גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

השפל באינפלציה כנראה לא יספיק כדי לשכנע את בנק ישראל להוריד ריבית

האינפלציה בישראל צנחה ל־1.1%, שפל של חמש שנים וחצי, והמשקיעים כבר מגיבים לאפשרות של הפחתת ריבית ● הכלכלנים, לעומת זאת, רואים תמונה שונה ● מאחורי הפער: סעיף טיסות ששוב טרף את התחזיות, פיחות שטרם הגיע למחירים וסיכונים שממשיכים להצטבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: גו לייב

האינפלציה בישראל בשפל של חמש שנים וחצי, 0.1% בלבד מהגבול התחתון של יעד בנק ישראל. בתנאים רגילים, נתון כזה היה מספק סיבה טובה להפחתת ריבית. אלא שהמצב הנוכחי רחוק מלהיות רגיל.

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, שפורסם ביום א', ירד ב־0.1%, בניגוד לתחזיות לעלייה של 0.2%-0.3%. האינפלציה השנתית צנחה ל־1.1%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021. הנתון שינה את הציפיות לקראת החלטת הריבית ב־23 בנובמבר, אבל לא העלים את הסיבות להמתין עם הורדה: השקל נחלש, חוסר הוודאות הפוליטי והביטחוני נמשך ובארה"ב הריבית דווקא בדרך למעלה.

● ישראל נכנסה לראשונה ל־25 הכלכלות הגדולות בעולם. אבל יש כוכבית
● אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

התגובה בבורסה לא איחרה להגיע. מדדי הנדל"ן בתל אביב עלו למוחרת פרסום המדד ביותר מ־1%, בעוד שמדד הבנקים איבד כ־1.3% והדולר התחזק לסביבת 3.22 שקלים.

התמונה מתאימה לציפיות להפחתת ריבית: חברות נדל"ן נהנות מהאפשרות למימון זול יותר, ואילו הבנקים עלולים להיפגע משחיקת הכנסות הריבית. עם זאת, הירידה במניות הבנקים הושפעה גם מדוחות בנק הפועלים שפורסמו.

אלא שמבט על שוק הריבית מגלה תמונה מסויגת בהרבה. לפי נתונים שפרסם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, השוק מתמחר הסתברות של כ־22% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז בשבוע הבא.

השינוי המשמעותי יותר נמצא בהמשך הדרך: לקראת פברואר-אפריל 2027 מגלם השוק סיכוי של 50% כמעט להפחתה נוספת של רבע נקודת אחוז. זאת לעומת המצב עד אתמול, שבו השוק עוד תמחר סיכוי קל להעלאת ריבית בשנה הקרובה.

במילים אחרות, המדד המפתיע שינה את הכיוון בשוק הריבית - אך לא הפך את ההפחתה הקרובה לתרחיש המרכזי. גם לאחר הירידה באינפלציה לשפל של חמש שנים וחצי, המשקיעים עדיין מתמחרים בעיקר המתנה מצד בנק ישראל.

הסעיף שהפיל את התחזיות פעם נוספת

אבל לא כולם ממהרים להמר על הפחתה. בשוק המט"ח נשמעים גם קולות ספקניים, שלפיהם חוסר הוודאות הפוליטי, החשש מהסלמה מול איראן ועליית הריבית בארה"ב יקשו על בנק ישראל להפחית ריבית כעת, ואולי אפילו בינואר. תגובת המניות מלמדת שהאפשרות להפחתה קיבלה משקל גדול יותר, אך היא עדיין אינה הופכת אותה להחלטה צפויה מראש.

זו כבר הפעם השנייה ברציפות שסעיף הטיסות מפתיע בעוצמה. באוקטובר ירדו ההוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ ב־5.1%, וגרעו כ־0.23 נקודות אחוז ממדד המחירים. באוגוסט הוא זינק ב־9%, בספטמבר צנח ב־7.3% וגרע כ־0.36 נקודות אחוז מהמדד, ובאוקטובר המשיך לרדת. סעיף אחד מצליח חודש אחר חודש להזיז את המדד בעשיריות אחוז, בזמן שהתחזיות מתקשות להדביק את התנודות שלו.

