ענקית האנרגיה פז פורשת מהמרוץ לרכישת וולט מרקט, לאחר שהמשא ומתן בין הצדדים הגיע למבוי סתום. על פי מידע שהגיע לגלובס החברה הגישה הצעה לרכישת רשת המרכולים של האפליקציה הכחולה תמורת כ-400 מיליון שקל. הצעות נוספות לקניית המרקט נעו בין 200 מיליון לכחצי מיליארד שקל.
על פי מידע שהגיע לגלובס, פז הייתה מהמועמדות המובילות לרכישת הפעילות של וולט מרקט. כידוע, פז, מחזיקה גם ברשת חנויות הנוחות יילו, ולה ידע עשיר בניהול רשת קמעונאות.
● הבעלים של וולט רוכשת את המתחרה הגדולה שלה בארה"ב ב־17 מיליארד דולר
● מסעדה ברוטשילד סיחררה רשת שלמה: כל המספרים והסיבות
היציאה של פז מהמרוץ משאירה למעשה את שלושת המועמדים האחרונים לרכישת המרקט: גוד פארם של אדם פרידלר ואוהד סנדלר, קרן אייפאקס של זהבית כהן לצד אורי מקס מבעלי מקס סטוק ותור רוזנברג וגבי טרבלסי לצד קרן פרטית.
על פי מידע שהגיע לגלובס, קבוצת תור רוזנברג וגבי טרבלסי מובילה כעת במגעים, והתקדמה לשלבים נוספים. שמו של רוזנברג נקשר לאחרונה גם במגעים לרכישת הפעילות של כאל מידיו של בנק דיסקונט.
לא ידוע כרגע האם בוולט מתכוונים לפנות ליתר המתחרים ולהמשיך איתם לשלבים מתקדמים יותר בהבשלת העסקה. כלומר, זהות הרוכש החדש עדיין לא סופית, ובד בבד, ההצעות הנוספות נבחנות על ידי הבנק שנשכר לנהל את חדר המצב של ניהול העסקה, גולדמן זאקס.
במהלך השלבים המתקדמים של גיבוש העסקה גם נחשפו נתונים ומידעים חדשים לגבי הפעילות העסקית של וולט מרקט. עם זאת, זה לא אומר שהעסקה סגורה והקונה נבחר באופן רשמי. בד בבד, ההצעות הנוספות נבחנות על ידי הבנק שנשכר לנהל את חדר המצב של ניהול העסקה, גולדמן זאקס.
מידע נוסף שהגיע לידי גלובס מראה כי הדד-ליין המקורי לאישור העסקה כבר פקע, וכי מועד הבשלת העסקה נדחה כעת למועד לא ידוע. טרם נקבע מועד חדש וחלוט שבמסגרתו תיסגר סופית זהות הרוכש. במקרה שלא יימצא לוולט מרקט קונה בזמן המוסכם, החברה תועבר זמנית בנאמנות. החברות הנאמנות נמצאות בימים אלה בבחינת רשות התחרות, אך לא ברור אם תסריט כזה יגיע לידי מימוש.
מכניסה יותר מ-650 מיליון שקל בשנה
ההחלטה למכירת וולט מרקט הגיעה לפני כשנה על ידי הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, לאחר שזו לא אישרה להמשיך לתת לוולט פטור מהסדר כובל שמתיר לה להחזיק רשת "היברידית", על פי הגדרת רשות התחרות. הכוונה היא שוולט מתחרה בסופרמרקטים אחרים על גבי פלטפורמה שהיא מחזיקה, מה שהעלה חששות למצב התחרות בתחום משלוחי הסופר המהירים.
על פי מידע שהגיע לידי גלובס בעבר, וולט מרקט מכניסה יותר מ-650 מיליון שקל בשנה, אך גוררת איתה חוב תפעולי גבוה, ומייצרת הפסדים של כ-50 מיליון שקל בשנה, ועל פי תחזיותיה צפויה להמשיך להפסיד בקצב דומה בשלוש השנים הקרובות. הסיבה לכך טמונה בעלויות תפעול גבוהות לצד התרכזות בגדילה לעומת שמירה על רווחיות. בתחילת הדרך יותר מ-20 חברות ובעלי עניין רצו להיכנס למרוץ הרכישה, אך לאחר מספר שבועות חלק גדול מהם עזבו למשמע הנתונים הפיננסיים הבעייתיים של הרשת.
על-פי מידע פנימי שהגיע לידי גלובס, שיעור הצמיחה השנתי בהכנסות וולט מרקט עבר את ה-40% בשנת 2025, ושירות המשלוחים מכסה כבר יותר מ-60% משטח המדינה (לשם השוואה, ב-2022 שירות המשלוחים כיסה פחות מ-30% מהשטח). לחברה כיום כ-29 סניפים בפריסה ארצית, אך במסגרת תוכנית ההבראה המחויבת לאור מעבר הבעלות לידיים חדשות, ייסגרו חלקם והפעילות תצטמצם.
מוולט נמסר כי הם לא מתייחסים לפרטי עסקת מכירת וולט מרקט.
