הבוקר שבו נודע על הכוונה של דירקטוריון אנבידיה להדיח את ג'נסן הואנג, המנכ"ל והמייסד, מעלה חשש כבד בקרב העובדים להמשך המחויבות של החברה לישראל. הואנג הוא תומך נלהב של ענף ההייטק הישראלי וברבות השנים הפך את מרכזי הפיתוח ביקנעם ובתל אביב לעוגן משמעותית עבור החברה - עד כדי כך שלפי דוחותיה לרבעון השני - הפעילות שמנוהלת מישראל אחראית על 18% מהכנסות החברה כולה.
● מה יעלה בגורל הקמפוס של אנבידיה בישראל אם יגיע מנכ"ל חדש?
● זה עשוי להיות הרומן היקר "בתולדות האנושות"
רבים אף סבורים כי הנוכחות יוצאת הדופן של אנבידיה בישראל מהווה מעין חיסון נגד סנקציות כבדות נגד הכלכלה הישראלית - כיוון שכל פגיעה בישראל עלולה גם להזיק לאנבידיה בבורסה בניו יורק.
אהדתו של הואנג למהנדסים הישראלים הגיע במהלך השנים במילים ובמעשים. הואנג הוביל את רכישת מלאנוקס ב-2019, חברת שבבי התקשורת של יוצאי אינטל בראשותו של איל ולדמן, והפך את הפעילות הישראלית שלה ממעבדת מחקר וניסוי שמעסיקה כמה עשרות אנשים - לפעילות ענפה שמעסיקה כ-6,000 מהנדסים ואחראית על מוצר שקריטי כל כך לצמיחה של אנבידיה.
חשיבות בלתי ניתנת להכחשה
שלא כפי שעשתה גוגל בזמן רכישת Waze - אנבידיה הסכימה להותיר את מלאנוקס כחברה ישראלית עם קניין רוחני ישראלי שרושמת את הכנסותיה בישראל ומשלמת שיעורי מס גבוהים יותר, עד כדי כך שאלה אחראים לנתח הולך וגדל בתוצר של הכלכלה הישראלית.
הואנג לא רק שימר את הקניין הרוחני של מלאנוקס בישראל - הוא הפך אותה ליחידה עסקית עצמאית ולמי שמנהלת מיקנעם ותל אביב את כל תחום שבבי התקשורת בחברה - בכלל זה את הפעילות הקריטית של תקשורת בין חוות שרתים המרוחקות זו מזו. מיכאל קגן, מי שהיה סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלאנוקס, הפך לסמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של אנבידיה, מה שהופך אותו אוטומטית לאחד המועמדים להחלפתו של הואנג.
ולא בכדי: החשיבות של מלאנוקס עבור אנבידיה, ומהפכת ה-AI בכללה, לא ניתנת להכחשה - כדי לעבד יותר פעולות של בינה מלאכותית (אסימונים או "טוקנים") נדרשים המעבדים הגרפיים של אנבידיה לתקשר אחד עם השני, או עם מעבדים פשוטים יותר שעוסקים בניהול אחסון המידע (DPU), או עיבוד ליבה (CPU). מלאנוקס היא זו שאחראית על פיתוח תעבורת המידע הזו שבין השבבים - והתקשורת הופכת לנכס שחשיבותו עולה כדי שאנבידיה תצליח לספק את הביקוש הגובר לעיבוד AI - כאשר חוות השרתים מכילות מספר רב יותר של שרתים וחברות ענק נדרשות לתקשורת מואצת בין חוות שרתים שונות.
יתר על כן, מיקנעם מנוהלת רב המכר של החברה - שרת ה-NVLink - שרת עיבוד ה-AI הכולל בתוכו מעבדים גרפיים ומעבדי של מלאנוקס ונחשב אמנם למוצר יקר, אך אמין בקרב ענקיות הענן וחברות הניאו-קלאוד. מכירות אנבידיה ישראל הגיעו ל-17.5 מיליארד דולר ברבעון השני ושמרו על שיעור שיא של 18% מכלל מכירות החברה. סמנכ"לית הכספים - ואחת המועמדות לתפקיד המנכ"ל- קולט קרס טענה כי מתג התקשורת "ספקטרום אקס" המבוסס על פרוטוקול את'רנט - מוצר שמפותח בישראל - צמח במכירות השנתיות שלו פי 2.6 מה שתרם להפיכתה של אנבידיה לחברת התקשורת הצומחת בעולם. הספקטרום אקס הוא מערכת הכוללת מתג תקשורת וכרטיסי תקשורת (NIC) המאפשרים למידע בין המעבדים הגרפיים לנוע במהירות וביעילות רבה יותר ובכך לחשב בבת אחת יותר פעולות AI.