המשמעות אינה רק סטטיסטית. כאשר מדד מפתיע כלפי מטה, המשקיעים ממהרים לעדכן את הציפיות לריבית. אלא שכאשר חלק גדול מההפתעה מגיע מסעיף תנודתי במיוחד, לא ברור כמה ממנה מלמד על המגמה האמיתית של המחירים.

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל וחבר בוועדה המוניטרית, מסביר כי חזרת חברות התעופה הזרות לפעילות בישראל מגבירה את התחרות, לאחר תקופה שבה היצע הטיסות היה מוגבל.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, זהיר יותר. לדבריו, הירידה באוקטובר הייתה חריגה אפילו ביחס לעונתיות הרגילה, ובהמשך ייתכן תיקון כלפי מעלה. ועדיין, לא הכול נובע מטיסות: המדד מנוכה העונתיות ירד באוקטובר ב־0.3%, וב־12 החודשים האחרונים ירד מדד המחירים ללא דיור ב־0.1%. כלומר, לצד ההפתעה בסעיף התנודתי יש גם סימנים להתמתנות רחבה יותר.

הדולר התחזק, אבל המחירים יורדים. זו נראית כמו סתירה, אך במידה רבה מדובר באשליה שנובעת מהתזמון: חלק ניכר מהפיחות בשקל התרחש בנובמבר, ואילו המדד האחרון מודד את אוקטובר. השפעת הדולר עדיין לא הספיקה להגיע בחלקה הגדול למדד.

גם עוצמת הפיחות אינה אחידה. בין 16 באוקטובר ל־13 בנובמבר התחזק הדולר בכ־3.6% מול השקל, בעוד שהאירו התחזק בכ־1.8% בלבד. לכן התחזקות הדולר אינה משקפת בהכרח התייקרות דומה של כלל המוצרים המיובאים.

וכאן נכנסת לתמונה תמסורת שער החליפין: לא כל שינוי בדולר הופך לשינוי במחירים, וגם החלק שמגיע לצרכנים מגיע בהדרגה.

"התמסורת היא הדרגתית וחלקית", מסביר רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של מזרחי טפחות. לדבריו, יבואנים אינם משנים מחירים בעקבות כל תנודה במטבע, במיוחד אם הם מעריכים שהיא זמנית.

גוזלן מוסיף הסבר פשוט: המלאי. מוצרים שנרכשו בדולר זול יותר עדיין נמצאים בחנויות. אבל כשהיבואנים יידרשו לחדש מלאים, הם כבר ישלמו לפי השער החדש.

"אם אנחנו נתייצב סביב 3.2 שקלים לדולר, אז כנראה בתוך מספר חודשים אתה תתחיל להרגיש את ההשפעה הזו", הוא מעריך. לדבריו, מוצרי חשמל, ביגוד ומזון עלולים להתייקר בתוך רבעון עד שניים. בכרטיסי טיסה המתומחרים במטבע חוץ, ההתייקרות יכולה להיות מהירה הרבה יותר.

עד כמה הפיחות יתגלגל למחירים? מחקר בנק ישראל מ־2024 מצא תמסורת של כ־27% במדגם שהסתיים ב־2023, אך בניתוח אחר נמצא שבסביבת אינפלציה נמוכה מ־3% היא נאמדה בכ־8% בלבד. אלה אומדנים היסטוריים שונים, אך המסר ברור: פיחות בשקל אינו מתורגם אוטומטית להתייקרות באותו שיעור.

ישראל מורידה, ארה"ב מעלה: המלכוד של הנגיד

הקושי הגדול של בנק ישראל אינו נמצא רק במדד המקומי. בעוד שבישראל האינפלציה נוגעת בגבול התחתון של היעד, בארה"ב היא מפתיעה כלפי מעלה. החוזים העתידיים גילמו הבוקר הסתברות של כ־91% להעלאת ריבית של רבע נקודת אחוז בהחלטת הפד בדצמבר, לצד הסתברות של כ־9% להעלאה חדה יותר.

