מאבק בינלאומי

הרגולציה במאבק בהלבנות ההון נכפתה על ישראל ע"י ארגון ה-FATF

שוחד / צילום: שאטרסטוק
שוחד / צילום: שאטרסטוק

מידת האינטימיות שבין הלקוח לעורך הדין או רואה החשבון עומדת להשתנות, זאת הודות לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי וניהול רישומים) שנכנס לתוקפו, הקובע כי יש להכיר את הלקוח, בהליך מוסדר, לפני ביצוע פעולות עבורו, ולהעריך את הסיכון שמא הפעולה שהלקוח מבקש לבצע נועדה לצורך הלבנת הון או מימון טרור.

על-פי הצו, החובות חלות על פעולות עסקיות בעלות אופי פיננסי, שעורכי הדין ורואי החשבון (במשרדים פרטיים בלבד) יתבקשו לבצע עבור לקוחותיהם. פעולות אלה כוללות בעיקר קנייה ומכירה של נכסי מקרקעין ועסקים; ניהול נכסי הלקוח; ופעולות בכספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות עבור אחר.

הצו אינו פוסח על לקוחות קיימים וקובע בעניינים של אלה כי הטיפול בהם כבר החל וטרם הסתיים, וכי יש לבצע זיהוי והכרת הלקוח בתוך שנה, וכשמדובר בלקוח חוזר, במועד ההתקשרות הבא.

קל לדמיין כי הליכי החקיקה באו בעקבות קביעה של המדינה כי זו הדרך הנכונה והראויה להילחם בהלבנת הון ומימון טרור בשטחה - וקביעתה זו הינה פועל יוצא של הפעלת סמכותה הבלעדית של המדינה להסדיר פעילות זו בתחומה - אך לא היא.

בניגוד לתפיסה מסורתית זו, הרי שכיום, כתוצאה מהליך הגלובליזציה, סמכות ההסדרה בתחומים שונים הועברה לארגונים בינלאומיים, שהמלצותיהם מחייבות את המדינה. אם תרצה אם לאו. וכך, הרגולציה החלה במאבק בהלבנת הון ומימון הטרור נכפתה על מדינת ישראל באמצעות ארגון - שמדינת ישראל אינה חברה בו - ובשום שלב לא ביקשה כי יחוקק עבורה - ושעונה לשם Financial Action Task Force, אך מוכר יותר בקיצור - FATF.

ה-FATF, שהוקם על-ידי ארגון המדינות המתועשות, נאבק בהלבנת הון החל מיום היווסדו, ומיד לאחר אירועי 9/11 החל לפעול גם למניעת מימון טרור. הארגון פרסם 40 "המלצות" המחייבות את מדינות העולם כולו - גם את אלה שאינן חברות, שאינן צפויות להצטרף לשורותיו ולהשפיע על החלטותיו, בהן מדינת ישראל.

מספר שנים לאחר פרסום ההמלצות המקוריות קבע הארגון, על דעת עצמו, כי יש להרחיב את חובת הכרת הלקוח גם על עורכי דין ורואי חשבון.

לפני כשנתיים מצא הארגון כי מדינת ישראל טרם התאימה את החקיקה הפנימית בהתאם לסטנדרט המעודכן, ונתן לה - על אף שאינה חברה בארגון - ארכה של שנה להתאים את החקיקה הפנימית ו"ליישר קו". והנה זה פלא, הצו האמור פורסם תוך המועד שנקבע, ותחילתו כעת.

נראה כי יכולתה של מדינת ישראל להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בספרה הגלובאלית היא מועטה, אם בכלל וכך גם היכולת להתחמק מציות לכללים. ולראיה, בין היתר, אוסטרליה, שהינה חברה ב-FATF אינה מחייבת בינתיים את עורכי הדין ורואי החשבון בתחומה בחובות החלות מעתה בישראל.

המאבק בהלבנת הון ומימון טרור הוא רק דוגמה למציאות חדשה, המשפיעה יותר ויותר על הפעילות הרגולטורית המדינתית, וניתן למצוא אותה בתחומים רבים ומגוונים, בהם יבוא ויצוא, החל ביהלומים וכלה במוצרי מזון ותרופות, בהגדרות סטנדרטים של מוצרים ועבודה, סטדנרטים חשבונאיים ואיכות הסביבה.

ה-FATF צפוי לשוב ולבחון את ההסדר שאושר בצו, וככל שקביעת הארגון לא תישום באופן מהותי אופרטיבי, שאז תדרש המדינה לעדכן את החקיקה הפנימית לסטנדרט שנקבע.

ומדינת ישראל - למרות שבשום שלב לא ביקשה את מרותו של הארגון - ועם כל הכבוד ללשכות עורכי הדין ורואה החשבון, כמו גם לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - תיישם את דרישת הארגון, שכן במאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, הוא המחוקק.

■ הכותב הוא ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'.