הסיפור של קבוצת האחים אבידן, אשר מפעילה מספר ברים ותיקים ונקלעה לאחרונה לקשיים, התגלגל היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר בסוף הדיון הורה בית המשפט על עיכוב הליכים נגד תשע חברות בקבוצה ונגד בעלי המניות באופן אישי, וזאת לתקופה של 30 ימים לשם גיבוש הסדר חוב. נקבע כי עד אז העסקים ימשיכו לפעול במתכונת רגילה, מתוך רצון לשקם את החברות.
● מסעדה ברוטשילד סיחררה רשת שלמה: כל המספרים והסיבות
● ממסעדה אחת לאקזיט נוצץ: הדרך של משפחת יפרח והקופון של אלי יצפאן
נזכיר כי מדובר בתשע חברות של האחים אבידן, שמפעילות כיום שבעה ברים ובר מסעדה ומעסיקות כ-250 עובדים. שניים מהברים כבר אינם פעילים. שמות הברים והמסעדות של הקבוצה שעדיין פעילים: "קונסיירז'" בכיכר דיזנגוף בתל אביב, "סימפוני" ו-"YONO" בקריית אונו, "ריספשן" ו"סיגנצ'ר" בגבעתיים, "הרמוני" בנס ציונה ועוד.
החברות נקלעו למשבר תזרימי קשה בשל שרשרת אירועים קיצוניים שלטענתן אינה בשליטתן. החוב הכולל של החברות הוא בהיקף של 13.9 מיליון שקל, ולסכום זה מצטרף סך של 750 אלף שקל בגין משכורת חודש אוקטובר שלא שולמו.
"באו בנפש חפצה"
בתחילת הדיון אמרו מנהלי ההסדר שמונו, עו"ד יוסף וקנין ורו"ח רפאל לוי: "הצגנו לאחים אבידן את המגבלות ואת חלופות. הם באו בנפש חפצה ואמרו 'אנחנו פה כדי להבריא את העסק'".
לפני שמנהלי ההסדר ניגשו לתיק, הם בדקו מי הם בעלי המניות ומה מעמדם בשוק. לדבריהם, "גילינו שמדובר באושיות חיי הלילה המובילים בישראל. גם הם וגם השותפים שלהם עשו הרבה ימי מילואים. גילינו שהשם הטוב שלהם הולך לפניהם, הם הרוח החיה של האירוע הזה. חד-משמעית לא ניתן להפעיל את החברות האלה בלעדיהם, כי עולם חיי לילה הוא שונה, ויהיה קשה להניב מהחברות האלה משהו בלי המעורבות שלהם".
מנהלי ההסדר הראו שהדוחות הכספיים מראים תמונה עסקית משולבת, כאשר חלק מהברים מציגים תוצאות חיוביות, וחלקם הפסדיים. מנהלי ההסדר הדגישו כי מעורבות אישית של בעלי המניות היא הכרחית וחיונית להמשך ההפעלה, משום שהלכה למעשה לא ניתן יהיה להפעיל את הברים במקרה שתיבחר חלופת הפירוק או הפעלה על-ידי נאמן: "אחרי שביררנו שהם (האחים אבידן) שחקנים משמעותיים, ראינו את המחויבות שלהם, זה מאוד הפתיע אותנו לטובה. גם למיקום יש ערך כלכלי.
"בדקנו מה המשמעות של הפעלה לתקופה קצרה של עד לחודש ימים כשאנחנו עם היד על האמברקס על בסיס שבועי ויומי. ראינו שהחלוקה של הכספים איך שהעמיסו אותם הייתה העמסה לא שוויונית, ראינו שניתן יהיה להניב מהם לתקופה קצרה. אחר-כך יכול להיות שאנחנו נבוא עם הצעות, חלופות של מכירה, איך לעשות את זה ולהניב את המקסימום מהדבר הזה, אבל לא לעשות תג מחיר שיקריס את האירוע. עשינו דגימה משמעותית וראינו שתוכנית ההפעלה שהם הגישו עושה שכל. אולי נהיה ברווח, של חצי מיליון שקל על חודשי ההפעלה קדימה".
לאחר מכן הסבירו מנהלי ההסדר כי הוריהם של בעלי המניות הסכימו להעמיד ערובה חיצונית של 750 אלף שקל על-מנת להבטיח שיהיה מקור תקציבי לכיסוי גירעון אם נוצר כזה בתקופת ההפעלה בת 30 הימים. "לא הסתפקנו בזה, ואמרנו להם 'אם אתם מאמינים שלא תהיו בגירעון, אנחנו רוצים הבטחה לתחום אותה בסכום לגירעון'. והם מיד הסכימו להביא סכום, ובסוף ניתנה לנו ערבות של ההורים.
"הם הציגו לנו נסח טאבו של דירת ההורים, מה גובה משכנתא וערך הדירה, ויש שם מיליונים של עודף. בנוסף הם הציגו לנו תדפיס בנק של ההורים, יש להם יתרה של מאות אלפי שקלים, הרבה מעל הסכום שאנחנו מבקשים. הערובה היא על 750 אלף שקל.
