קרטל הלחם: שנת מאסר למנכ"לי מאפיות ברמן ודוידוביץ' לשעבר

שניידמן ודוידוביץ' ישלמו גם ישלמו קנסות בסך 200-300 אלף שקל, וזאת בגין הרשעתם בהסדר כובל להעלאת מחירי הלחם ■ מדובר בעונש החמור ביותר שהוטל על מנכ"לים בתחום הקמעונאות בגין פגיעה בתחרות

יהודה שניידמן וישעיהו  דוידוביץ' / צילום: פלאש 90
יהודה שניידמן וישעיהו דוידוביץ' / צילום: פלאש 90

ראשי המאפיות הגדולות בדרך לכלא: בית המשפט גזר שנת מאסר בפועל על יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ותקופת מאסר זהה על ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ', בגין הרשעתם בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת "קרטל הלחם". 

קיראו עוד ב"גלובס"


שניידמן ודוידוביץ' ישלמו קנסות בגובה 200 אלף שקל ו-300 אלף שקל, בהתאמה. מאפיית ברמן עצמה תשלם קנס בגובה 1.4 מיליון שקל, מאפיית דוידוביץ' - 700 אלף שקל, ומאפיית אלומות - 400 אלף שקל.

על מרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ', נגזרו 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל.

נזכיר כי רשות ההגבלים העסקיים ביקשה להטיל עונשי מאסר חמורים - של 2.5 עד 4.5 שנות מאסר בפועל - על מנכ"לי המאפיות הגדולות בארץ, ואילו הנאשמים עצמם ביקשו מבית המשפט להימנע ממאסר.

מדובר בעונש החמור ביותר שהוטל עד כה על מנכ"לים בתחום הקמעונאות והצרכנות בשל פגיעה בתחרות. למעשה, הפעם הראשונה בישראל שבה מנכ"ל רשת קמעונאית נכנס לכלא על פגיעה בתחרות הייתה בעניינו של אפי רוזנהויז, שנשלח לחודשיים מאסר בפועל, לאחר שהורשע ב-4 ניסיונות לערוך הסדר כובל ובשתי עבירות נוספות של אי-קיום תנאי שנקבע על-ידי רשות ההגבלים העסקיים באישור עסקת המיזוג בין שופרסל לרשת קלאבמרקט. יחד עמו הורשעו חברת שופרסל וסמנכ"ל הסחר שלה לשעבר, אלי גידור. 

כעת, עולה רף הענישה בתחום ההגבלים עוד מדרגה עם גזר דינו החמור של השופט עודד שחם מהיום.

תג מחיר הולם 

השופט שחם ציין בגזר הדין כי עבירת ההסדר הכובל היא עבירה אשר ככלל הסיכון לחשיפתה קטן - עניין המגביר את הצורך בענישה מרתיעה. "מעצם טיבו של העניין, הצדדים להסדר כובל הם שותפי סוד. חשיפת מעורבותם בהסדר עלולה לפגוע, בראש ובראשונה, בהם. יש להם תמריץ חזק שלא לגלות את קיומו של ההסדר הכובל. מסיבה זו, קיים קושי טבוע בגילוי עבירות אלה. קושי זה קיבל ביטוי קונקרטי גם במקרה הנוכחי".

לכך, הוסיף השופט, "מצטרף התמריץ הממוני לבצע את העבירה בתיק הנוכחי", ו"נתונים אלה מעצימים את החשיבות של קביעת תג מחיר הולם, בשלב העונש, על-מנת שמבצעים פוטנציאליים יראו לנגד עיניהם לא רק את התועלת הצפויה ממעשה העבירה. בהקשר זה יש משקל ניכר גם לכך, שמדובר בעבירה אינסטרומנטלית, אשר בוצעה כפועל יוצא של תכנון, שקלא וטריא ומחשבה - להבדיל מדחף רגעי".

השופט הוסיף כי לגבי מבצעיהן של עבירות הגבלים עסקיים, ועבירות כלכליות בכלל, שהם לרוב אנשים נורמטיביים - ענישה הולמת, הכוללת מרכיב של מאסר לריצוי בין כותלי הכלא, היא אפקטיבית במיוחד, גם בשל הקלון הייחודי הנלווה לעונש.

"פגיעה משמעותית בתחרות"

ביולי אשתקד הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ'; ונאשמים נוספים בפרשה בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, לאחר שתיאמו מחירים על-מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות.

"הייתה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בשל ההסדר הכובל", קבע השופט עודד שחם בהכרעת הדין. "כל אחד מן הצדדים להסדר הכובל נושא באחריות מלאה לאפקט האנטי-תחרותי, בפועל או בכוח, הנובע מן ההסדר הכובל בכללותו".

פרשת קרטל הלחם נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים העסקיים. באוגוסט 2012 הגישה הרשות למחוזי בירושלים כתב אישום נגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ' - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'; ומרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ'. זאת, בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.

