"המומחיות שלנו היא לקנות ניירות ערך, לגדר אותם בצורה מסוימת, ולהרוויח מעצם הישיבה על הפוזיציה שנוצרה". כך סיפר סוחר הנוסטרו אייל בקשי על פעילותו בהתבטאות נדירה בגלובס, בשנת 2012. כמעט עשור וחצי לאחר מכן, נחשף טפח מהיקף הפעילות העצום של בקשי.
● הקרנות הריכוזיות במיוחד שמציעות יותר מדי מהדבר הטוב
● דיסקונט מתניע מחדש את מכירת כאל. אלה המועמדים המובילים
ביום חמישי האחרון דיווח בנק הפועלים על "בעל אמצעי שליטה מהותי בבנק", לאחר שבקשי ואשתו רונית, באמצעות חברת הנוסטרו ברק קפיטל שבשליטתם (97.8%) רכשו מניות הפועלים בהיקף של כ־35 מיליון שקל. הרכישה הגדילה את סך החזקותיה של ברק קפיטל, באמצעות זרועות הפעילות השונות שלה, ל־2.46% מהון הבנק ו־2.52% מזכויות ההצבעה בו - החזקה ששווי השוק שלה עמד על כ־2.4 מיליארד שקל. השבוע, ימים ספורים לאחר הרכישה, דווח כי ברק קפיטל מכרה מניות בכ־28 מיליון שקל (ירדה ל־2.47% מההצבעה) וחדלה להיות בעל אמצעי שליטה מהותי.
פוזיציה דומה בהיקפה דווחה אשתקד בבנק דיסקונט , כשנכון לאפריל השנה מחזיקה ברק קפיטל 3.7% ממניות הבנק בשווי של 2 מיליארד שקל. הקשר של בקשי והבנקים בישראל עובר גם דרך שותפות של ברק קפיטל עם בנק לאומי, בחברת ברק קפיטל חיתום, ממובילות שוק ההנפקות בישראל.
המסלול העוקף של המוסדיים לבנקים
ההחזקות הבנקאיות של בקשי במניות הפועלים ודיסקונט קשורה למגבלות המוטלות על הגופים המוסדיים המקומיים באשר להחזקותיהם במניות הבנקים: עד 5% מההון ללא היתר בנק ישראל, כאשר במסגרת היתר מיוחד הם יכולים להגדיל את ההחזקה ל־7.5%.
מגבלה זו גורמת למוסדיים, מנהלי החסכונות של הציבור בישראל (גמל, פנסיה), המבקשים לייצר לעצמם חשיפה נוספת למניות הבנקים, לעשות זאת באמצעות גופים כדוגמת ברק קפיטל, המייצרים עבורם פתרונות פיננסיים באמצעות מכשירים נגזרים (עסקאות Swap, חוזים עתידיים או אופציות מסוגים שונים) לצורך הגדלת החשיפה לתשואת המניה ללא רכישה ישירה, ומבלי לחרוג ממגבלות ההחזקה.
"אין פה משהו יותר מדי עמוק, זה טכני", אומר מנהל השקעות בגוף מוסדי. "אנחנו מוגבלים באחזקה שלנו בבנקים וכשמגיעים למגבלה, אנחנו מייצרים את החשיפה דרך מכשירים נגזרים. אנחנו עובדים מול חדרי עסקאות, והם 'מתכסים' מול שחקנים, ובהם ברק קפיטל". כלומר הגוף המוסדי רוכש את מניות הבנקים והן נמכרות לברק קפיטל כנגד אותו מכשיר הוני. כך שהמוסדי לא צריך להחזיק במניות בפועל כדי ליהנות מהחשיפה אליהן.
גורם אחר בשוק מוסיף לגבי ההחזקות של ברק קפיטל במניות הפועלים ודיסקונט כי "אלה לא שחקנים שהם 'לונג' על מניית הבנק. זה שירות שהם מעניקים למוסדיים והם גוזרים את המרווח עבור הגידור שהם נותנים על המניות, ומקבלים על זה ריבית".
מקפה וקקאו לשחקן נוסטרו מהגדולים בארץ
בקשי, 60, החל לפעול בשוק הנגזרים בארצות הברית בשלהי המאה הקודמת, כעוזר בחברה שסחרה באופציות על מדדי וול סטריט. בהמשך, סחר בבורסה לקפה, סוכר וקקאו והפך לעושה שוק של חוזים עתידיים ואופציות על סחורות. כשחזר לארץ היה שותף בהקמת חברת הנוסטרו של בטוחה (בהמשך כלל פיננסים) בתור סוחר ראשי. ב־1996 החליט לצאת לדרך עצמאית והקים את "ברק עשיית שוק", היום ברק קפיטל.
