למרות ההתקררות בשווקים, הנפקת חברת התשתיות י.ד ברזאני מתקרבת. החברה, שבשליטת האחים יוסי ברזאני ודיין בר (50% כל אחד), תבקש להנפיק את מניותיה לפי שווי של 2.4 מיליארד שקל (לפני הכסף), נמוך במעט מההערכות המוקדמות לשווי של 2.8-3 מיליארד שקל.
● מעל מיליארד דולר נמחקו בחודשיים: מה הוביל לפיטורים בחברת הרחפנים
● משקיעי אפל ופלנטיר גילו: החשש מתמחור יתר חזק מתוצאות מצוינות
במסגרת המהלך, בהובלת חברת החיתום אקטיב של עומרי לוי, צפויה חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל לבצע גיוס ענק של כ-1.03 מיליארד שקל מהמשקיעים המקומיים. ברקע, העניין הגובר של המשקיעים בתחום התשתיות בצל ההשקעות הגדולות הצפויות בתחום על ידי המדינה, לשיקום ופיתוח תשתיות לאחר המלחמה.
עם זאת, בדרך להשלמת המהלך נאלצה, כאמור, ברזאני להתפשר על חלק מהשווי. ברקע, בין היתר ההתקררות בשוק ההנפקות המקומי, בצל הדשדוש בביצועי המניות בעת האחרונה. לכך הצטרפו ירידות השערים בשבוע החולף, בצל חוסר הוודאות הפוליטי מאז פרסום תוצאות הבחירות. במהלכו, השלים מדד הדגל המקומי, ת"א 35, ירידה משמעותית של כ-3.7%.
בין כה וכה, תמורת ההנפקה צפויה לזרום במלואה לקופת החברה ולשמש אותה לפעילותה השוטפת, ולמימוש התוכניות האסטרטגיות שלה. הללו, כוללות בין היתר הקמת מפעלים לייצור חומרי גלם סינרגטיים; רכישות אסטרטגיות (מחצבות וחברות משלימות); והרחבת פעילות התשתיות. לצד זאת, שליש מהתמורה (33%) צפוי להיות מחולק כדיבידנד לבעלי המניות לאחר השלמת ההנפקה.
צפי לצמיחה של כ-42%
מתשקיף ברזאני עולה, כי את המחצית הראשונה של השנה היא סיימה עם הכנסות של כ-402 מיליון שקל, גידול של כ-43.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בעיקר הודות לעלייה בהיקפי הביצוע בפרויקטים הפעילים. בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח נקי של כ-23% ברווח הנקי שעמד על 46.3 מיליון שקל.
במבט קדימה, החברה צופה כי תסיים את השנה הקרובה (2026) עם הכנסות של כ-1.06 מיליארד שקל, המשקפים עלייה של כ-72% ביחס לנתון אשתקד. בשורה התחתונה היא צופה רווח נקי של כ-113 מיליון שקל, צמיחה של כ-42% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, החברה הציבה לה יעד להגיע להכנסות שנתיות של כ-3.5 בסוף שנת 2029.
ברקע לחברה כ-48 פרויקטים המצויים בביצוע, מתוכם 13 שביצועם החל במהלך שנת 2026. הללו, מעמידים את צבר ההכנסות העתידי של הקבוצה מפרויקטים על כ-1.96 מיליארד שקל.
בין הפרויקטים הבולטים של ברזאני ניתן למצוא את הקמת המקטע הצפוני (בין מחלף נתניה למכון וינגייט) בפרויקט הנתיבים המהירים בכביש 2, בין מחלף נתניה למכון וינגייט, שצפוי להניב לחברה הכנסות של כ-474 מיליון שקל. כמו גם את הרחבת כביש 60 מצפון (מעופרה לשער בנימין) ומדרום (נווה דניאל עד צומת השיירות), עבור חברת מוריה (החברה העירונית לפיתוח ירושלים), שיניב לקבוצה הכנסות של כ-305 מיליון שקל.
בנוסף, מקדמת הקבוצה, לצד קבוצת אבני דרך, את הקמת שכונת הרמה בעיר קצרין, שתכלול כ־1,800 יחידות דיור . זאת, לצד הקמת שטחי תיירות (כ-11.7 אלף מ"ר), מבני ציבור (12 אלף מ"ר), מסחר (7 אלף מ"ר) ותעסוקה (2.3 אלף מ"ר). סך הכל, צפוי הפרויקט להניב לשתי החברות המחזיקות בו במשותף (50% כל אחת) סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, ורווח גולמי של כ-606 מיליון שקל.
השכר של המנכ"לים יוכפל
י.ד ברזאני, שנוסדה בשנת 1991, היא על פי ההערכות חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל. פעילותה כוללת בין היתר סלילת כבישים, בניית גשרים ומחלפים, עבודות עפר, הקמת מסילות רכבת, תשתיות תת-קרקעיות (מים, ביוב, תקשורת וחשמל) ומנהרות. משכך, עיקר פעילותה נעשית מול חברות עירוניות וממשלתיות.
כיום, מנוהלת החברה בידי בעלי השליטה, האחים יוסי ברזאני ודיין בר, המשמשים כמנכ"לים משותפים. אשתקד, עמה עלות שכרם של כל אחד מהאחים (המועסקים ב-50% משרה) על כ-2.5 מיליון שקל. עם זאת, לאחר הפיכת החברה לציבורית, צפוי שכרם לקפוץ בכמעט פי 2 ולעמוד בשנה הבאה על כ-4.1 (כל אחד), במקביל להגדלת היקף המשרה (70%).
לצד פעילות התשתיות הענפה לקבוצה פעילות ענפה גם בתחום הנדל"ן, הכוללת ייזום פרויקטי מגורים והתחדשות עירונית, לצד הקמה ותפעול של נכסים מניבים (משרדים ומסחר). אולם בשל החולשה בענף הנדל"ן והעניין הנמוך של המשקיעים בתחום, בחרו בעלי השליטה להותיר פעילות זו פרטית בשלב זה, ולהציע לציבור את עסקי התשתיות שלהם בלבד.
עסקי הנדל"ן, שיישארו פרטיים, כוללים על פי אתר החברה ייזום של כ-5,000 יח"ד, שנמצאות בשלבים שונים של תכנון והקמה. בין היתר במגדל בכניסה לת"א הכולל 10 קומות מלון, 12 קומות משרדים ו־5 קומות מגורים. לצד זאת, לחברה פרויקטים בשיווק בירושלים, רמלה, צור הדסה, אלעד וקריית ענבים.
כמו כן מקדמת י.ד ברזאני גם פרויקטים של התחדשות עירונית בעיקר באזור ירושלים, הכוללים הקמה של כ-5,200 יח"ד. פרויקט הדגל של החברה בתחום צפוי לקום בשכונת תלפיות, ולכלול ארבעה מגדלים בגבהים של 40-53 קומות (1,019 יח"ד), שישלבו מגורים, מסחר ותעסוקה.
