בתחילת העשור הפכה חברת ההחזקות אלקו , שבשליטת האחים דניאל ומיכאל זלקינד, ל"פאקמן של שוק ההון". החברה הוותיקה שבעבר פעלה בעיקר בתחומי התעשייה והתשתיות, הפכה לרוכשת סדרתית של חברות שמחזיקות במותגים מובילים, בעלות פוטנציאל לסינרגיה עם חברות הקבוצה.
● תנובה חוזרת לבורסה? נערכת להנפקה לפי שווי של יותר מ-10 מיליארד שקל
● אבן קיסר דוחה את פרסום הדוחות, שהיה מתוכנן להיום בשל דיונים שקשורים לפשרות משפטיות
מסע הרכישות האינטנסיבי, שהתרחש בימי הריבית האפסית, כלל בין היתר חברות מתחומי התחבורה, האנרגיה, הקמעונאות, התקשורת והנדל"ן - והוביל את אלקו להיסחר בשווי שיא של קרוב ל־8 מיליארד שקל במרץ 2022.
אלא שעליית הריבית, הפיזור הרחב של עסקי הקבוצה, שלא כולם עלו יפה, ושינוי בטעם המשקיעים, הובילו מאז לירידה של 60% במניית אלקו (המשקפת לה כיום שווי של 2.7 מיליארד שקל). כעת נדרשים בעלי השליטה, האחים זלקינד, לפנות למהלך של מיקוד: ריכוז הון ומשאבים ניהוליים במנועי הצמיחה המרכזיים של הקבוצה וויתור או צמצום של השקעות מוצלחות פחות.
אחת כזו היא חברת סופרגז פאוור (61%), העוסקת בשיווק גז ביתי ובהספקת חשמל. סופרגז נרכשה מקבוצת עזריאלי בשנת 2019 ושנה לאחר מכן הנפיקה אותה אלקו בבורסה בת"א. אלא שמאז ההנפקה צנחה מניית סופרגז בקרוב ל־70% והיא משקפת לה כיום שווי של כ־450 מיליון שקל בלבד - כ־39% מתחת להון העצמי.
באלקו מסבירים שמכירה לרוכש אסטרטגי עשויה להציף ערך לבעלי המניות, במחיר שישקף את הפוטנציאל של סופרגז ואת ערך השליטה בה. לצורך בחינת המהלך, שכרה אלקו את הפניקס חיתום ואת תאסק, שיפנו לרוכשים פוטנציאליים.
"נוצר פער בין מה שהאחים זלקינד רצו להשיג בסופרגז לבין מה שקרה בפועל", אומר גורם בשוק. "ועדיין, החברה עברה מיקוד עסקי בשנתיים האחרונות. שוק הגז הביתי (גפ"מ) תחרותי מאוד; היא גדלה בו, מינו לה מנכ"ל מוצלח (דניאל ספיר שהגיע מסלקום, ח"ש), והיא כיום אחת הקבוצות המובילות במכירת חשמל לצרכנים. החברה צומחת, אבל לא צפוי בה אקזיט משמעותי בעתיד ולכן העמידו אותה למכירה".
לאחרונה מכרה סופרגז את פעילות הגז הטבעי והקוגנרציה שלה לידי קרן אלומה תמורת כ־395 מיליון שקל, מכירה שצפויה להניב לה תזרים חיובי של כ־290 מיליון שקל, לצד רווח בסך של כ־20 מיליון שקל. התמורה צפויה לשמש את סופרגז לחיזוק ההון ולצמצום החוב שלה, באמצעות פירעון אשראי שנטלה.
מנסים להנפיק את קרפור
השקעה נוספת, שאליה נכנסה אלקו בתחילת העשור (באמצעות החברה הבת אלקטרה מוצרי צריכה) שלא הסבה לה נחת בכלל, היא רשת המזון קרפור ישראל. זו פועלת בימים אלה להירשם למסחר בבורסה בת"א - מהלך שיוציא את אלקטרה צריכה מהשליטה ברשת (כ־50% מהמניות).
במהלך ההנפקה של קרפור, שרשמה בשנים קודמות הפסדי ענק בשל הסבת סניפיה למותג האירופי ומהלכי צמצום והתייעלות - מכוונים בעלי רשת הקמעונאות הרביעית בגודלה לשווי של כ־800 מיליון שקל. כמו כן, היא צפויה לכלול הצעת מכר של לפחות מחצית מהחזקות אלקטרה צריכה ברשת.
חרף שוק ההנפקות המקרטע בימים אלה ואי־הוודאות בהצלחת המהלך, מתחיל רודשואו לקראת ההנפקה, כשמנכ"לית קרפור הטרייה, ענבל הרסון, כבר מסתובבת בין הגופים המוסדיים.
מלבד המשאבים הכספיים והניהוליים שצורכת ממנה רשת המזון, נדרשת אלקטרה צריכה להיפרד מהשליטה בקרפור בשל חוק הריכוזיות, האוסר על קיומן של שלוש חברות שכבה ציבוריות (אלקו־אלקטרה צריכה־קרפור).
קרפור ישראל הוקמה על בסיס רשת יינות ביתן, שאת השליטה בה רכשה אלקטרה צריכה, שמפעילה כיום כ־140 סניפים. הכנסותיה במחצית הראשונה הסתכמו בכ־1.7 מיליארד שקל, עלייה של 2.6% לעומת המחצית המקבילה.
תומכים באלקטרה נדל"ן
חזית שלישית של הזלקינדים, שבה אלקו דווקא הגדילה לאחרונה את השקעתה, היא החברה הבת אלקטרה נדלן , שמנהלת קרנות השקעה במקבצי דיור להשכרה בארה"ב.
מניית אלקטרה נדל"ן נחתכה בכ־65% מתחילת השנה, לשווי של כ־1.2 מיליארד שקל (טרם זינוק דו ספרתי שרשמה השבוע). לפי גורם בשוק, "כל הנפילה נבעה מהריביות הגבוהות בארה"ב. לכן המשקיעים לא רואים בעתיד הקרוב מימוש מקבצי דיור ברווח הון". מזה 8 רבעונים רצופים רושמת אלקטרה נדל"ן שערוכים שליליים בנכסיה בשל סביבת ריבית גבוהה, "אבל התחושה היא שהגענו לתחתית", לפי גורם בשוק.
על רקע זה השתתפה אלקו השבוע בהנפקת הזכויות של אלקטרה נדל"ן, בהיקף 200 מיליון שקל - הזרימה כ־94 מיליון שקל, כשהיתרה מהציבור. השלמת ההנפקה נעשית על רקע המשך פעילות אלקטרה נדל"ן בפיתוח, השבחת וניהול נכסיה. הקרן החמישית שלה למקבצי דיור בארה"ב גייסה עד כה כ־550 מיליון דולר (עם יעד של כמיליארד דולר). החברה רכשה עד כה 12 מקבצי דיור, בעלות של כ־739 מיליון דולר.
