בשבועות האחרונים חווים בכבישי ישראל החמרה בעומסי התנועה, עד שנראה כי קצב הנסיעה בכבישים המרכזיים הולך ומאט לממדים חסרי תקדים. כשמסתכלים על נתוני חברת נתיבי איילון אפשר להבין עד כמה המצב קשה: הנתונים, שבחנו את התנועה בקטע העמוס בכביש 20 - ממבוא איילון עד גלילות - מלמדים על ירידה משמעותית בקצב הנסיעה ממש בימים אלו. כך למשל, ב־4־15 באוקטובר, המהירות היומית הממוצעת בכיוון צפון עמדה על 44 קמ"ש - ירידה של 18% לעומת תקופת החגים. גם לכיוון דרום, שנחשב למקטע פחות עמוס, נרשמה מגמה דומה: המהירות היומית הממוצעת עמדה על 50 קמ"ש אחרי החגים - ירידה של כ־10%.
● דגמי הרכב הגניבים שמחיר הביטוח שלהם זינק בניגוד למגמה
● בלעדי | ההודעה שקיבלו אלפי לקוחות שעברו ספק חשמל: אתם חייבים מאות שקלים
● ההורים עוזרים במשכנתא? בנק ישראל מבהיר: רק מחצית מהכנסתם תובא בחשבון
בתקופת החגים והקיץ מובן שהתנועה בכבישים דלילה יותר, אך הנתון המדאיג ביותר הוא ההשוואה לתקופת יוני, שמלמדת על החמרה משמעותית גם בזמני שגרה: המהירות היומית הממוצעת בכיוון צפון ירידה ב־12% מיוני. כשמעיינים ספציפית בשעות העומס, ניתן להבין את חומרת האירוע: בשעות הבוקר (07:00-09:00), המהירות הממוצעת לכיוון צפון עומדת על 28 קמ"ש בלבד. בשעות הערב (16:00-18:00) המהירות עומדת כעת רק על 26 קמ"ש. לכיוון דרום, הירידה מעט פחות חדה בשעות העומס, כאשר עיקרה נרשמה בשעות הבוקר היותר מאוחרות והערב (23 קמ"ש).
במקביל לנתיבי איילון, גם מנתוני חברת נתיבי ישראל ניתן להבין את המצב בכבישים. כך, בכביש 1 לאחר החגים המהירות הממוצעת עומדת על 91 קמ"ש, בדומה לשנה שעברה. גם בכביש 40 המספרים זהים יחסית ועומדים על 72 קמ"ש בממוצע לאחר החגים. עם זאת, התמונה משתנה בנתונים של כביש 44 - המחבר בין מחלף שמשון הסמוך לאשתאול ובין מחלף חולון - מהם ניתן לראות ירידה משמעותית: המהירות הממוצעת בכביש עומדת על 63 קמ"ש לעומת 71 קמ"ש אחרי החגים ב-2025.
בתוך 20 שנה: סך הנסועה השנתית גדלה ב־66%
קשה להצביע במדויק מה התרחש בעת הזו, אך בשנים האחרונות הפקקים הולכים ומתעצמים באופן קבוע: הגורם הראשון שמשפיע הוא הנסועה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו בחודש שעבר, עולה כי בשנת 2025 הסתכמה הנסועה של כלי הרכב המנועיים ב־69.3 מיליארד ק"מ - עלייה של 2.6% לעומת השנה שלפני כן. בהצטברות כוללת של 20 שנה, סך הנסועה השנתית גדלה ב־66% ומצבת כלי הרכב יותר מהכפילה את עצמה.
לעומת זאת, באותה התקופה שטח הכבישים גדל ב־31% ואורך הכבישים גדל ב־43%. במציאות כזו, בה יותר ויותר אנשים מחזיקים כלי רכב בזמן ששטח הכבישים לא מצליח להדביק את הקצב - אין זה פלא שהעומסים הולכים וגוברים.
ברקע: עבודות המטרו וחסימת נתיבים
בנוסף, זה אמנם לא משפיע באופן ישיר על נתיבי איילון, אך גם עבודות המטרו מתחילות להיות מורגשות ברחבי גוש דן, במה שעשוי להכביד על התנועה בתוך הערים עצמם (וייתכן שחלק מההשפעות גם מגיעות לכבישים המרכזיים).
ברחבי גוש דן פועלים כיום 30 אתרי עבודה וקידום זמינות, ובשנה הבאה מספר האתרים צפוי לגדול ל־70. בין היתר מתבצעות עבודות במתחם התחזוקה והתפעול (דיפו) בראשונים, בדיפו בסגולה ובדיפו במסובים, לצד עבודות בתל אביב, חולון, בני ברק, גבעתיים, גבעת שמואל, קריית אונו ופתח תקווה.
בשלב זה, יש לציין, מדובר בעבודות קידום זמינות והסדרי התנועה מצומצמים יחסית ומסתכמים לרוב בחסימת נתיב לתקופה מוגבלת. עם זאת, בשנים הקרובות המצב ילך ויחמיר כאשר גם מספר אתרי העבודה ילך ויגדל, וגם היקפי העבודה והסדרי התנועה יתרחבו.
"אנחנו עושים הסדרי תנועה זמינים, וזה יחסית מצומצם", אמר לגלובס לאחרונה קובי בן עטר, מנהל קו M1. "פה סוגרים נתיב, שם לא תהיה פניה שמאלה. כשיבואו הקבלנים - הם יכולים לסגור רחובות שלמים". עד השנה הבאה צופים בנת"ע שבכל אחד משלושת הקווים יהיו כ־20-30 אתרי עבודה, ולקראת 2030 נתחיל לראות את העבודות ההנדסיות הכבודות.
"אנחנו נראה את העומסים מחמירים"
במבט קדימה, נראה שאין הרבה סיבות לאופטימיות. "משרד האוצר העריך לפני מספר שנים את עלות הגודש למשק בכ־35-40 מיליארד שקל בשנה", אומר פליקס שכמן, ראש אגף ניהול מידע חקר ואנליטיקה בנתיבי איילון. "צריך גם להוסיף את אלו שמוותרים על נסיעות, ועל הליכה למסעדות למשל, בגלל הפקקים. גם זה אובדן למשק שלא נראה. בחודש הקרוב אנחנו גם נראה את העומסים מחמירים, כאשר גם הסטודנטים יתחילו ללמוד וגם מזג האוויר החורפי יתרום. המעבר מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית לא קורה ביום אחד, אבל אנחנו עובדים כדי לייצר את התשתיות לכך".
עם זאת, יש גם לא מעט תהליכים שמתרחשים במקביל ומנסים להקל במעט על הפקקים. המשמעותי שבהם, בימים אלו, הוא פרויקט "הנתיבים המהירים" (ראו הרחבה בתיבה). במקביל, בנתיבי איילון עובדים בימים אלו על מטרונית הקו הכחול - מערכת הסעים המונית שתיתפרס לאורך של כ־15-30 ק"מ לכל כיוון נסיעה ותחבר בין רחובות, נס ציונה וראשון לציון עם חיבור עתידי ישיר לתל־אביב-יפו. הקו הכחול יתממשק גם עם הקו החום, שיעברו בערים רמלה, לוד באר יעקב וראשון לציון. קווים אלו צפויים להיפתח בשנה־שנתיים הקרובות וכעת אף עובדים בחברה על תכנון הקו הצהוב שיעבור במזרח מטרופולין תל אביב.
