במשך 20 שנה החזיקה משפחת נקש את הבעלות (78%) בחברת התעופה ארקיע, אבל לאחרונה היא החליטה שהגיע הזמן למכור והעמידה את השליטה בחברה על המדף. מאחורי המכירה הדרמטית עומדת כרוניקה של החלטות שנויות במחלוקת, חילופי האשמות בין ההנהלה לבעלי השליטה, לחץ מקרב היורשים ומהלך אחד שגרר את החברה להפסדים חריגים בענף ואף קירב אותה לחדלות פירעון. גלובס חושף את הכרוניקה שהובילה את משפחת נקש לוותר על חברת התעופה ארקיע.
● שבוע דרמטי לבנקים: האנליסט שצופה שהרווחים יירדו בכל המערכת
● יפית גריאני נפגשה עם מנכ"ל האוצר. על הפרק: דחיית מכירת כאל
● הכשרה מאשרת את חשיפת גלובס: תגיש בקשה להקמת פעילות גמל
אחרי שבועות ארוכים של מגעים עם שורה של גורמים, ביום חמישי שעבר יצאו 2 הודעות דרמטיות על עתידה של ארקיע. הראשונה: הכרזה על סכסוך עבודה, בעקבות טענות ההסתדרות לקידום צעדי התייעלות וצמצומים ללא הידברות עם העובדים. והשנייה: חתימה על הסכם למכירת השליטה לידי קבוצת משקיעים בהובלת 4 אנשי עסקים - כידן דהרי, יריב לרנר והאחים ירון אדיב ועינת אדיב־ברר. העסקה כוללת הזרמה של 45 מיליון דולר, מהם 30 מיליון דולר מקבוצת הרוכשים, 8.5 מיליון דולר ממשפחת נקש ועוד 7.8 מיליון דולר מהמדינה.
אלא שהשלמת העסקה, תלויה במידה רבה בהסכמת העובדים, שמחזיקים היום 22% ממניות החברה וחוששים מדילול ומהרעה בתנאים. כבר בסוף השבוע הללו הבהירו שהם מסתייגים מההסכם שנחתם, ונקבע מועד אחרון להצעת משקיע חלופי מטעמם - יום שני בצהריים.
שיא בהיקף הנוסעים, אבל הפסד גדול
אבל בינתיים שעון החול אוזל וארקיע מתקרבת לחדלות פירעון. עד חודש ספטמבר ארקיע כבר ספגה הפסדים של 30 מיליון דולר, ולפי הערכות את השנה כולה היא צפויה לסיים בהפסד של 50־60 מיליון דולר. זאת, למרות ההתאוששות בענף התעופה בשנה האחרונה, שהביאה לארקיע 1.9 מיליון נוסעים מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר - מספר שיא בחברה.
הסיבה להפסד הגדול של ארקיע השנה היא עליית מחירי הדלק הסילוני בעולם - שזינקו מתחילת השנה ב־130%. לכאורה, יש בענף פתרון פשוט לתנודתיות במחירים הללו, ורבות מחברות התעופה בעולם ובישראל נוקטות בו - גידור מחירי הדלק מראש, כך שבתקופות של תנודתיות חריגה התוצאות שלהן לא ייפגעו משמעותית. כך, ברבעון האחרון סמנכ"ל הכספים של אל על סיפר כי החברה מגדרת 60%־80% ממחירי הדלק הסילוני בטווח של חודש וכי היקף הגידור יורד לאורך השנה. אל על אף רשמה בעקבות כך מתחילת השנה הכנסות מגידור נטו (כלומר פחות הוצאות) של 47.7 מיליון דולר וכבר הרוויחה מתחילת השנה 229 מיליון דולר.

מנגד, בארקיע החליטו שלא לגדר את מחירי הדלק. מקורבים לחברה מסכימים בשיחות עם גלובס שמדובר ב"טעות קטלנית". ההיקף של הטעות הזאת, כך נודע לגלובס הוא עלויות של 107 מיליון דולר מתחילת השנה - והספירה נמשכת. במילים אחרות, ללא הטעות הזו, ארקיע הייתה רווחית השנה.
קרב הגרסאות: מי אשם ב"החלטה הקטלנית"?
גורמים ששוחחו עם גלובס, מחזיקים בשתי גרסאות הפוכות לגמרי להחלטה לוותר על הגידור. ההאשמות ההדדיות הללו מלמדות על הדם הרע שזורם בחברה בין הבעלים, משפחת נקש ובעיקר אבי נקש שמוביל את החברה מטעמם, להנהלה והמנכ"ל עוז ברלוביץ'.
לפי גרסה אחת, לאורך השנים ההחלטות על מדיניות הגידור התקבלו ברמת הדירקטוריון, שבו היה חבר אבי נקש עד לאחרונה. דירקטוריון ארקיע החליט השנה לא לבצע גידור של מחירי הדלק, למרות המלצות גורמי המקצוע שהונחו בפניו. "ההחלטה לא לגדר התקבלה בדירקטוריון שמונה על ידי בעלי השליטה", אמרו מקורבים לחברה. "מנגד סמנכ"ל הכספים והמנכ"ל הביאו הצעות לגידור שנדחו ע"י הדירקטוריון". כלומר, ההנהלה ניסתה להציע גידור, וגורמים מטעם הבעלים דחו את ההצעה. התוצאה של ההחלטה היא שהחברה נותרה חשופה בצורה מלאה לתנודתיות החריגה במחירי הדלק.
מנגד, האחים נקש מפנים את חיצי הביקורת ישירות למנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ'. בהודעה שפרסמו בשבוע שעבר תיארו האחים את המשבר בארקיע כ"מצב שאליו נקלעה החברה תחת ניהולו של ברלוביץ'".
