יין משובח מהמדבר: טעימה מיינות חוות ננה שבמצפה רמון

ערן רז רצה בכלל לעשות סרטים. החיים, כך התברר, כמו תמיד, הם הסרט הכי טוב. וגם הכי מפתיע. רז, מושבניק בן מושבניק, נולד בכפר ביל"ו. "חקלאות לייט", כפי שהוא עצמו מגדיר זאת בחיוך, ובכל זאת, חקלאות. אחרי שירותו הצבאי ניסה בכל זאת לסטות מהנתיב הברור מראש, והלך ללמוד קולנוע במכללת ספיר. אחרי שנה הבין שלא יוכל, וגם אינו רוצה, לברוח מגורלו, והפך למנהל כרמי יין. לבד, בלי שום הכשרה אקדמית. די מוזר ומפתיע בעידן שלנו, בטח כשאתה מכפר ביל"ו והפקולטה לחקלאות היא במרחק של חמש דקות ממך.

די מהר הפך רז למנהל הכרמים של יקב עמק האלה, אחד הפרויקטים הכי שאפתניים ויוקרתיים שאי-פעם קמו כאן. בסוף שנות ה-90 כבר היה אחראי על כ-700 דונמים של כרמי ענבי יין בעמק האלה, כרמים שבהם כסף מעולם לא היווה בעיה. עכשיו, כשהוא יושב על הגבעה שלו, הכסף הזה נראה מאוד רחוק. גם המשכורת והתנאים שהיו לו וגם התקציבים שעליהם חלש - תקציבים שאת חלקם הגדול לא ניצל. "אתה יכול לנהל את הכרם מהמחשב בבית, אבל אין תחליף לשטח, ליד, לעין ולפה של הכורם", הוא אומר. העתיד נראה מזהיר.

אבל היה משהו אחר שלא עזב אותו. המדבר. אותו מדבר שהכיר משנת לימודיו במכללת ספיר בשדרות, ושאותו אהב בעצם מאז ומעולם. רז התחיל לחפש. בשיטוטיו הגיע לנחל צין, באמצע הדרך בין בה"ד 1 לבורות לוץ, או בעברית קלה - סוף העולם שמאלה. הוא מצא שם טראסות נבטיות קדומות ששכנעו אותו בלי קול שמה שהיה טוב לנבטים לפני אלפי שנים, יהיה טוב גם בשבילו.

אלא שמה ששכנע את רז, לא ממש שכנע את הרשויות. לא פחות משלוש שנים רדף רז אחריהן. במהלך השנים האלה למד להכיר מקרוב לא רק את המדבר אלא גם את הביורוקרטיה המקומית. "הייתי נפגש עם כל מיני מנכ"לים ושרים ששאלו אותי מי אני. בלי להתבלבל הייתי עונה שאני מנהל הפרויקטים של מצפה רמון. מה שלא היה ולא נברא, כמובן. למזלי, הם האמינו. אחר כך גם הדפסתי כרטיס ביקור מתאים", הוא צוחק.

באמצע הדרך הוא כמעט התייאש. עבר לגליל, וכמעט קנה בית במצפה אבירים הפסטורלי, ההפך הירוק של המדבר השומם שבו התאהב. ואז, כשכבר כמעט עבר לשם, נפלה קטיושה על הבית שעמד לרכוש. רז הבין את הרמז והחליט לא לוותר. בסוף שנת 2007, אחרי שנים של מאבק, הצליח לקבל את ההיתרים המבוקשים ונטע את כרמי חוות ננה. שישים דונמים שעתידים לגדול למאה, שאת רוב ענביהם הוא מוכר ליקבי בוטיק מובילים כדוגמת יקב מדבר, שורק ופלטר, ואת מיעוטם הוא שומר לעצמו כדי ליצר את 5,000 הבקבוקים הנושאים את שמה של החווה, ננה, שהוא כינויו של ערן מנוער. את היין מייצר עבורו, לפי הנחיותיו, טל פלטר מיקב פלטר שברמת הגולן.

אנחנו יושבים יחד בסוכה היפה שמשקיפה על העמק שמתחתיה. כלבות הרועים הגדולות והלבנות של רז משחקות עם מרקו, כלבי הנאמן; אשתי והילדים מסתובבים בין הגפנים, ואני שומע על תלאותיו המרובות של רז, כמו העובדה שגילה שהוא יושב על ציר ההברחות ממצרים, דבר שכבר הספיק להיפתר אחרי שקמה הגדר.

אחרי רז באו לא פחות מ-22 משפחות, שהוא, כמו שהוא אומר, שכב עבורן על הגדר, כמעט מילולית, כדי להקים את אזור היין של מצפה רמון, אזור יין יש מאין. כולם כבר נטעו כרמים, והכביש שבין בה"ד 1 לחוות ננה מארח כבר לא פחות מ-650 דונמים כרמים. ולא הזכרתי אפילו במילה את הסרטן שערן ניצח... ככה על הדרך. ואם זה לא מספיק מסקרן אתכם, אתם כנראה ערלי לב. לחייך, ערן.

טיפה

פסטיבל היין, מטה יהודה

ארבעה סופי שבוע של טעימות, סיורים מודרכים ואירועים לכל המשפחה בפסטיבל היין במטה יהודה. בתוכנית: סיורים מודרכים ליקבים, היכרות עם ייננים, טעימות יין, טיולי אופניים בין כרמים ויקבים, ארוחות אתניות בבתים של בשלני האזור, סדנאות שוקולד בשילוב ליקרים מיקבי האזור ועוד. 24.10-24.11 http://tour-yehuda.org.il

טעימה

יינות חוות ננה

קברנה סוביניון 2011. את היין הזה שתיתי עם ערן על הגבעה שלו. רק איש רע לא נהנה מיין שמוזג לו מארחו בלב המדבר. אבל חצי בקבוק המשיך איתי לדירה שבה התארחתי במצפה. אפילו בכוסות החרס שהיו בה, היה הקברנה הזה נהדר. יין מדברי שופע, שמצליח לשמור על איפוק, על איזון ועל חמיצות טובה. לא עניין של מה בכך. 100 שקלים, למכירה בחווה בלבד, כמו כל שאר היינות.

שנין בלאן 2011. ענבי השנין בלאן הלבנים והעדינים הם הדבר האחרון שהייתי מצפה שמישהו יגדל בלב השממה הבוערת, אף שהלילות כאן קרים, כפי שחשתי על בשרי בספארי הלילה שעשינו בערב אחרי הביקור (יש לך צבועים בכרם, ערן...). והנה, אפילו המדבר ותשעת חודשי היישון המסיבי בחביות העץ, שהשאירו אמנם את חותמן על היין, לא הצליחו לקלקל לו. להפך. יין גדול גוף, אבל עם שכל. נהדר. 110 שקלים

שרדונה 2012. הפתעת הטעימה. בתור חובב קטן מאוד של שרדונה מקומי, שרובו ככולו עתיר טעמי חמאה ועץ, הצליח דווקא השרדונה הצנוע של ננה להתחבב עליי עד מאוד. בדיוק בגלל הצניעות הזו. יין "רזה" כמעט, שטעמי העץ שברקע הרחוק לא השתלטו כלל על החמיצות הטובה, ושאיזונו מדויק. יופי. 90 שקלים