עולם התעופה באירופה עסוק כעת בעיקר בשאלה אחת: מי עומד מאחורי איומי הפצצות של הטיסות המסחריות. גל חריג של איומים השפיע בשבוע שעבר על עשרות טיסות, ואף גרם לנחיתות לא מתוכננות.
האירועים התרחשו בכמה מוקדים במקביל. כך למשל, טיסת וויזאייר מלונדון לסופיה הוסטה ב־2 בנובמבר לבודפשט, בליווי מטוס קרב הונגרי. יום לאחר מכן, טיסת LOT מלונדון לוורשה נחתה נחיתה לא מתוכננת בנמל התעופה מודלין, וטיסת SAS מקופנהגן לוורשה נבדקה לאחר נחיתתה. גם טיסות של ריינאייר מליסבון ומדבלין לרומא נבדקו, ובמקרה של הטיסה מליסבון הוזנקו מטוסי קרב איטלקיים לליווי. ב־5 בנובמבר הגל התרחב משמעותית ו־27 טיסות ברחבי אירופה הושפעו.
● מנכ"ל חברת התעופה הפופולרית חושף: "14 טיסות שלנו קיבלו איומי פצצה בשבוע אחד"
● מטוסי קרב באוויר ותקשורת בסימנים: כך נראית פקודת חירום לחטיפת מטוס
● 11 אלף טיסות, מיליון וחצי נוסעים ועצירה מוחלטת: מה באמת גרם לתקלה ששיתקה את ארה"ב?
בכל המקרים האלה, הבדיקות לא העלו ממצאים המעידים על הימצאות חומרי נפץ. בעקבות כך, נשאלת השאלה - איך הודעה אנונימית אחת, מגורם לא ידוע, מצליחה להשפיע בצורה כל כך רחבה על עולם התעופה.
"תגובות בלי פרופורציה"
"זה לא חדש, בישראל אנחנו מכירים את זה כבר עשרות שנים", אומר איתן בן דוד, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור ובכיר בשב"כ. "זה סוג של טרור, והתגובות לפעמים חסרות פרופורציה. עבור מוסר ההודעה הסיכון נמוך - הוא לא בא במגע ישיר עם הגוף הביטחוני ולא מזוהה. אבל מי שמקבל אותה לא יכול לקחת סיכון".
הקושי מתעצם משום שלא תמיד ההודעה מגיעה ישירות לחברת התעופה או לרשות שדות התעופה. "אם זה מייל אפשר להתחקות אחרי השולח, אבל גם זה לא תמיד פשוט. מה שכן, לפעמים הגורם מתקשר לעיתון למשל, מודיע שהטמין פצצה, והגורם הביטחוני שומע את זה כיד עשירית. זו אחת החולשות של ההודעות האנונימיות", אומר בן דוד, שמשמש כיום כעמית המכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן.
מה בעצם קורה בחברת התעופה כשמתקבלת הודעה כזו? מנחיתים מטוס באופן אוטומטי?
"אם כל טיסה שיש עליה הודעה אנונימית תינחת ביעד משני, זו שערוריה. אנחנו נהיה בבעיה קשה מאוד. יש נהלים ברורים - קודם כל, צריך לסווג את ההודעה ולהבין בדיוק מה נאמר, ועד כמה זה מחובר למציאות. אם הגורם בצד השני יודע פרטים רחבים על הטיסה זה מגביר את האמינות שלו. לאחר מכן, יבררו האם הגורמים הביטחוניים עשו את כל הפעולות על הקרקע כדי למנוע הימצאות פצצה. אם אכן כך, זה יאפשר קבלת החלטות מקילה".
אמנם גם מספר טיסות שהיו בדרכן לישראל הושפעו מאיומים ביטחוניים, אך בן דוד מדגיש כי אלו לא היו טיסות של חברות ישראליות. לדבריו, ההבדל עשוי להיות קשור לרמת האבטחה הקפדנית שמפעילות החברות הישראליות עוד לפני ההמראה. "כל מטוס שיוצא מישראל, בטח של החברות הישראליות, נבדק בנהלים קפדניים. ככל שזה מקצועי יותר, ובלי פשרות, אפשר גם לקבל החלטות כשהמטוס באוויר. עדיין לא שמענו על מטוסים של חברות ישראליות שהוסטו, וזה קשור גם לרמת הביטחון על הקרקע. גם אם הישראליות יקבלו הודעה - יש סיכוי גבוה שהמטוס ימשיך. עם זאת, אם יש חשש, אפילו קל שבקלים שמשהו בנהלים לא נעשה כסדרו - צריך להגיד את זה".
אז למעשה הסיפור חושף את החולשות של האבטחה האירופית?
