שליפה מהמותן

הכשל המתמשך בטיפול במשבר הדיור גרם לאובדן האמון "הכפול" שחש הציבור, שיש לו שני פנים: שוק הדיור מרגיש שהממשל הוא חסר אונים מול יוקר הדיור; ושבייאושו הוא מסוגל לכל גחמה וגזירה.

לאחרונה התגברה התחושה שהממשלה אובדת עצות, ולפיכך מסוגלת לנקוט מהלכים דרסטיים, נקודתיים ופתאומיים. לאחר עשרות מהלכים שננקטו בשנים האחרונות ופשוט לא עבדו, בשבועות האחרונים התרוצצו כאן שמועות על מהלכים חדשים, כגון תיקוני מיסוי, רגולציה נוקשה של שוק השכירות, סירוס ועדות התכנון והבנייה ועוד.

השבוע קיבל השוק חיזוק לתחושותיו. האישור המיידי של התיקון לחוק מיסוי מקרקעין, המעלה את שיעורי מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה ויותר, בנימוק שיש הכרח לפעול בדחיפות על מנת לרסן את בולמוס רכישת הדירות, הוא מסוג הצעדים הבהולים וההיסטריים אשר נזקם גדול מתועלתם.

נסביר בקצרה: עד היום היה ידוע שהתיקון ייכנס לתוקף ב-1 ביולי השנה, דהיינו ביום רביעי הבא, בעוד 8 ימים. אבל אתמול (ב') יזם האוצר את כניסתו לתוקף כבר מחר (ד'), 24 ביוני.

הבעיה היא שרוב המשקיעים שחפצו לקנות דירות וליהנות משיעורי המס הקיימים, הנמוכים יותר, כבר נכנסו לתהליך בימים האחרונים, סיכמו מחיר ותנאים מסחריים והמתינו לסיום ניסוח ההסכמים על-ידי עורכי הדין. אבל לאחר ההודעה מהבוקר הואצו ההליכים, ומרבית ההסכמים שבקנה ייחתמו עד הערב (ג') בחצות.

לקיצור המועדים הזה אין שום משמעות פרקטית על היצע הדירות למכירה. הרוב המכריע של הדירות שהיו נמכרות עד יום רביעי הבא, יימכרו בכל מקרה, בהליך מזורז. חלק מדירות אלה ממילא לא התאימו מבחינת מיקום ומחיר לזוגות צעירים ולסקטורים הסובלים ממצוקת דיור. מדובר בדירות שאיתרו משקיעים בשל התאמתן לפלחים העליונים של שוק השכירות, שתג המחיר שלהן מעל 3 מיליון שקל, ורובן מצויות במגדלי יוקרה שחלקם בקו ראשון לים.

מדובר אם כן במהלך חסר תועלת פרקטית. מנגד, הנזק הוא משמעותי. הממשלה יורה שוב בשליפה, השוק שוב למד שאל לו לצפות ליציבות, שהכול נזיל ויכול להשתנות מהיום למחר.

מסר כזה הוא בעייתי לכל סקטור במשק, והוא הרה-אסון בסקטור הנדל"ן, שבו התהליכים ארוכים, וטווחי הזמן של ניהול השקעות בתחום נמדדים בשנים.

נדמה שאיש לא עצר לחשוב מה משדר הצעד הזה, כמה ייאוש ואובדן שליטה מצויים בבסיס התקווה שלאחר שנים רצופות של עליות מחירים והיצע בעייתי, יכול שבוע אחד של עסקאות להטות את הכף לכאן או לכאן.

וכך נותר רק לחזור שוב על ההמלצה הזכורה לציבור מימי מלחמת המפרץ הראשונה, שהפעם היא מיועדת לממשלה - "שתו מים, ותירגעו". אין שום מהלך-בזק אחד שיציל את המצב, אין שום צעד אחד שירפא את החוליים. סבלנות, יצירת ציפיות סבירות ושיקום האמון ביכולת הממשלה להוביל ולנהל, הם המפתח להצלחה במשימה. לשרים משה כחלון ויואב גלנט יש אשראי מוגבל, וכדאי שינצלו אותו בחוכמה ובתבונה.

■ הכותב הוא שותף ומנהל מחלקת הנדל"ן במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.