מאחורי ההודעה שפרסמה איילה חסון היום (ד') בפייסבוק ובטוויטר, ולפיה "הערב לא ניפגש בשידור", מתחוללת דרמה מורכבת בתאגיד השידור הישראלי. מה שנראה כלפי חוץ כעימות על גבולות בשידור, הפך במהירות לקרב רווי יצרים בין עיתונאית בכירה ורבת השפעה לבין הנהלת חטיבת החדשות בשידור הציבורי. וברקע מרחף האיום הפוליטי על עתידו של התאגיד כולו.
● "לשנות את היחסים עם ישראל": המסר של ואנס אחרי בחירות האמצע
● "לאנשים פשוט נמאס": WSJ מביא את הקולות מליל הבחירות הדרמטי
שורש המשבר בשתי התבטאויות של חסון: הראשונה, דברים שאמרה בריאיון לרדיו "גלי ישראל" בנוגע לנשים בחברה הבדואית; והשנייה, טענה שהשמיעה בשידור על כשלים שנפלו לכאורה "בכל הקלפיות במגזר הערבי". בחטיבת החדשות, בניהולו של ליאור לנדנברג, סומנו האמירות הללו כחציית קו אדום מובהקת. בראיית ההנהלה, קביעה גורפת על פגיעה בטוהר הבחירות ללא תשתית עובדתית אינה עוד סוגיה של הבעת דעה, אלא חבלה באמון הציבור בתוצאות הדמוקרטיות, נזק שגוף שידור ממלכתי אינו רשאי לעבור עליו לסדר היום.
ועדת האתיקה קיבלה, מנהל החדשות החמיר
ועדת האתיקה הפנימית של "כאן" התכנסה, ובפניה הוצגה התנצלותה הפומבית של חסון, שפורסמה ברשתות החברתיות: "אני מבקשת להבהיר שלא הייתה לי שום כוונה לפגוע בשום אישה ומי שנפגעה מדבריי אני מתנצלת לפניה מעומק הלב". חברי הוועדה בחנו את הדברים והחליטו לקבל את נוסח ההתנצלות.
אלא שבכך לא הסתיים האירוע. הפיצוץ אירע כאשר לנדנברג הציב בפני חסון תנאי בלתי מתפשר: הבהרה והתנצלות מפורשת מול צופי "כאן 11". מכאן ואילך, הגרסאות של שני הצדדים נפרדות.
חסון רואה בדרישה ניסיון כפייה משפיל וחסר תקדים. לטענתה, מנהל החדשות שלח לה בהודעת וואטסאפ טקסט שנוסח מילה במילה, סילף את כוונותיה, ייחס לה מסרים שקריים ודרש ממנה להקריא אותו לצופים כאילו נכתב מרצונה החופשי. לדבריה, הצעותיה לנוסח חלופי נדחו. היא אף האשימה את ההנהלה באכיפה בררנית, בטענה שהתבטאויות חריגות של עיתונאים אחרים בתאגיד לא נענו בהחלטות ערכיות שכאלו. נוסף על כך, חסון הדגישה כי ועדת האתיקה הפנימית של התאגיד כבר קיבלה את התנצלותה, וכי הניסיון להחזיר את הגלגל לאחור בשידור חי אינו אלא ניסיון לבזותה.
מנגד, במסדרונות חטיבת החדשות מתעקשים כי התמונה שמציירת חסון שגויה מן היסוד. לדברי גורמים בתאגיד, ההנהלה מעולם לא ביקשה "להכתיב" טקסט במעמד צד אחד, אלא דרשה שההבהרה תהיה מקובלת על שני הצדדים ותעמוד ברף האתי והמקצועי הנדרש. אותם גורמים טוענים כי הנוסח החלופי שחסון הציעה היה רחוק באופן מהותי ממה שהמערכת העיתונאית מסוגלת לקבל. מבחינת התאגיד, כפיפות העיתונאי לכללי האתיקה ולעורכים היא עיקרון יסוד שאיש אינו פטור ממנו, בכיר ככל שיהיה.
החשש מהתערבות פוליטית
העימות האחרון אינו מתנהל בחלל ריק. התאגיד מצוי במלכוד של ממש. במשך חודשים ארוכים שימשה איילה חסון עבור התאגיד דוגמה מרכזית במענה ליוזמות החקיקה והרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי. נוכחותה בלוח השידורים של כאן 11 סיפקה מענה לטענות מהאגף הימני בדבר הטיה פוליטית שמאלה וחוסר גיוון בשידורי הערוץ. למרות הפיכתה לעוגן שידורי, היו גם מבקרים שטענו כי נוכחותה אינה מספיקה.
עזיבה מלווה בטריקת דלת או הדחה מתוקשרת של חסון עלולות להעניק רוח גבית עצומה לקמפיין לסגירת התאגיד, ולפתוח מחדש חזית פוליטית שאיש בהנהלה אינו מעוניין בה.
עדות לכך ניתן היה לראות בתגובתו החריפה של שר התקשורת שלמה קרעי. "בעקבות סתימת הפיות של איילה חסון בתאגיד, פניתי לשר האוצר להוביל החלטה משותפת לפיה הממשלה לא תכיר בהחלטות מנכ"ל התאגיד שמונה על ידי בג"צ בניגוד לחוק, וכן לפעול לעצירת כספי הציבור המועברים לתאגיד התעמולה. תחת מילוי החובה להבטיח גיוון ושוויון, הנהלת התאגיד רודפת גם את העיתונאים שנותרו כעלה תאנה. העברת כספי הציבור בנסיבות אלו משמעותה מימון גוף המתנער מחובתו החוקית לשרת את הציבור כולו". לדבריו, "איילה חסון היא רק קצה הקרחון".
זו הסיבה המרכזית לכך שבתאגיד שואפים למצוא פתרון פנימי ושקט למשבר, ולא מעוניינים להסלים את המאבק. בסביבת חסון עדיין לא הוכרע לגבי המשך דרכה. עם זאת, נכון לשעה זו שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם: חסון נחושה שלא להקריא שום נוסח שייתפס כהודאת שווא או ככניעה, ואילו הנהלת החדשות אינה יכולה לסגת מדרישת ההבהרה מבלי לאבד כליל את סמכותה המערכתית.