החברה הישראלית המכניסה ביותר
בהשוואה של נתוני הרבעון השני- אנבידיה ישראל היתה לחברה הישראלית המכניסה ביותר - כאשר בהשוואה אליה הכניסה טבע 4.1 מיליארד דולר ברבעון השני, וצ'ק פוינט עם 674 מיליון דולר. התעשיה האווירית, שמדווחת בחציונים - דיווחה על הכנסות של 4.2 מיליארד דולר לשני הרבעונים הראשונים של 2026, כאשר הכנסות אלביט ברבעון השני הגיעו ל- 2.2 מיליארד דולר.
למרות שאנבידיה מעסיקה כ-6,000 עובדים, ולכאורה היא עדיין קטנה מאינטל, שמעסיקה על פי ההערכה מעל ל-8,000 איש, היא ללא ספק מרכז הפיתוח הבינלאומי הצומח ביותר בישראל. למעשה, היא הכפילה את עצמה מאז ה-7.10, אז העסיקה מעט מעל ל- 3,000 עובדים, וזאת על רקע מהפכת ה- AI. כידוע, החברה בראשות הואנג התחייבה לבנות בקרית טבעון מרכז פיתוח ומעבדות שיכולים לאכלס אפילו 10,000 עובדים חדשים בעשור הבא.
השקעות העתק של אנבידיה בישראל
הואנג הפך את ישראל לא רק למרכז פיתוח שבבים - אלא ובעיקר תוכנה. מלבד פעילות התוכנה שעוסקת בניהול תעבורת הנתונים בחוות השרתים שמקושרת למלאנוקס ופעילים בה בכירים כמו עמית קריג ועלי איוב - שניהם סגני נשיא באנבידיה - ביצעה אנבידיה כמה רכישות חשובות שמחזקות את המשרדים בישראל כעוגן משמעותי בתחום פיתוח מודלי שפה ובתחום שיפור היעילות (אופטימיזציה) של המעבדים הגרפיים של החברה - בזכות רכישות כמו Run AI (כ- 700 מיליון דולר) ו-Deci שנמכרה בכ-300 מיליון דולר.
אנבידיה בהובלתו של הואנג פעילה בישראל דרך השקעות עתק בחברות בתחום הבינה המלאכותית- ובראשן doubleAI של פרופ' אמנון שעשוע ודקארט של יוצאי 8200 - שתיהן עוסקות באופטימיזציה של פעילות מעבדים גרפיים. אנבידיה אף ניסתה לשכנע להיכנס עם דקארט למשא ומתן על רכישה, עד שזו הפנתה לה עורף ובחרה באנתרופיק - משא ומתן שהתפוצץ בסופו של דבר.
בפברואר האחרון הזכירה אנבידיה בדוחותיה המסכמים לשנת 2025 כי שווי הנכסים שלה בישראל גדל מ-840 מיליון דולר ל-1.47 מיליארד בשנה שעברה. ב-2023 הוא עמד על 325 מיליון דולר בלבד. המס שהיא שילמה האמיר ל-1.287 מיליארד דולר.
הואנג עמד לצד ישראל במהלך המלחמה
האהדה של הואנג לישראל לא התבטאה רק במעשים, אלא גם במילים. האחרונה שבהן כללה התבטאות מפתיעה שתמכה במלחמה שניהלו ישראל וארה"ב באיראן במהלך מבצע שאגת הארי בחודשים פברואר-מרץ השנה. "יש סיבה שבגללה יצאנו למלחמה, ואני סבור שאחריה המזרח התיכון יהיה מקום יותר יציב. חלק מהמשימה שלנו היא להרחיב את הבינה המלאכותית גם לאזורים הללו", אמר בראיון שנערך בפודקאסט אול-אין.
בכנס השנתי של החברה בסן חוזה שנערך גם הוא השנה אמר הואנג לעיתונאים כי אנבידיה ישראל "ממשיכה לפעול בצורה מאוד טובה ואנשים ממשיכים לעבוד קשה - אבל זה לא משנה את העובדה שאנחנו מודאגים לגביהם. אני מחויב ב-100% לישראל ואנחנו הולכים להיות שם לעוד זמן רב. כל העובדים שלנו מקבלים את מלוא האהבה והתמיכה".
הואנג תמך בעובדי החברה בזמן מלחמת חרבות ברזל - במילים ובמענקים - ותמך במאבק של עובדי החברה לשחרורו של העובד החטוף אבינתן אור. עובדי החברה התייצבו בהפגנות יחד עם משפחתו של אור. מיד לאחר שחרורו של אבינתן, שלח הואנג מייל לכל עובדי החברה ובו ציין כי "אחרי שנתיים בלתי נתפסות בשבי החמאס, אבינתן חזר הביתה", ובסוף אף נפגש עמו במטה החברה זמן קצר לאחר שחרורו.
