טאי קים, שכתב ספר חדש על אנבידיה ועל ג'נסן הואנג בשם "דרכה של אנבידיה" (The Nvidia Way). בראיון שקיימנו עמו בקיץ, עוד לפני התפוצצות הפרשה וההתפטרות של הואנג, אמר כך - באופן שכמו צפה פני עתיד: "אין לג'נסן יורש מיועד, וזה הולך להיות בעייתי מאוד. ג'נסן מתכנן לעבוד עד גיל 80, אך אם תהיה התפתחות לא צפויה שתמנע זאת ממנו, יהיה קשה להחליף אותו".
● חברת הביטוח שמחזיקה בהכי הרבה מניות אנבידיה
● החזית המשותפת של טראמפ וטייקוני הטק להגנת ג'נסן הואנג
● דיווח: האישה שבמרכז פרשת הריגול באנבידיה נמצאת בסין, בעלה הוא שהכיר לה את המנכ"ל
הספר של קים מבוסס על ראיונות שקיים עם ג'נסן עצמו, עם יותר מ-100 עובדים בהווה ובעבר ואף עם קרטיס פרים וכריס מלקווסקי, שייסדו את אנבידיה בשנות ה-90 יחד עם הואנג. הוא מגולל בו את סיפור הנסיקה המרהיב של אנבידיה, שהחלה את דרכה בשנות כחברת גיימינג עם מניה מדשדשת והפכה בחסות מהפכת הבינה המלאכותית לחברה עם שווי השוק הגבוה ביותר בעולם - מעמד שנלקח ממנה בשבוע האחרון. סיפורה של אנבידיה, טוען קים, הוא למעשה סיפורו של איש אחד: ג'נסן הואנג.
קים סיפר על מנהל ריכוזי באופן קיצוני, המעורב בכל החלטה בחברה ובעל דפוסי ניהול המקשים מאוד על החלפתו. "יש לו 60 עובדים הכפופים אליו ישירות, והוא ממטיר עליהם מיילים: תעשה את זה! בדקת את זה? מה המתחרים עושים?", אמר. "הראש שלו, הידיים והאצבעות נמצאים בכל דבר שקורה באנבידיה. הוא מקבל מיילים מכל החברה, קורא כ־100 מהם ביום ומקבל עדכונים ישירות מהעובדים בדרג הנמוך".
"אחת הרכישות הטובות בהיסטוריה של הטכנולוגיה"
ג'נסן, סיפר, נותן לעובדים לרוץ כשהם עובדים היטב והוא סומך עליהם, "אבל אם הדברים לא הולכים טוב, הוא נכנס לעניינים. כל פגישה נפתחת ב'מה הבעיה הכי גדולה, בואו נתקן אותה, ונישאר כאן עד שתהיה לנו תוכנית'".
שורת המהלכים שהביאו את אנבידיה לפסגה מיוחסים בספר להואנג עצמו. כך למשל, ב־2012, חוקרים מאוניברסיטת טורונטו ניצחו בתחרות ImageNet - תחרות אקדמית לזיהוי ממוחשב של תמונות - בעזרת שני מעבדים גרפיים של החברה בלבד. בעקבות כך, הורה הואנג לכל החברה להתמקד בבינה מלאכותית, למרות קולות שטענו שמדובר באופנה חולפת. "למידה עמוקה תהיה גדולה מאוד. אנחנו צריכים להיכנס לזה בכל הכוח", התעקש.
ב־2020 רכש את מלאנוקס הישראלית תמורת כ־7 מיליארד דולר, וכבר אז דיבר על אלפי שרתי AI שמחוברים יחד ברשת. "זו אחת הרכישות הטובות בהיסטוריה של הטכנולוגיה", אומר קים. "לעיתים קרובות ג'נסן רואה מה עומד לקרות לפני שזה קורה".
קים תיאר את ג'נסן כתחרותי באופן קיצוני. כששבב של אנבידיה קיבל מקום שני בסקירה של מגזין מחשבים, אמר הואנג למנהל השיווק: "מקום שני זה לא טוב, כי הוא המפסיד הראשון".
את התחרותיות הזו המחיש באמצעות סיפור: בימיה הראשונים של אנבידיה, גילה הואנג שמנהל הכספים שלו הוא גאון שחמט. הוא למד את כל ספרי השחמט כדי לנצח אותו, והפסיד בכל פעם - עד שהיה הופך את הלוח מרוב עצבים. "פעם אחת הוא היה חייב לגבור על מנהל הכספים במשהו", מספר קים, "אז הוא אמר לו: בוא נשחק פינג פונג עכשיו. זו מנטליות של ניצחון".
תרבות עבודה תובענית
הכסף, לדברי קים, הוא לא מה שמניע את ג'נסן, אף שהפך בזכות הצלחת אנבידיה לאיש עשיר מאוד. בניגוד לאילון מאסק שמחזיק בטסלה וב־SpaceX כ־20%-40% או ללארי אליסון שמחזיק כ־40% מאורקל, הואנג מחזיק אחוזים בודדים בלבד בחברה. "הוא היה יכול להחזיק יותר, או לבקש מהדירקטוריון לשלם לו יותר. הוא לא עשה זאת", אמר קים. "זה מה שהוא אוהב לעשות".
קים הדגיש כי באנבידיה נוצרה תרבות עבודה תובענית, שתואמת את המנטליות של ג'נסן עצמו, שעובד סביב השעון, כולל סופי שבוע. בכל זאת, אמר, העובדים אוהבים אותו. "מי שנשאר באנבידיה מוכן לשעות הארוכות, שואף למצוינות ובעל מוסר עבודה משוגע", אמר. "אנשים רוצים להצליח כלכלית ולשלוח ילדים לקולג', והיא מאפשרת להם את זה. זו הייתה אחת המניות עם הביצועים הטובים ביותר בתקופת קיומה. אנשים אוהבים לנצח, להרוויח כסף ולעבוד במקום עם פחות ביורוקרטיה ופוליטיקה".
כשנשאל הואנג בעבר מהו המתכון שלו להצלחה, אמר: "מנות גדושות של כאב וסבל". כעת צריך לראות אם החברה ששאבה את הצלחתה מכך שהמנכ"ל הקדיש לה את כל חייו, תצליח למצוא את דרכה גם בלעדיו.