מקורבים לבעלים, מאשרים בשיחה עם גלובס כי "אבי נקש היה נציג הבעלים בדירקטוריון", אך טוענים כי לפי מידע שנמסר להם מחברי דירקטוריון הוא לא קיבל את ההחלטה לא לגדר וכי מדובר בטעות ניהולית של המנכ"ל ובאחריותו. לפי מה שנאמר להם, אותם יועצים דווקא הציעו לא לגדר את המחירים. מבחינת משפחת נקש, העובדה שהחברה לא גידרה את מחירי הדלק והגיעה להפסדים כבדים היא כישלון ניהולי של המנכ"ל.
חרב הפיפיות של הקו לניו יורק
גורם בשוק התעופה מסביר כי חלק מהסיבה לכך שדווקא השנה עליית המחירים פגעה כל כך בארקיע היא ההתרחבות המהירה שלה. בשנה האחרונה הרחיבה ארקיע את פעילותה לקווים ארוכי טווח, ובהם טיסות לארצות הברית ולמזרח הרחוק. מדובר בקווים שעלות הפעלתם גבוהה במיוחד, ורכיב הדלק בהם משמעותי. ככל שהטיסה ארוכה יותר, כך גדלה חשיפת החברה לתנודות במחירי הדלק הסילוני.
"הפעלת קו לארה"ב עולה 400 אלף דולר", מסבירים גורמים בשוק. "בדרך כלל רכיב הדלק מהווה כ־20%-25% מהעלות כולה (נתון שמצוין גם בדוחות אל על, נ"א)... ברגע שמחירי הדלק קפצו כך, עלות הדלק קפצה ל־40%, והוסיפה 100 אלף דולר לכל טיסה בקווים לארה"ב ולמזרח. זה היה קטלני לארקיע".
האחים נקש מסיימים הרפתקה ללא רווח
ייתכן שההחלטה הזו הייתה הקש ששבר את גב הגמל, במיוחד כשלטענת מקורבים לחברה האחים נקש מעולם לא זכו למשוך ממנה דיבידנדים, והם מסיימים את ההרפתקה הזו ללא רווח. למעשה, ארקיע היא חברה הפסדית כבר שנים. לפי נתונים שהגיעו לידי גלובס, מאז שנת 2020 ועד הרבעון השלישי של שנת 2026, ארקיע צברה הפסדים של 61 מיליון דולר.
בשנת הקורונה (2020), ארקיע הפסידה 35 מיליון דולר וגם את שנת 2021 החברה סיימה עם הפסד של 10 מיליון דולר. בשנת 2022 ארקיע הצליחה לעבור לרווח קטן של 5 מיליון דולר, שלא החזיק מעמד שכן בשנת 2023 היא סיימה בהפסד גדול נוסף של 25 מיליון דולר. דווקא לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל ברלוביץ', שהבעלים מאשימים במצבה של החברה, ארקיע הציגה שנתיים רווחיות: בשנת 2024 היא הצליחה להרוויח 22 מיליון דולר, שיא כל הזמנים, ואשתקד היא הרוויחה 12 מיליון דולר. אבל השנה כאמור - שוב תחזור ארקיע להציג שורה תחתונה שלילית.
שרשרת ההפסדים הזו הביאה ללחץ גם מצד דור העתיד למכור את החברה. לדברי מקורב למשפחת נקש, "ארקיע היא פחות מאחוז אחד מכל הפעילות של האחים נקש. שאר הפעילויות מוצלחות (למשל, חברות הנדל"ן אמפא וראם מגורים, עשרות בתי מלון, נמל אילת בתקופות שהחות'ים לא סוגרים את הדרך אליו, חברת השימורים פריניר, שמן זית חלוצה, נ"א). זה כמו שקונים קבוצת כדורגל. תמיד מפסידים מזה כסף אבל אתה מקבל יוקרה וסמל סטטוס וזה שכולם מכירים אותך. בשלב מסוים אתה נשאר רק עם ה'סחלה' וכבר לא רוצה להמשיך להחזיק בזה".
צי המטוסים של ארקיע כולל 7 מטוסים בבעלות ועוד 11 בחכירה רטובה, כלומר שימוש במטוסים פלוס צוותים של חברות תעופה אחרות.
"אפשר לעשות מארקיע בובה של עסק"
ומה כעת? בכל מקרה, אם העסקה הנוכחית תתקבל, או אחת דומה לה, היא אמורה להזרים לארקיע את ההון הדרוש להמשך פעילותה בתקופה הקרובה, אך היא אינה מבטיחה שהמשבר הסתיים.
העונתיות בענף התעופה בישראל ידועה. חודשי החורף חלשים והחברות הישראליות לא מורשות כעת לנסוע ליעדים כמו דובאי ושארם א־שייח, שעד "שאגת הארי" היו מפלט עבורן בחודשי החורף. כך, ארקיע צפויה לספוג עוד הפסדים של עשרות מיליוני דולרים לפני שתתחיל להרוויח בקיץ הבא. "מי שלא מוכן לקחת על עצמו את הרגישות והתנודתיות הקטלנית לא יכול להיות בעלים של חברת תעופה בישראל", טוען גורם שבקיא בפרטים.
"כל עסק אפשר לתקן, אפשר לעשות מארקיע בובה של עסק" טוען גורם אחר שמכיר את החברה. אלא שהאתגר הזה כבר יחכה לבעלים החדשים שיקוו גם שמחירי הדלק יירדו משמעותית, "ואז יהיה פחות גרוע. ישראל היא מדינת אי, שכולם יוצאים ונכנסים אליה בטיסות. בעולם נורמלי, חברת תעופה תוכל להרוויח".




















