איפה האקטיביזם המוסדי?

לקח מפרשת לאומי: הגופים שמנהלים את כספנו חייבים להיות מעורבים

סניף בנק לאומי, כספומט / צלם: תמר מצפי
סניף בנק לאומי, כספומט / צלם: תמר מצפי

תיבת פנדורה נפתחה לאחרונה בלב המעוז הקפיטליסטי המקומי וסדק עמוק נפער באמון שנותן ציבור המשקיעים בבנקים ובשוק ההון בישראל. זאת, בעקבות התפוצצות פרשת העלמות המס בה הסתבך בנק לאומי בארה"ב. הדבר החשוב והמועיל שעשוי לצאת מהפרשה היקרה, העגומה והמביכה הזו, יכול להיות דרישה חד משמעית של הרגולטורים ושל הציבור בישראל מהמשקיעים המוסדיים להגביר את מידת האקטיביזם שלהם ביחס לחברות שאליהם הם מזרימים את כספי העמיתים.

פרשת בנק לאומי היא אולי קו פרשת מים שמחייבת אותנו להיערכות מחדש, אבל בוודאי שאינה חזות הכל. חדשות לבקרים אנו עדים לכותרות בעיתונים על עוד ועוד פרשות שחיתות או התנהלות לא תקינה אחרת בקרב חברות ציבוריות שכספי כולנו מושקעים בהן.

אקטיביזם של הגופים המוסדיים ראינו עד כה, לרוב מעט מדי ומאוחר מדי, בעיקר במקרים של הסדרי חוב של חברות גדולות במשק שגררו תספורות כואבות ודרישה קולנית בתקשורת להתערבותם. אך עתה נראה שדרושה עליית מדרגה: על הציבור והרגולטור לבקש ממי שמנהלים את הכספים שלנו לעמוד בסטנדרטים של השקעות אחראיות במטרה לשמור על כספי המשקיעים.

סנונית ראשונה שמעידה על צעד אקטיבי שביצעו המוסדיים כנגד הבנק השני בגודלו במדינה ראינו ב-6 בינואר, כאשר יו"ר איגוד בתי ההשקעות בישראל כתבה להנהלת בנק לאומי כי "לאור הנזק שעשוי להיגרם לבעלי המניות בבנק נודה על קבלת נתונים ומענה לא יאוחר מיום ה-11 בינואר 2015". הדברים נכתבו במסגרת מכתב בו דרש האיגוד, המייצג את הגופים המוסדיים שמנהלים את כספו של ציבור החוסכים בישראל, להשהות את הסכם הפשרה שחתם הבנק עם רשויות המס האמריקניות.

תשובה פומבית של בנק לאומי לא התקבלה עד כה לדרישה זו של המוסדיים, אך נראה שהצעד הזה לא הספיק לרגולטור ומי שהחליט להתערב בפרשה שגרמה למשבר אמון של המשקיעים בבנק, הוא לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שערך ישיבה רבת משתתפים לצורך דיון באופן הבדיקה אשר עליה הורה לבחינת הסדר הפשרה שחתם הבנק עם רשויות המס בארה"ב.

יום לאחר הישיבה הגדולה הוטלה אחריות ישירה וברורה יותר למחדל על המוסדיים שהשקיעו בבנק לאומי בעבור הציבור, כאשר גם הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, הצטרפה למערכה ודרשה מהם להבהיר אם בכוונתם להטיל אחריות על בכירי הבנק בתקופה שבה סייע הבנק ללקוחות להעלים מס.

בעקבות הדרישות של הממונה מהמוסדיים צוטטו בתקשורת בכירים בשוק ההון שאמרו: "אם תפקידנו לעשות את המקסימום עבור החוסכים, עדיף להפעיל את ביטוח האחריות המקצועית מאשר לנסות להוציא מנושאי המשרה את הבונוסים חזרה. סכום הכסף הוא גבוה יותר ולכן מנקודת המבט של מנהל השקעות, עכשיו זמן טוב לקנות מניות לאומי. כשייכנס הכסף מהביטוח - המניה תעלה".

אמירה בעייתית זו משקפת אולי יותר מכל את הבעיה בגישה הקיימת של המוסדיים כלפי החברות. היא לא מתייחסת לנזק לטווח ארוך שעלול להיגרם למותג של חברה שנפגעת מפרשה כזו וליחסיה עם הרגולטור הישראלי ועם שלטונות זרים בבואה לעשות עסקים בחו"ל. האם לראיית המוסדיים כיסוי ביטוחי פוטר נזקי מוניטין ואמון? האם לא נכון יותר להפיק לקחים ולהטמיע מערכות לניהול סיכונים עתידי שימנע וייצמצם מעורבות בפרשות מעין אלה להבא?

הצבור אינו תמים. ברור לכל שחברות וגופים עסקיים נוהגים לעתים שלא בדרך הנורמה ולא תמיד ניתן לחזות זאת מראש. אין ארגונים מושלמים וגם בארגונים מצויים מחלקה או אדם אחד יכולים למעול בתפקידם. עם זאת, גופים יכולים לפעול כדי להשתפר. התמודדות כנה עם שערוריות עדיפה על מצגי שווא של אדישות או "הכל מושלם" בכך שהיא עוזרת להחזיר את האמון של הלקוחות והרגולטור. אקטיביות של משקיעים היא כלי מצויין לקדם שינוי חיובי בחברות, לעודד שקיפות ולנהל בצורה חכמה את הסיכונים. בעולם, מאות גופים מוסדיים המנהלים הון עתק כבר הפנימו את החשיבות שבמעורבות שלהם. כבעלי מניות הם מקדמים התנהלות תקינה בחברות בהן הם משקיעים ובכל המובנים: סביבתית, חברתית ותאגידית.

גם בישראל, ראוי שהגופים שמנהלים את כספנו יחלו לגלות מעורבות רבה יותר בחברות שניזונות מכספי הציבור שמושקעים בהן. כבעלי מניות, עליהם לנצל את זכותם להצביע באספות, לדרוש הסברים, ואף להתנות השקעה בשינוי פונדמנטלי בהתנהלות של חברות שעשויות לסכן בעתיד את כספי העמיתים. בכדי לגבש נורמות של השקעה אחראית, אין צורך לחכות לרגולטור, ואף עדיף לעשות זאת לפני שיוחלט על עוד רגולציה. ברגע שהגופים המוסדיים יהיו מעורבים יותר, גם השיח הציבורי ישתנה: לא עוד נימה בוטה ואנטי-עסקית, אלא קריאה לשיפור הסטנדרטים ולהתנהלות תקינה יותר, אלטרנטיבה לנימה הפופוליסטית שמנצלת כל עבירה וחריגה לדרישה לחרמות. האלטרנטיבה קוראת לתהליכים מתמידים וכנים לשיפור ומבינה שלא תמיד הכל מושלם.

אימוץ של סטנדרטים מקובלים להשקעה אחראית, כמו שכבר נהוג בארה"ב ואירופה, יעזור למשק, לסביבה ולחברה, וכתוצאה מכך גם ישיב את אמון הציבור בשוק ההון ויעשה את המקסימום עבור החוסכים.

הכותרת היא כלכלנית סביבתית מנכ"לית חברת GREEN EYE המתמחה בניהול סיכונים והשקעות אחראיות