עשרות הסוחרים של ברק קפיטל פועלים באמצעות אסטרטגיות מתוחכמות בשוק הנגזרים ובנכסים פיננסיים שונים: מט"ח, אג"ח קונצרניות וממשלתיות ומניות. ברק קפיטל לא עוסקת בניהול כספי לקוחות, אלא פועלת באמצעות ההון של החברה (נוסטרו). כל סוחר בחברה פועל באופן עצמאי, תחת פיקוח ובכפוף למדיניות שלה. הוא מקבל הון של כמה מיליוני שקלים, ובעזרת מינוף פותח פוזיציות גדולות בהרבה. הרווחים מתחלקים בינו לבין החברה.
החברה נחשבת לאחת משחקניות הנוסטרו הגדולות בת"א, אך לא היחידה. לצדה, פועלים גופים נוספים העוסקים בפעילויות דומות. הללו מעסיקים סוחרים שבהם מהנדסים, מתכנתים ומתמטיקאים ופיתחו מערכות מסחר ממוחשבות (אלגו-טריידינג).
הבדל נוסף שעולה מכתבות עבר על סוחרי הנוסטרו של ברק קפיטל היא בעוד שמנהלי ההשקעות המסורתיים מגיעים בבגדים יצוגיים כדי לפגוש את לקוחותיהם, הסוחרים מגיעים למשרדים במגדל שלום ברחוב אחד העם בת"א (משרדי ברק קפיטל) או במבנים אחרים לבושים בטי־שירט ובכפכפים.
"בארץ יש סטיגמה כאילו אנחנו לא בסדר"
ביקורת על סוחרי נוסטרו, לפיה הם עושים "סיבובים" מהירים על חשבון המשקיעים לטווח ארוך, גרמה לבקשי לאותה התבטאות הנדירה בתקשורת. בינואר 2012 רכשה ברק קפיטל כ־17% מהנפקת האג"ח של מכתשים אגן (לימים חברת אדמה), כ־178 מיליון שקל מתוך 1.1 מיליארד. "תיוג שלנו כסוחרי יום זה לא נכון בעליל ואפילו השמצה", אמר אז. "עושי שוק וסוחרי הנוסטרו הם אבן היסוד של כל שוק ההון. הם מסכנים את כספם הפרטי, להבדיל מכספים של עמיתים". בהשוואה לחו"ל הוסיף: "שם מחזרים אחרינו. בארץ יש סטיגמה כאילו עושי שוק עושים משהו לא בסדר".
לכמה שנים הייתה ברק קפיטל חשופה לעין הציבורית. בשנת 2007 רכשה קבוצת דלק של יצחק תשובה מידי בקשי 48% ממניות החברה תמורת 24 מיליון שקל. שבע שנים לאחר מכן (2014) רכש בקשי את המניות חזרה תמורת 237 מיליון שקל, לפי שווי של קרוב לחצי מיליארד שקל, כאשר דלק רושמת תשואה של פי 10 על השקעתה.
בתווך זינקו ההכנסות והרווח הנקי של ברק קפיטל שעמדו בשנת 2013, על 416 מיליון שקל ו־92 מיליון שקל בהתאמה. על היקף הפעילות של החברה ניתן היה ללמוד מהמאזן שלה, כשהיקף הנכסים השוטפים שלה עמדו בסוף 2013 על 8 מיליארד שקל, וההון העצמי על 375 מיליון שקל בלבד.
בשנים האחרונות ברק קפיטל יוצאת אט־אט מהצללים. ב־2020 היא הפכה לחבר הבורסה הראשון מסוג נוסטרו, אחרי שהבורסה הסירה את החסמים לכך. המשמעות היא שברק קפיטל יכולה לפעול מחשבונה האישי ישירות מול מחשבי המסחר של הבורסה מבלי לספק שירותי מסחר לציבור. בנוסף, ביקשה החברה להיות עושה שוק ראשי (המספק נזילות במהלך המסחר) באג"ח ממשלתיות, אבל אגף החשב הכללי דחה אותה בנימוק שמינוי של חבר נוסטרו אינו עולה בקנה אחד עם המדיניות הנהוגה בניהול גיוסי החוב הממשלתיים. בשנת 2020 נפסלה הבקשה אמנם, אבל ביוני השנה אושרה ברק קפיטל לעושה שוק באג"ח ממשלת ישראל.
לצד פעילות הנוסטרו הפכה ברק קפיטל לאחד הגופים הבולטים בשוק החיתום, כאמור, באמצעות חברת ברק לאומי חיתום, שמוביל המנכ"ל ובעל המניות צביקה מנס (מגיבורי טיסת פליי דובאי). לצד הובלת הנפקות יש לחברה זו פעילות ענפה של בנקאות השקעות, גיוסי הון פרטיים, ברוקראז’, וייעוץ וליווי פיננסי לחברות בשוק ההון. אשתקד הפך בנק לאומי למחזיק ב־20% ממניות ברק לאומי חיתום, תוך שמיזג לתוכה את פעילות החיתום שלו, שנוהלה עד אז בזרוע הבנקאית לאומי פרטנרס. המנכ"ל מנס מחזיק 48% ממניות החברה וברק קפיטל 32%.