הריבית בארה"ב עומדת כיום על 3.75%-4%, לעומת 3.25% בישראל. אם הפד יעלה אותה ברבע נקודת אחוז ובנק ישראל יפחית אותה באותו שיעור, פער הריביות יגדל לטובת ארה"ב ל־1-1.25 נקודות אחוז.

ההתייקרויות עשויות לחזור בחודשים הבאים

לפער הזה יש מחיר. הוא מגדיל את התמריץ להחזיק נכסים דולריים, מפעיל לחץ על השקל ומשפיע גם על עלויות גידור המטבע למשקיעים ישראלים בחו"ל. הפיחות, בתורו, עלול להחזיר את ההתייקרויות למשק בחודשים הבאים.

לכך מצטרף חוסר הוודאות המקומי. ההרכב הפוליטי של הממשלה הבאה, תקציב 2027 והסיכון הביטחוני משפיעים כולם על שער החליפין ועל החלטות המשקיעים.

גוזלן מזהיר כי חזרה לבחירות עלולה להביא לפיחות מהיר נוסף בשקל, בעוד שהתבהרות פוליטית עשויה לחזק אותו.

איש משלושת הכלכלנים ששוחחנו איתם אינו מציג הפחתת ריבית בשבוע הבא כתרחיש המרכזי שלו. מנחם הוא היחיד שהמדד האחרון גרם לו לפתוח מחדש את האפשרות להפחתה מיידית. לדבריו, כשהאינפלציה על 1.1% בלבד, כבר אי אפשר לשלול את האפשרות שבנק ישראל יפעל בנובמבר.

גוזלן, לעומתו, מעריך שהבנק יעדיף להמתין לפחות עד ינואר. "כל התמונה כולה אומרת לבנק: תמתין", הוא אומר. להערכתו, אנחנו נמצאים כעת קרוב לשפל האינפלציה, ובשנה הקרובה היא תטפס לכיוון 2%. אם זה יקרה, ייתכן שסבב הפחתות הריבית כבר מוצה.

גם סטרבצ'ינסקי מזהיר שלא להסיק ממדד אחד, שהושפע מסעיפים תנודתיים, על שינוי מתמשך בסביבת האינפלציה.

וכך, שבוע לפני ההחלטה, ניצב בנק ישראל מול שתי תמונות שונות: אינפלציה בשפל של חמש שנים וחצי, שמספקת סיבה להפחתת ריבית, ומנגד שקל חלש, ריבית אמריקאית בדרך למעלה ואי־ודאות שעשויה לחדש את ההתייקרויות. השאלה כבר אינה אם המדד היה נמוך מספיק להצדיק הפחתה, אלא אם בנק ישראל מאמין שהאינפלציה הנמוכה כאן כדי להישאר.

עוד כתבות

הפגנות פרו־פלסטיניות בלונדון / צילום: Reuters, Krisztian Elek/ZUMA

הסקר שחושף: מחצית מהציבור באירופה נגד סחר חופשי עם ישראל

מסקר שנערך בסוף ספטמבר בקרב אלפי נשאלים בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, עולה כי מחצית מהנשאלים סבורים כי יש להשעות את הסכם הסחר החופשי עם ישראל בנקודת הזמן הנוכחית ● בימים האחרונים הוגשה לנציבות האירופית עצומה עליה חתמו 1.1 מיליון איש, בדרישה שתדון בהטלת סנקציות כלכליות על ישראל

נקודת התורפה של מניות הערך / צילום: ap, Eduardo Munoz Alvarez

פינת המציאות של שוק המניות מלאה בסתר במניות בינה מלאכותית

קרנות השקעה במניות ערך לא תמיד מעניקות למשקיעים את החשיפה שהם מצפים לה למניות זולות ומשעממות

המשקיעים מפזרים את הכסף

אפקט אנבידיה: ישראל צמחה בקצב של 8% ברבעון השלישי

לפי נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי של 2026, התוצר זינק ב-1.9% לעומת הרבעון הקודם ● בניכוי פעילות הייצור בחו"ל של חברות הפועלות מישראל, ובראשן אנבידיה, קצב הצמיחה השנתי עומד על 4% ● היצוא קפץ ב-51.5% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-1.9% על רקע התמתנות הוצאות המלחמה

