הגירעון התקציבי עלה באפריל, והגיע לרמה שנתית של 7%, מעל היעד של 2024 כולה • החשב הכללי אמר כי הוא צופה "שמגמת הגידול בגירעון תמשיך בחודשים הקרובים"
נתוני הגירעון העדכניים מציבים את האוצר במרחק של 0.4% בלבד מהיעד לסוף השנה, כבר בחודש השלישי • לצד זאת, עלייה מתונה בהכנסות המדינה עשויה לסמן נקודת מפנה אופטימית
הגירעון המצטבר המשיך לעלות בחודש פברואר, והגיע לרמה של 5.6% תוצר • תקציב המדינה המעודכן שאמור לעבור השבוע נבנה סביב תחזית שנתית של 6.6%
הנתונים מראים כי הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 3.4% תוצר, והוא צפוי להגיע עד לכ-4% • הגידול שחל החודש בהוצאות הממשלה נובע בחלקו מהוצאות ישירות בגין המלחמה, הנאמדות החודש בכ-5.8 מיליארד שקל, וכן מהקדמות תשלומים לספקים, וזאת כחלק מהתמיכה בפעילות המשק
בסוף אוקטובר קפץ הגירעון המצטבר של ישראל לאורך 12 החודשים האחרונים לרמה של 2.6% תוצר, השקולים ל-47.2 מיליארד שקל • עם זאת, גורמים בחשכ"ל מסבירים כי הוצאות ממשלתיות רבות, כמו תשלום ימי המילואים למגויסים והתשלום למלונות שמאכלסים כרגע 90 אלף מפונים, יימדדו החל בדוח הגירעון החודשי הבא של האוצר
היעד שהציבה הממשלה לגירעון בסוף השנה עמד על 1.1% • אחוז הגירעון המצטבר משקף מינוס של 23.1 מיליארד שקל בקופת האוצר
העודפים התקציביים שנצברו מתחילת השנה נשחקו בתוך חודש, מ-13 מיליארד שקל ל-6.7 מיליארד שקל • שיעור הכנסות המדינה ממשיך לרדת, מה שמשתקף בבירור בתחום הנדל"ן, שם נרשמה ירידה ריאלית של 56% • עם זאת, גרף ההכנסות מראה שמגמת הירידה המתמשכת מאז אמצע השנה שעברה נבלמה בחודשיים האחרונים
שיעור הכנסות המדינה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ירד ב-4.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, שהסתיימה עם הכנסות גבוהות במיוחד • במקביל, הוצאות המדינה קפצו בשיעור של 8.7%, כך שהגירעון התקציבי נוצר הן מצד ההכנסות והן מצד ההוצאות
הגירעון מחודש מרץ העמיק • בעוד שהוצאות הממשלה עלו מתחילת השנה ב-6.9% (לעומת התקופה המקבילה אשתקד), שיעור הכנסות ירד ב-3.2% • והכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין משקפות את הקשיים בשוק • סמוטריץ': "התקשורת מעוותת, מסלפת וממסגרת באופן הכי שקרי את הנתונים"
משרד האוצר מפרסם היום כי לאחר 9 חודשים של עודף תקציבי, בחודש מרץ נרשם לראשונה גירעון תקציבי מצטבר של כ-300 מיליון שקל • הירידה המשמעותית ביותר הייתה בהכנסות ממיסי מקרקעין, שצנחו ב-43%
הממשלה פתחה את השנה עם שני חודשים רצופים של עודפים תקציביים • אך לצד הנתונים המעודדים שמציג משרד האוצר, ישנן מספר כוכביות מדאיגות
האוצר פרסם את תוכנית התקציב התלת-שנתית לשנים 2024-2027, הידועה גם בתור הנומרטור • מהנתונים עולה כי התקציב שצפויה הממשלה לאשר הלילה יהיה גבוה משמעותית מכפי שמאפשרת מגבלת ההוצאה המותרת • לנומרטור צורפה תחזית הכלכלנית הראשית, שפרסמה לראשונה אזהרה רשמית של האוצר מפני השלכות התוכנית המשפטית
למרות הגידול בתוצר, משרד האוצר ממשיך לנקוט גישה אנטי־מחזורית ושומר את קופת המדינה קרוב לחזה • ב־2022 ירדה ההוצאה הציבורית ל־37.8%, בעוד שהממוצע עומד על 42.6% במדינות המפותחות • בינתיים, נראה כי האזרחים ימשיכו לסבול מהשקעה ציבורית מצומקת
לפי דוח החשב הכללי, בשנה החולפת הציגה ישראל עודפים תקציביים נדירים שהציבו אותה קרוב לעשירון העליון מקרב המדינות המפותחות • אולם במדד החשוב של ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, ישראל ממשיכה לפתוח פער שלילי מול העולם ולדשדש מתחת לממוצע
ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל - שיא שלא נראה משנות השמונים • זאת בעיקר בשל גידול אסטרונומי בהכנסות המדינה ובראשן ממע"מ ומסי נדל"ן • ב־2023 התמונה צפויה להתהפך, עם תחזיות להאטה במשק וגירעון בקופת האוצר
המדינה חזרה לנתונים גירעוניים באוקטובר, אך מתחילת השנה העודף התקציבי עומד על כ-30 מיליארד שקל • לפי הערכות, השנה צפויה להסתיים בעודף או גירעון אפסי לעומת תחזיות לגירעון של 65 מיליארד שקל • מההוצאות הבולטות החודש: 5 מיליארד שקל שהועברו להבראת קרנות הפנסיה הוותיקות
שנה לאחר התוכנית הרב-שנתית המקורית, שיצאה באוגוסט 2021, נשלחה אמש למזכירות לממשלה תוכנית עדכנית • ומהתוכנית העדכנית עולה כי הממשלה הבאה שתוקם תצטרך לבצע קיצוצים בהוצאות כדי להתמודד עם העלייה
ביום חמישי האחרון פורסמו נתוני הכנסות המדינה והוצאותיה לחודש מאי וכמדי חודש מתחילת השנה, נמדד עודף תקציבי ולא גירעון • לצד החגיגות נשמעה הטענה "אם יש כל כך הרבה כסף, למה הממשלה לא מוציאה אותו בחזרה על הציבור?" ויש לכך לא מעט סיבות
בואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: בזמן שההוצאה הממשלתית בישראל על חינוך היא מהגבוהות ב־OECD, ההוצאה על בריאות נמוכה במיוחד
בשל שיא של 15 טיסות בשבועיים - טיסות השרים לחו"ל, שזכו לכינוי "הממשלה המעופפת" חזרו לכותרות • טיסות הממשלה מאז הקמתה עלו למשלמי המיסים בין 11 ל-15 מיליון שקל. גם אם נטען שמאז הסכום הכפיל את עצמו, מדובר לכל היותר בכ-30 מיליון שקל • השיח הציבורי ירוויח אם ניאבק בדחף לדבר על "סככת האופניים", ההוצאה הקטנה שכולם מבינים בה ולכולם יש דעה עליה, ובמקום נתמקד בהוצאות המשמעותיות באמת של הממשלה