"רמת הביטחון של התעופה בעולם די גלובלית. נהלים די דומים. אבל בהחלט אפשר לשים לב להבדלים בין הבדיקות בקצה במקומות שונים בעולם. הנהלים אצל הישראלים והאמריקאים הרבה יותר מחמירים, כי ההיסטוריה שלנו מלווה באסונות תעופה. אני לא אומר שבאירופה לא מבצעים ביטחון טוב, אבל ככל שחברות תעופה מנחיתות מטוסים באופן אוטומטי - אז משהו בביטחון על הקרקע צריך להיבדק".
החשדות והחקיינים
אחת ההשערות שעלו בעקבות גל האיומים היא שמדובר בפעילות של גורם מדינתי, אולי רוסיה, המבקש לייצר כאוס באירופה. מת'יו בורי, מנהל המודיעין הראשי בחברת המודיעין והערכת הסיכונים התעופתיים Osprey Flight Solutions, הציע לסוכנות הידיעות AP כמה כיוונים אפשריים למקור איומי הסרק. לדבריו, "ייתכן שיש כאן זווית רוסית", אך הוא הדגיש כי גם איראן פעילה מאוד בלוחמה היברידית בחלקים מאירופה.
"מי עומד מאחורי ההודעות? אולי מדינות שמפעילות האקרים", אומר בן דוד. "אלה יכולים להיות הרוסים שרוצים ליצור כאוס באירופה, או אולי ארגוני טרור, אזרחים מהשורה חולי נפש, פושעים. אנחנו גם מזהים אפקט חקיינות - הגורמים מזהים שזה עובד וממשיכים לעשות זאת".
החקיינות לא מתחילה רק בתופעות האנונימיות. לדברי בן דוד, ייתכן שהיא נעוצה באירוע פליי דובאי שהתרחש בסוף ספטמבר. כשבועיים לאחר מכן, התקבלה התרעה על פצצה גם במטוס דלתא בנתב"ג. "הקשר בין הדברים לא מופרך. פיגועי תעופה מעבירים את העולם כולו לרמת דמיון ופחד בכללי. אין אחד שלא שמע על פליי דובאי וחשב לעצמו מה אם זה היה קורה לו. לכן, זה גם מעודד חברות לחדד נהלים, אבל גם מעודד גורמי טרור להתמקד בזה. אי אפשר לבטל את ההשערה שהסיפור של פליי דובאי הצית את הדמיון למחפשי פרובוקציות".
"נזק של מיליונים ביום"
מלבד ההרתעה והפחד, יש לאירועים האלה גם השלכות כלכליות. "ברגע שמטוס מאחר הדבר גורם לשרשרת איחורים של כל הסלוטים והמטוסים שיבואו אחריו מבחינת המראות ונחיתות", אומר יהודה זפרני, מומחה לתיירות ותעופה בינלאומית במועדון הצרכנות הוט. "אבל במקרה של הודעה על פצצה והסטה לשדה תעופה משני - זה גם יכול להגיע לנזק של מיליוני אירו ביום. כי זה לא רק איחורים, אלא גם צורך לבצע בדיקות עם כל גורמי מערכת הביטחון ולפעמים זה גם משליך לימים הבאים".
עם זאת, זפרני מציין כי הנוסעים בישראל כרגע פחות מתרגשים. "אנחנו לא רואים ביטולים או האטה בהזמנות כתוצאה מהתרעות השווא. גם צריך לזכור שזה לא חדש, כל כמה שנים מתרחש גל כזה. הנוסעים מקבלים את זה בהבנה. בנוסף, גם מי שעושה את זה פחות נוגע בחברות הישראליות, כי הוא מבין שהבידוק אצלנו יותר קפדני".
בסופו של דבר, גל איומי הפצצות באירופה ממחיש את הפער בין העלות הנמוכה של שליחת הודעה אנונימית לבין המחיר התפעולי והביטחוני של התגובה. גם כאשר מדובר באיום שווא, חברות התעופה, נמלי התעופה וכוחות הביטחון נדרשים להפעיל מערך שלם של בדיקות, פינוי, הסטות וליווי אווירי. "המענה לכך צריך להיות רמת ביטחון גבוהה, שלא תהיה אפשרות בצורה כזו טיפשה להנחית מטוסים", אומר בן דוד.
"יכול להיות שזה עוד יימשך, אבל אם מדינות וארגוני ביטחון יבינו שהביטחון על הקרקע יסייע להם עם ההתמודדות - זה יעלם. בנוסף, כשיתפסו את האחראים - צריך שזה יהיה מתוקשר ומפורסם, למען ההרתעה. זה ייפסק רק כשהם יראו שאף אחד לא מתרגש מהם מבחינה מקצועית ושיש מענה".