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

עלבד מציגה תזרים חזק ומחלקת דיבידנד; הכנסות פז קפצו בכ-40%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד הציגה תזרים חזק של 48.5 מיליון שקל מפעילות שוטפת. בעלת השליטה, מושב משואות יצחק, צפויה לקבל כ-12 מיליון שקל מהדיבידנד ● חזרת הטיסות הקפיצה את ההכנסות של פז שחיפו על חולשה בפעילות הקמעונאות

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

ועד העובדים של ארקיע הודיע על תמיכתו ברכישת החברה בידי רונן אלעד, לאחר שבועות של מאבק סביב העסקה ולקראת הכרעה בזהות בעל הבית הבא של חברת התעופה

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

בניין כאל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יוסי סגול, מבעלי השליטה לשעבר בכתר, מצטרף למרוץ לרכישת כאל

יוסי סגול, בן הדור השני ולשעבר מבעלי השליטה בחברת כתר, הביע התעניינות ברכישת חברת האשראי כאל, במרוץ שהולך ונהיה צפוף ● כל רוכש פוטנציאלי של כאל יידרש להוביל אסטרטגיה חדשה לחברה, בעידן שבו שלושה בנקים דיגיטליים עתידים להתחיל לפעול בישראל, והתחרות בענף האשראי הולכת ומתגברת

אוון רנוב, מנכ״ל מייסד, ליסיה בכר-מנוח, מנהלת שותפה ואריק בנטוב, מייסד ומנהל שותף, קבוצת אריאלי / צילום: עומר הכהן

סוף למאבק? הצעת רכישה לאלרון בפרמיה של 100% על השוק

הרוכשת הפוטנציאלית היא חברת בלוגייט קפיטל בשליטת צבי מלניק, משפחה יהודית מניו יורק שמכירה את בעלי אריאלי קפיטל ● ההצעה תהיה תקפה עד 19 בנובמבר ● על הפן הניהולי שלה אחראי מיכה אבני מפנינסולה, אשר טען בערוץ 14 כי רופאים ערבים מרעילים מטופלים יהודים

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

ספי מנדלוביץ / צילום: רמי זרנגר

יוצא מתקופת הצינון: ד"ר ספי מנדלוביץ' יהיה המנכ"ל הזמני של משרד הבריאות

שר הבריאות חיים כץ מהליכוד הודיע כי ד"ר ספי מנדלוביץ', ששימש כמשנה למנכ"ל משרד הבריאות עד יוני האחרון, יחזור למשרד וינהל אותו באופן זמני

אילוסטרציה: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מניות השבבים נופלות בהובלת אנבידיה

הנאסד"ק יורד בכ-1.5% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD מאבדות גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט יורדים ● הזהב יורד מתחת ל-3,900 דולר, הביטקוין נסוג אל מתחת ל-65 אלף דולר ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

פרויקט Beyond, גבעתיים / הדמיה: סטודיו 84

גסטי עוזבת את אבן גבירול: שכרה שתי קומות במגדל ביונד

חברת התוכנה גסטי תעבור ממשרדיה הוותיקים בתל אביב למגדל בגבעתיים ● דמי השכירות בחמש השנים הראשונות יסתכמו ביותר מ-60 מיליון שקל ● ההסכם כולל אופציה לחמש שנים נוספות, והמשרדים מותאמים לחברה ברמת גמר

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

8.5 מיליארד שקל רווח בריבית יורדת: האם התחזית של הפועלים תתממש?

בתחילת 2025 פרסם הבנק תחזית שאפתנית ובשוק הטילו ספק ביכולת לעמוד בה ● כעת הדוחות מאותתים שהפועלים לא רחוקים מרווח של 8.5 מיליארד שקל השנה, בין השאר בשל קיצוצים

דבאח קיטשן / צילום: באדיבות סאלח דבאח ובניו

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן