ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, שהשבבים שלה הפכו למרכיב חיוני במהפכת הבינה המלאכותית, נמצא בשנים האחרונות בלב המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין. אלא שבימים האחרונים שמו נקשר לפרשה מסוג אחר לחלוטין - קשר אינטימי עם אישה שחשודה בקשרים עם המודיעין הסיני.
האישה, אליס הואנג, עבדה בחברה מסינגפור בשם Megaspeed, שנבדקה בחשד למעורבות בהעברת שבבים מתקדמים לסין בניגוד להגבלות היצוא האמריקאיות. לפי הדיווחים, גורמי מודיעין אמריקאים חושדים כי היא גויסה כדי להתקרב למנכ"ל אנבידיה, לאסוף עליו מידע וגם להשפיע על עמדותיו בנוגע למכירת שבבים לסין.
● דיווח: כך פעלה רשת הברחות השבבים שהקימה המרגלת הסינית
● צרפת מאשימה את איראן במתקפת הסייבר על הסופרמרקטים
על פי יובל וינרב, ראש התוכנית לטכנולוגיות קריטיות בארגון MIND Israel ומגיש הפודקאסט "להבין את סין", מדובר בטקטיקה שהיא חלק מה"ספר" של הריגול הסיני, ומקרים דומים כבר נתפסו בעבר. סין משתמשת בריגול טכנולוגי כדי להשיג יתרון ולהדביק פערים מול יריבתה הגיאופוליטית - ארה"ב.
שימוש בקשרים אינטימיים לצורכי מודיעין, המכונה לעיתים "מלכודת דבש", מוכר בעולם הריגול ואינו ייחודי בהכרח לסין. תת אלוף (מיל') אסף אוריון, ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין ב-INSS, אומר כי "השיטות שעובדות הן השיטות הכי עתיקות. לאורך ההיסטוריה השתמשו במוטיבציות אידיאולוגיות, בצע, נקמה - ובסוף גם במערכות יחסים שיכולות להיות דרך להשיג מידע וידע".
"בסופו של דבר", אומר אוריון, "כל עוד יש גברים בעמדות כוח אז יש נשים שיכולות לשמש בתור אמצעי להגיע אליהם".
המקרה של "פאנג פאנג"
הפרשה המתפתחת באנבידיה מזכירה פרשה אחרת שהסעירה את וושינגטון לפני שש שנים. במרכזה עמדה כריסטין פאנג, אזרחית סינית שנודעה גם בכינוי "פאנג פאנג". במשך שנים היא הסתובבה באירועים פוליטיים בקליפורניה, השתתפה בגיוסי תרומות וטיפחה קשרים עם פוליטיקאים מקומיים. רק בדיעבד התברר כי הרשויות האמריקאיות חושדות שהפעילות הזאת הייתה חלק ממבצע מודיעיני סיני.
אחד האנשים שאליהם התקרבה היה אריק סוולוול, פוליטיקאי דמוקרטי מקליפורניה שנבחר לקונגרס ב-2012 ובהמשך כיהן בוועדת המודיעין של בית הנבחרים. פאנג סייעה בגיוס תרומות לקמפיין שלו והייתה מעורבת בהכנסת מתמחה ללשכתו. לפי תחקיר שפרסם אקסיוס ב-2020, היא גם קיימה קשרים רומנטיים או מיניים עם לפחות שני ראשי ערים אמריקאים.
ב-2015 הזהיר ה-FBI את סוולוול מפני פאנג, והוא ניתק איתה קשר. היא עזבה את ארה"ב זמן קצר לאחר מכן, ולמעשה ברחה מחקירת הרשויות.
אבל בייג'ינג לא זקוקה בהכרח לקשרים רומנטיים כדי להגיע לאנשים בעלי השפעה. לעיתים הדרך עוברת דרך פעילות פוליטית מקומית, קשרים עסקיים או תפקידים רשמיים בממשל.
במאי האחרון התפטרה איילין וואנג מתפקידה כראשת העיר ארקדיה, פרבר של לוס אנג'לס, בעקבות פרשה שנגעה לפעילותה למען ממשלת סין. וואנג הודתה באשמה של פעילות כסוכנת לא רשומה של ממשלה זרה. לפי מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היא פעלה בתיאום עם גורמים סיניים לקידום מסרים פוליטיים ותעמולתיים, בין היתר באמצעות אתר חדשות שפנה לקהילה הסינית אמריקאית.
המקרה של וואנג שונה מפרשת פאנג. כאן מדובר בנבחרת ציבור שהודתה כי פעלה למען ממשלה זרה בלי לחשוף את הקשר כנדרש בחוק. גם המטרה הייתה שונה - לא גניבת סודות, אלא השפעה על השיח הציבורי האמריקאי.
תפקידים בכירים בממשל
פרשה נוספת התפוצצה בניו יורק ב-2024, כשהתביעה הפדרלית האשימה את לינדה סאן, ששימשה בתפקידים בכירים בממשלי המושלים אנדרו קואומו וקתי הוקול, בפעילות עבור ממשלת סין. לפי כתב האישום, סאן ניצלה את מעמדה כדי לחסום קשרים בין נציגים מטייוואן לבין בכירים במדינת ניו יורק, ובמקביל קידמה אינטרסים של בייג'ינג. התביעה טענה גם כי היא ובעלה נהנו מטובות הנאה משמעותיות. סאן כפרה באישומים.
הסיבה שהחשדות סביב מנכ"ל אנבידיה מעוררים עניין מיוחד, היא שהשבבים המתקדמים של החברה אינם רק מוצר מסחרי מצליח. הם נמצאים בלב התחרות על הבינה המלאכותית, שממשלות ארה"ב וסין רואות בה רכיב מרכזי בעוצמתן הכלכלית והצבאית. בייג'ינג מעוניינת לצמצם את התלות בטכנולוגיה אמריקאית, בעוד שוושינגטון מנסה למנוע ממנה גישה לרכיבים המתקדמים ביותר.
פרופ' יורם עברון, חוקר סין במחלקה ללימודי אסיה באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אומר כי "השלטון הסיני מייחס מאז ומתמיד חשיבות עצומה לאיסוף מידע, שנתפס ככלי מרכזי להבטחת עוצמתה של המדינה וביטחונו של המשטר. בעשורים האחרונים משקיעה סין משאבים אדירים בהשגת מידע טכנולוגי מתקדם, במטרה לצמצם את הפער מול המערב, לפתח עצמאות טכנולוגית ולבסס את מעמדה כמעצמה עולמית".
