פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום • "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" • בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו
האם שיעורי הגיוס יורדים בחברה הכללית כפי שטוען ח"כ יצחק קרויזר? פירקנו לגורמים • המשרוקית של גלובס
התוכנית שהגישו קברניטי ישיבת חברון בירושלים כוללת הקמת מגדלים בני 30 קומות בסמוך אליה • כך, מתוך ההבנה שהיא יושבת על אוצר נדל"ני, מציעה הישיבה תקווה גדולה למגורים משותפים עם חילונים או למגדלים לחרדים, חרף סוגיית השבת
הדיון נקבע לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות, וכן צו ביניים האוסר על הממשלה להעביר תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מ-1 לאפריל
"ראוי כי בסוגיה ציבורית כה מרחיקת לכת, בעיצומה של המלחמה, יאושר ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירות אלה", הסביר מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, בבקשתו לייצוג משפטי נפרד בבג"ץ הגיוס • לדבריו, בשלב זה כל הנחיה של הייעוץ המשפטי לממשלה לפעול אקטיבית לגיוסם של תלמידי הישיבות - מנוגדת להחלטת בג"ץ
ההצבעה על נוסח חוק הגיוס החדש נדחתה למועד לא ידוע, ולמדינה נותר זמן קצר למסור לבג"ץ את עמדתה על העתירות שהוגשו בעניין • מה יקרה אם לא תעבור החלטה עד סוף החודש, וכיצד יגיב בית המשפט? • גלובס עושה סדר
רגע לפני שהנוסח המעודכן של חוק הגיוס אמור היה להעלות להצבעה בממשלה, יועמ"ש האוצר, עו"ד אסי מסינג, פרסם חוות-דעת המבקרת אותו בחריפות • לפי הערכת אגף התקציבים, ההשפעה הכלכלית של הארכת שירות החובה והמילואים בעשור הקרוב מוערכת בכ-104 מיליארד שקל • היבט נוסף שזוכה לביקורת הוא היעדר יעדים ברורים לגיוס חרדים או סנקציות כלכליות משמעותיות
באוצר חיכו כמעט לרגע האחרון עד שנכנסו לסוגיה הנפיצה של חוק הגיוס • מנכ"ל המשרד דחק בכלכלן הראשי לפרסם עמדה גם ללא ידיעת השר, ששומר על עמימות • בינתיים, ראש אגף תקציבים עלה למתקפה בעיתוי נפיץ במיוחד • שלוש הערות על מה שהתרחש בחדרים הסגורים
ישיבת הממשלה על חוק הגיוס תתקיים מחר בשעה 12:00 • ההצעה החדשה כוללת תמריצים חיוביים ושליליים, תוך הפחתת תקציב לישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס • מועד הנחת החוק על שולחן הכנסת יוקדם ל-22 במאי • במקביל, בליץ שיחות של נתניהו עם חברי כנסת ושרים שעלולים להתנגד לחוק • ההצעה המלאה
בהודעתה לרה"מ ציינה בהרב-מיארה כי כל החלטה שתעבור בעניין המתווה לפטור מגיוס חרדים, צריכה לכלול צעדים מהותיים שיבואו לביטוי בשטח • עפ"י העמדה שהגישה היועמ"שית בחודש שעבר לבג"ץ, אם לא יקודם חוק - צה"ל יידרש לגייס תלמידי ישיבות • פורום העסקים: הנוסח המוצע של חוק הגיוס לוקח את הכלכלה 20 שנים לאחור
גרדוס קרא לבטל כליל את מנגנון גיל הפטור משירות ואמר כי "ללא ביטול מנגנון גיל הפטור, הנטל על האוכלוסייה המשרתת צפוי לגדול משמעותית" • חוק הגיוס החדש צפוי להגיע לדיון לפני אישור בממשלה ביום שלישי
לפתחה של הממשלה יגיע השבוע המתווה החדש לגיוס חרדים, חרף התנגדות מערכת הביטחון ואגף התקציבים • במוקד: סוגיית העלאת גיל הפטור • "אם הציבור החרדי היה מתגייס, שירות החובה היה יכול להתקצר בכ־7 חודשים", אומרים באוצר
ח"כ עמית הלוי טען כי גם חוק הגיוס של יאיר לפיד לא עבר את מבחן בג"ץ, אבל הוא לא קיבל הזדמנות • המשרוקית של גלובס
נתוני הגיוס שונים לחלוטין ממה שחשבנו? למסמך שהוצג בשידור אין קשר לעובדות • המשרוקית של גלובס
על רקע חזרתה של סוגיית השוויון בנטל למרכז השיח הציבורי, אנחנו חזרנו לימים שבהם גובשו הסדרי הגיוס • מדוע בעבר הפטור לחרדים התקבל בהבנה, איך החל בג"ץ להתערב בסוגיה, ומהו מצב הענינים כעת? • וגם: מתי דרשו הח"כים הערבים שגם הציבור שלהם יגויס לצה"ל?
שופטי בג"ץ הוציאו צו למדינה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות לצה"ל • השופטים קבעו כי על המדינה לנמק למה לא להפסיק את כספי התמיכה למוסדות התורניים נוכח פקיעת הסדר דחיית הגיוס • בנוסף, ניתן צו ביניים המקפיא את המצב הנוכחי, כך שלא יופחתו תקופות השירות לבני ישיבות ששירותו נדחה עד היום
בג"ץ דן היום בעתירות המבקשות לחייב את המדינה לגייס את המגזר החרדי לצה"ל • בנוסף התקיים דיון בשתי עתירות המבקשות למנוע תקציב למוסדות תורניים שתלמידיהם לא מתגייסים לצה"ל • הדיון שודר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים • השופט סולברג לנציג המדינה: "איך אפשר להאריך בהחלטת ממשלה חוק שפקע?"
הדיון הציבורי על פטור גורף מגיוס לאוכלוסייה החרדית מתבסס על נקודת מבט צרה מדי • הפגיעה בצה"ל תהיה הרבה יותר רחבה ממה שמתואר
השוויון בנטל והפטור מגיוס הניתן לחרדים התגלגלו לפתחו של בית המשפט העליון כבר לפני 53 שנה • מוטב לחזור לעמדה שהביא אז השופט ויתקון: בית המשפט לא צריך להיגרר לוויכוח ציבורי שמוטב להשאירו לגורמים הפוליטיים
בניגוד לסוגיית האי־גיוס, האינטרסים האישיים של הציבור החרדי נפגשים ותואמים את האינטרסים של המשק ברמה החברתית והכלכלית • ככל שיותר חרדים ילמדו באקדמיה, כך רבים יותר ייצאו לשוק העבודה • דעה