מרחק נגיעה מהגבול התחתון: מה הפיל את המדד רגע לפני החלטת הריבית?

האינפלציה בישראל ממשיכה להפתיע כלפי מטה, דווקא בתקופה שבה הדולר מתחזק מול השקל. מדד המחירים לצרכן ירד באוקטובר ב־0.1%, כך פרסמה הערב (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והאינפלציה השנתית התמתנה ל־1.1% בלבד, עשירית האחוז מעל הגבול התחתון של יעד בנק ישראל. הנתון הפתיע את הכלכלנים, שציפו לעלייה של 0.2%-0.3%, ומתפרסם שמונה ימים לפני החלטת הריבית הקרובה, ב־23 בנובמבר.

● סקירת בנק הפועלים: בתרחיש הזה הדולר יירד ל־3 שקלים
● "מתחיל חרם כלכלי על ישראל. אם הוא יגיע לבנקים זה יהיה מסוכן"

ההפתעה בולטת במיוחד על רקע ההתפתחויות בשוק המט"ח. שער הדולר היציג עלה מכ־3.09 שקלים באמצע אוקטובר לכ־3.22 שקלים היום, התחזקות של יותר מ־3.6%. בדרך כלל, פיחות בשקל מייקר את המוצרים המיובאים ועלול לתרום לעליית מחירים. אלא שבינתיים, מדד המחירים ממשיך לרדת.

רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי של בנק מזרחי טפחות, מסביר בשיחה עם גלובס כי ההשפעה של שער החליפין על המחירים אינה מיידית. "התמסורת היא הדרגתית וחלקית", הוא אומר. לדבריו, לא כל פיחות בשקל מתגלגל באופן ישיר למחירים לצרכן, וההשפעה תלויה גם במצב המשק ובשאלה אם היחלשות השקל תימשך.

"המשק צריך להשתכנע שמדובר כאן באמת בעליית מדרגה פרמננטית של הדולר מול השקל", מסביר מנחם. להערכתו, אם הפיחות יימשך, ניתן יהיה לראות את השפעתו כבר במדדים הקרובים. עם זאת, הוא מדגיש כי חלק משמעותי ממדד המחירים מורכב משירותים, שרגישותם לשער הדולר נמוכה יותר.

הטיסות משכו את המדד למטה

מנתוני הלמ"ס המפורטים עולה כי הגורם המשמעותי ביותר לירידה היה סעיף ההוצאות על נסיעות לחו"ל וטיסות בארץ, שמחיריו ירדו ב־5.1% וגרעו לבדם כ־0.23 נקודת אחוז מהמדד. ללא השפעת הסעיף הזה, המדד היה עולה בחישוב מקורב בכ־0.13%.

מנחם מציע הסבר אפשרי: אוקטובר היה השנה חודש שבו השפעת החגים על המחירים הייתה מצומצמת יחסית, ולכן סעיפים עונתיים שהיו צפויים להתייקר רשמו עליות מתונות מהצפוי. הוא מדגיש כי סעיף הטיסות והנופש תנודתי במיוחד וקשה לחיזוי, ולכן לא ניתן לשלול תיקון כלפי מעלה כבר בחודש הבא.

אלא שהירידה אינה מוגבלת למחירי הטיסות. המדד מנוכה העונתיות ירד באוקטובר ב־0.3%, וב־12 החודשים האחרונים מדד המחירים ללא דיור ירד ב־0.1%. מנחם מדגיש כי מדובר בהתמתנות רחבה יחסית במחירים: "לא מדובר כאן באיזשהו מדד מוביל שגורם לחולשה, אלא בסוג של חולשה רוחבית" .

מנגד, בשוק השכירות נמשכות ההתייקרויות. שוכרים שחידשו חוזה התמודדו עם עלייה של 2.8% בשכר הדירה, בעוד ששוכרים חדשים שילמו 5.5% יותר, לפי אומדני הלמ"ס לשינוי השנתי. במקביל, מחירי הדירות עצמן ירדו ב־1.5% בשנה האחרונה.

האם בנק ישראל יפתיע שוב?

לפני פרסום המדד, ההערכה הרווחת בשוק הייתה שבנק ישראל יותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.25%. בסקירת בנק הפועלים שפורסמה הבוקר צוין כי כמעט אף אחד מהמשקיעים הזרים שעמם נפגשו נציגי הבנק בלונדון אינו מצפה להפחתה החודש.

אלא שהנתון החדש עשוי לשנות את התמונה. "אני חושב שהנתון הזה צריך לגרום לו לחשוב", אומר מנחם בהתייחס לבנק ישראל. לדבריו, כל עוד ההערכות הצביעו על אינפלציה שנתית של כ־2%, הבנק יכול היה להמתין להתבהרות המצב הפוליטי, הביטחוני והתקציבי. כעת, כשהאינפלציה עומדת על 1.1% בלבד, מרחב השיקולים השתנה.

"אני לא יכול להגיד לך שהתרחיש הבסיסי הוא שהריבית תרד בשבוע הבא, אבל בעקבות הנתון הזה אני כבר לא יכול לשלול את זה על הסף", אומר מנחם.

עם זאת, ההכרעה אינה פשוטה. הריבית בארה"ב צפויה לעלות בדצמבר, הפיחות בשקל עשוי להתגלגל למחירים בהמשך, ואי־הוודאות סביב הקמת הממשלה ותקציב המדינה ל-2027 עדיין גבוהה. מנחם מדגיש שהשווקים מחפשים בעיקר אופק כלכלי ופיסקלי ברור.

השאלה המרכזית כעת היא האם האינפלציה הנמוכה משקפת שינוי מתמשך בסביבת המחירים, או שהשפעת הפיחות בשקל עדיין לפנינו. התשובה עשויה להכריע אם בנק ישראל ימתין שוב, או יבחר להפחית את הריבית כבר בשבוע הבא.