בג"ץ הוציא היום (א') צו על-תנאי בעתירה שהגישה תנועת ישראל חופשית נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לדון בנושאים הנלווים להליכי גירושים, ובהם מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת על ילדים.
העתירה מבקשת לבטל את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שתוקן בנובמבר 2025 והרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים. בעקבות ההחלטה, המדינה תידרש להסביר מדוע אין לבטל את הסמכות הזו. את תשובתה עליה להגיש עד ליום 3.1.2027.
● הכנסת הרחיבה את סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות. מה המשמעות?
● בתי הדין הרבניים מתרחבים לבוררות אזרחית: ההשלכות והמשמעויות
● הרבנות מגבילה את סכום הכתובה. כמה באמת שווה ההתחייבות?
בבסיס העתירה עומדת הטענה כי החוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש את תביעת הגירושים, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת - ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית הדין הרבני, גם בניגוד לרצונם. זאת, מבלי שנדרשת לכך הסכמה של שני הצדדים.
לטענת תנועת ישראל חופשית, באמצעות עו"ד ד"ר חגי קלעי ועו"ד ליאור סוקול ממשרד קלעי רוזן ושות', מדובר בפגיעה בחופש מדת ובזכות של כל אדם לבחור באיזו ערכאה יתנהלו הדיונים על הנושאים האישיים והרגישים ביותר בחייו. אדם שנאלץ להתדיין בבית דין דתי, כך נטען, כפוף להליך שמתנהל לפי כללים ותפיסות עולם שעשויים להיות זרים להשקפתו, גם כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לרכושו, לפרנסתו ולילדיו.
החוק מעודד את "מרוץ הסמכויות"
עוד נטען בעתירה כי ההסדר פוגע בשוויון, בין היתר משום שנשים אינן יכולות לכהן כדיינות בבתי הדין הרבניים; וכי הדין הדתי עלול להוביל להכרעות שאינן עולות בקנה אחד עם עיקרון השוויון.
בנוסף, נטען כי החוק מעודד את "מרוץ הסמכויות" בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה: במקום לאפשר לבני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך, הוא יוצר תמריץ להגיש תביעות במהירות כדי להקדים את הצד השני ולקבוע היכן יתנהל ההליך. התוצאה עלולה להיות החרפת הסכסוך, יצירת מנופי לחץ ופגיעה בטובת הילדים.
בישראל חופשית מדגישים כי אין מדובר רק בשאלה טכנית של יעילות ההליך המשפטי, אלא בסוגיה שנוגעת לחופש הבחירה, לשוויון ולזכותו של אדם לנהל את חייו האישיים והמשפחתיים ללא כפייה דתית.
