לאחר סכסוך אזרחי ארוך ומורכב שהתנהל שנים רבות, בית המשפט העליון אישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את פסק הבוררות ממאי 2025 וחייב את העיזבון של יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל לשלם לאחים משה ומנדי גרטנר מאות מיליוני שקלים.
בכך אישר העליון באופן סופי את פסק הבוררות בו נקבע כי עו"ד וינרוט ז"ל נמנע מלהחזיר 37.5 מיליון דולר מכספי הנאמנות שהופקידו אצלו לקוחותיו האחים משה ומנדי גרטנר, על אף שצריך היה לעשות כן.
עם זאת, נקבע כי יורשי וינרוט לא יחויבו חיוב אישי במסגרת הליך בוררות משלים. ייתכן כי במסגרת ניהול הליכים משפטיים נוספים, חיוב היורשים עצמם עוד יתברר.
● תיק וינרוט: הסיפור המלא מאחורי פסק הבורר שמטלטל את ענף המשפט
● "ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM
● "תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג
בפסק הבוררות דאז, השופט בדימוס איתן אורנשטיין קיבל את טענות האחים גרטנר נגד עו"ד וינרוט, לפיהן האחים העבירו לחברות שבשליטתו עשרות מיליוני דולרים על-מנת שיושקעו בעסקי איש העסקים דן גרטלר, לקוח נוסף שלו, אולם עו"ד וינרוט שמר את הכספים אצלו, בטענה כי מדובר בדמי ייזום ושכר-טרחה.
בפסק הבוררות נקבע כי "על הנתבעים, עו"ד וינרוט ויורשיו ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 37.5 מיליון דולר בצירוף ריבית של 4.5%". לטענת גרטנר, הסכום הכולל חצה כבר את רף 438 מיליון השקלים.
"חיוב בר-תוקף כלפי העיזבון"
שופטי העליון דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין אישרו את החיוב שהטיל פסק הבוררות על העיזבון, בקובעם כי "מדובר בפסק בוררות שהקים חיוב בר-תוקף כלפי העיזבון", אולם קבעו כאמור כי סוגיית החיוב האישי של יורשיו של עו"ד וינרוט לא תתברר במסגרת הליך של בוררות משלימה, ובכך הפכו את החלטת המחוזי.
העליון התייחס להחלטת הבורר, לפיה היורשים יבואו בנעלי וינרוט לצורך בירור ההליך: "החלטתו של הבורר להורות כי לצורך ניהול הליך הבוררות יבואו יורשי המנוח כבעלי דין במקומו - בדין יסודה, והיא עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 4 לחוק הבוררות ועם תכליתו. גם פסק הבוררות, בו נקבע כי מעשיו של המנוח מקימים חוב לעיזבון כלפי גרטנר, אינו מגלה טעם לפגם מבחינה דיונית".
עם זאת, נקבע כאמור כי היורשים לא יחויבו באופן אישי מכוח פסק בוררות משלים: "כפי שקבע בית המשפט, העובדה שפסק הבוררות קובע כי גם היורשים עצמם חבים בחוב האמור חבות אישית, מעוררת קושי שעה שהיא מייחסת חוב ליורשים עצמם באופן אישי, מבלי שנתברר היקף חבותם לשאת בחובות העיזבון לפי חוק הירושה".
סוגיית החיוב האישי של היורשים
על רקע האמור, קבע העליון, בצדק הורה בית המשפט המחוזי על ביטול חיובם האישי של היורשים מכוח פסק הבוררות. עם זאת, נקבע כי "לא היה מקום להשיב את הדיון לבורר לצורך בחינת השאלה האם אכן התקיימו התנאים הקבועים בחוק הירושה לחיובם האישי. שהרי יהיה נוסחו של הסכם הבוררות אשר יהיה - אין בכוחו להקנות לבורר סמכות לדון בחבותם האישית של היורשים בהיעדר הסכמתם".
לדברי העליון, "אמירתם של היורשים כי הם באים בנעליו של המנוח לכל דבר ועניין הנוגע להליך הבוררות, משקפת את הסכמתם לנהל את ההליך ולשמש בעלי דין בו, ואין בכך כדי להעיד על הסכמה לכלול בהליך גם מחלוקות הנוגעות לחיובם האישי, מחלוקות החורגות מזו שעליה הסכים המנוח למסרה להכרעת הבורר".
בית המשפט העליון גם אישר כי 7 מיליון שקל שהופקדו כערובה לדיון בבקשה לביטול פסק הבורר, יועברו לאחים גרטנר, ובכך דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה בעניין על-ידי יורשיו וינרוט.
את יורשי וינרוט ייצגו עורכי הדין איל רוזובסקי, אלי בורנשטיין, ליאור רייכרט ולירון ספיר ממשרד מיתר. את האחים גרטנר ייצגו עורכי הדין אוריאל פרינץ, מרינה רויזר, אילן גולוד, אלעד משה ונועה הדדי ממשרד ש. הורוביץ ושות'.




















