סוכנות הדירוג S&P פרסמה הבוקר (ג') סקירה מיוחדת על הכלכלה הישראלית, שאינה כוללת דירוג אשראי חדש. הסקירה מתייחסת בהרחבה למצב הפוליטי והגאו-פוליטי בישראל, ותחזית הצמיחה בה עלתה ל-5.5% בסוף השנה הנוכחית ול-7% בשנה הבאה - בעיקר בשל השפעת פעילות אנבידיה על המשק הישראלי.
● איזנקוט קיבל את המנדט, אך זאת לא ערובה להצלחה
● האוצר: הגירעון ב-12 החודשים האחרונים - 3.3% תוצר
הסוכנות העריכה כי סיכוני הביטחון ישארו גבוהים, וכי קיים סיכון שישראל וארה"ב יפתחו בסבב נוסף של עימות ישיר מול איראן. בנוסף מעריכים בסוכנות כי אי-הוודאות במזרח התיכון תישאר גבוהה, וכי הסכסוך יימשך אל תוך שנת 2027.
הסוכנות הניחה כי בדומה לתוצאות מבצע "שאגת הארי", אם יתפתח סבב נוסף מול איראן, היקף הנזק לתשתיות בישראל יהיה מוגבל. בסקירה צוינו גם הזירות הפתוחות בלבנון ובעזה. הסיכונים לדירוג של ישראל הם היחלשות בביצועים הכלכליים והתקציביים של המדינה בעקבות הסלמה צבאית. תרחיש חיובי לדירוג יהיה נעוץ בשיפור המדדים הכלכליים והפיסקליים מעבר לצפוי או כתוצאה מהפחתה בסיכונים הגאו-פוליטיים.
הסוכנות גם התייחסה לתוצאות הבחירות בישראל שלא העניקו לאף אחד מהגושים רוב בכנסת. שינוי ממשל עשוי לעמדת הסוכנות להשפיע על הגישה הדיפלומטית, כשהאופוזיציה עשויה לתת עדיפות לחיזוק מוסדות המדינה, לתת פתח גדול יותר ליוזמות דיפלומטיות ולשים דגש רב יותר על היחסים עם בעלות בריתה של ישראל. כמו כן, הסוכנות העריכה כי שינוי ממשל בישראל יוביל להפחתת פטורי הגיוס לחרדים. מנגד העריכה הסוכנות כי שני הצדדים הפוליטיים בישראל מחזיקים בעמדות ביטחוניות דומות.
בסוכנות צופים כי הצמיחה במשק תשאר חזקה, אך הלחץ התקציבי יישאר גבוה בעקבות הוצאות הביטחון הגבוהות.
הכנסות הממשלה - מהנמוכות בכלכלות המתועשות
בהיעדר הכרעה פוליטית יונהג בישראל תקציב המשכי המגביל את מסגרת ההוצאה ל-1/12 מהתקציב האחרון. ללא התאמה פיסקלית רב-שנתית, גירעונות הממשלה יישארו גבוהים. מאחר שההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות ממילא, הצעדים יהיו ככל הנראה מבוססי הכנסות, או במילים אחרות: באמצעות העלאות מסים. הכנסות הממשלה הכלליות של ישראל, כתבו בסקירה, הן מהנמוכות ביותר בקרב כלכלות מתועשות.
חלק מעדכון הצמיחה של הסוכנות נבע מהתרומה המוגברת של הייצור בחו"ל של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות הרשומות בישראל, כמו מלאנוקס שנרכשה על-ידי אנבידיה העולמית בשנת 2019 והקניין הרוחני שלה המפותח בישראל אך נמכר ברחבי העולם.
הלמ"ס הציגה שתי סדרות תמ"ג נפרדות - אחת כוללת ואחת ללא הייצור בחו"ל. לפי הסוכנות הדבר דומה לנוהג באירלנד, שגם בה פעילותן של חברות טכנולוגיה גלובליות מנפחות את התמ"ג. ואולם ההבדל המרכזי לעמדת הסוכנות היא שהעיוות של אירלנד מונע בעיקר על-ידי חברות רב-לאומיות זרות, בעוד שזה של ישראל משקף את הייצור הגובר בחו"ל הקשור לטכנולוגיה ולקניין שפותחו בישראל. לכן, בסוכנות החליטו לבסס את תחזית הצמיחה של ישראל על הנתון הכולל.
יחס החוב-תוצר של הממשלה עמד בשנה שעברה על 68.5%, והתחזית של הסוכנות היא שהוא יגיע עד לשנת 2029 ל-65.2%, בניגוד לתחזיות של הסוכנות ערב המלחמה, אז חזו שיגיע אז ל-55%. למרות העלייה ביחס החוב לתוצר, בסוכנות מציינים כי הרכב החוב של ישראל הוא חיובי, כשרובו מוחזק בישראל ומנוקב במטבע מקומי.
ב-S&P החמיאו לבנק ישראל על ניהול גמישות מוניטרית, כשהאינפלציה התמתנה למרות מחירי אנרגיה גבוהים יותר. בסוכנות צופים, חרף הסיכונים הקשורים לביטחון, כי האינפלציה תישאר ביעד שקבע בנק ישראל (1-3%).