"הבעלים כבר מבינים את מצבם כי הם הגישו את הבקשה. הם שומעים את הלך הרוח, ואת מי הם מכניסים לאירוע הזה? את אבא ואמא שלהם. יש כאן אמירה".
"ה-7 באוקטובר הקריס אותנו לגמרי"
אחד האחים, עידן אבידן, סיפר בדיון: "מדובר בעסק משפחתי של ארבעה אחים. הרביעי הוא לא שותף, והוא עשה למעלה מ-300 ימי מילואים בשנה בשנתיים האחרונות וקיבל תעודת הצטיינות. גם האח מור וגם האחים כץ, שותפים שלנו, הם לוחמים שעשו מילואים.
"אנחנו התחלנו ב-2002 עם הבר הראשון. מאז פתחנו למעלה מ-30 ברים. כל בר זה השקעה של מיליונים. היינו מהמובילים בארץ, השם שלנו הולך לפנינו בכל מה שקשור לתרבות הבילוי במדינת ישראל".
הוא המשיך והתייחס למצב החברות: "זה מפעל חיים שקורס, ולא באשמתנו. השנים האחרונות, מתחילת הקורונה, אלה שנים שבהן הסיכוי של תרבות הבילוי בישראל לשרוד הוא כמעט אפסי. בסגרים שנכפים עלינו, מעצם היותנו מקום בילוי, לנו אין שום תחלופה להמשיך לייצר הכנסה. מי שמוכר אוכל יכול להמשיך לעבוד במשלוחים, אבל לנו יש איסור מוחלט.
"היינו בכמות סגרים מטורפת, כל הסחורות נזרקו. ה-7 באוקטובר הקריס אותנו לגמרי. ברמה האנושית אנחנו עשינו הכול כדי לא להגיע למצב הזה, וזה נכפה עלינו בעל-כורחנו".
משכיר אחד הנכסים טען בדיון כי החוזה מול האחים אבידן צפוי להסתיים בסוף השנה, ואז בכוונתו להעביר את הנכס לשוכר אחר, כי יש לו משפחה לדאוג לה. עידן אבידן התייחס לכך ואמר: "אנחנו דאגנו שלא להחליף את הספקים שלנו 20 שנה. גם כשהיו שותפים שרצו להחליף, לא נתנו להחליף אותם. הראינו לכל ספק וספק שאנחנו קנינו מאותו ספק בעשרות מיליונים. אנחנו מאמינים שהם יהיו איתנו. מעולם לא חזר צ'ק כל השנים. גם לגבי המשכיר, אנחנו יושבים אצלו 12 שנה בבר הכי מוכר בישראל בדיזנגוף, שהוא אבן-דרך בתרבות. לבוא ולהגיד 'אנחנו מוציאים אתכם אחרי 12 שנה', זה יעשה לנו עוול".
"דרוש הסדר חוב ממושך וכולל"
החברות הדגישו כי בשל פעילות הליבה שלהן, הן מבקשות להמשיך לייצר הכנסות משמעותיות, וכי ישנן ערבויות אישיות בחלק הארי של החובות בהיקף של 11 מיליון שקל.
לטענת החברות, קיים צורך בהסדר חוב ממושך וכולל, כאשר הפעלת החברות תאפשר לפרוע את החובות מתוך הרווח התפעולי העתידי של הפעילות השוטפת.
החברות הדגישו כי חלופת הפירוק תביא לירידת ערך דרמטית, משום שעיקר שווי הקבוצה טמון במוניטין של הברים. בחלופת הפירוק יקבלו הנושים דיבידנד אפסי או זניח. לעומת זאת, בחלופת ההסדר, בכוונת המבקשות להציע שנושים בעלי שיעבוד שוטף יקבלו 75% מהחובות, ונושים בעלי ערבות אישית יקבלו 20% מהחובות בפריסה של שש שנים, ולא יותר מ-2.5 מיליון שקל בסך-הכול.
עוד נדונה שאלת החשבונות בבנק דיסקונט, כאשר הבנק הביע חשש שאם התוכנית לא תעבוד, החשבונות יצברו חובות נוספים. השופט קבע כי מנהלי ההסדר ינסו להגיע להסכמה עם הבנק כיצד ניתן להפעיל את החשבון בתנאים הקיימים, וככל שלא תושג הסכמה, תוגש בקשה למתן הוראות.
בעניין זה ציין השופט כי מקובלת עליו המלצת מנהלי ההסדר, לפיה אין מקום שמנהלי ההסדר יפתחו חשבונות חדשים, ויש להמשיך עם החשבונות הקיימים תוך פיקוח צמוד של מנהלי ההסדר.
בנוסף, ניתן צו להגשת תביעות חוב ולקיום אסיפות נושים, ונקבע כי יש להקפיד על הפרדה תאגידית בין כל אחד מהמבקשות, לרבות בנושא התקבולים, ההתחייבויות וכינוס האסיפות.