עיקר חומר הראיות בתיק התבסס על האזנות סתר שבוצעו במשך כ-3 חודשים, מתחילת פברואר ועד לסוף אפריל 2010. בתקופה זו האזינה רשות ההגבלים לאנג'ל, שניידמן, אהרונסון, דוידוביץ' וקינן.

לפי כתב האישום, בשלהי פברואר 2010 הסכימו אנג'ל, שניידמן, אהרונסון ודוידוביץ' להימנע מתחרות על אספקת מוצרי המאפיות, על-ידי חלוקת הלקוחות בין המאפיות. בנוסף, הוסכם ביניהם כי המאפיות יפעלו מול הקמעונאים להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. להסכמות אלה היו שותפים גם נושאי משרה בכירים אחרים במאפיות השונות, בהם מנהלי המכירות במאפיות.

לנאשמים יוחסו עבירות של עריכת הסדר כובל והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשמים, על-פי כתב האישום, הן: "חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בארץ; ריבוי קורבנות העבירה הפוטנציאליים והנזק מההסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחת החקירה הפלילית". 

נסיבות מחמירות

עם פתיחת המשפט, בינואר אשתקד, הפתיעו הנאשמים המרכזיים בפרשה - יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן, ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ' - את רשות ההגבלים העסקיים ואת בית המשפט, כאשר הודו בפתח הדיון בעריכת הסדר כובל. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.

שבוע לאחר מכן הצטרף אל שורת המודים גם יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר, והודה בעבירת סיוע לעריכת הסדר כובל. ואולם, הוא טען כי חלקו בפרשה היה מופחת ביחס לנאשמים האחרים, וכי הוא אינו צד להסדר אלא רק סייע לעריכתו. בהמשך הצטרפו נאשמים נוספים להודאות.

לאור הודאות אלה, הסוגיה שנותרה במחלוקת להכרעת בית המשפט הייתה השאלה אם התקיימו "נסיבות מחמירות" בביצוע ההסדר הכובל. השופט עודד שחם קבע כי רשות ההגבלים - באמצעות עו"ד אסף מוזס, סגן היועץ המשפטי ברשות - הוכיחה כי התקיימו נסיבות מחמירות בעת ביצוע העבירות, בהן הודו המאפיות, בעליהן ונושאי המשרה בהן.

"הוכחה הנסיבה המחמירה, אשר עניינה חלקם ומעמדם של הנאשמים, אשר חלשו במועדים הרלוונטיים על יותר מ-90% משוק הלחם המפוקח. הוכח גם כי בכל אחת מן ההסכמות - הן ההסכמה על העלאת המחירים והן ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים - היה טמון נזק משמעותי, בפועל ובכוח".

עוד נקבע כי ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים בין הנאשמים חלה גם על רשתות השיווק, ובמהותה היא מהווה "חלוקת שוק", הגם שלא חלה על לקוחות חדשים.

כמו כן, השופט קבע כי הוכח יישום משמעותי של כל אחת מן ההסכמות שבהסדר הכובל. לדבריו, "המחיר הועלה בפועל בשיעור ניכר, במספר רב של חנויות; נגרם נזק כספי משמעותי בפועל לציבור הצרכנים; התחרות בין המאפיות נפגעה באופן משמעותי; הנזק בפועל ובכוח כתוצאה מן ההסדר הכובל מתחדד, נוכח העובדה שהעלאת המחירים נוגעת למוצר בסיסי וחיוני ובוצעה במקומות המאופיינים באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך". 

גם בגזר הדין שימשו חלק מהשיקולים שהובילו להרשעה כשיקולים לחומרה, ובין היתר העובדה כי חלקם של הצדדים להסדר הכובל בשוק הלחם המפוקח עלה על 90% והעובדה שמדובר במוצר יסוד בסיסי, הלחם האחיד הפרוס והחלה.

השופט ציין עוד כי בקביעת מתחם הענישה, יש מקום לבחון את השוני בין הנאשמים ותפקידיהם בהיררכיה הארגונית של החברות. כך, צוין, קינן שימש כמנהל שיווק של מאפיית דוידוביץ', היה ב"דרג ביצועי, אשר קיבל הוראות מן הממונים עליו ודיווח להם". עם זאת, הוסיף השופט, "מדובר בדרג ביצועי בכיר".

השופט קיבל את עמדת רשות ההגבלים, לפיה המנכ"לים היו אלה שגיבשו את ההסדר הכובל, והנחו את דרגי השטח לבצע את ההסכמות. עוד צוין כי המנכ"לים גם היו מעורבים באופן אישי ופעיל ביישומו של ההסדר הכובל.

"עם זאת", ציין השופט שחם, "יש שוני בין מר שניידמן ובין מר דוידוביץ', שכן כמנכ"ל שכיר, לא היה מר שניידמן צפוי להפיק טובת הנאה אישית כפועל יוצא מן ההסדר הכובל. מר דוידוביץ', כבעלים של מאפייה, היה צפוי לטובת הנאה כאמור מעליית המחירים". 

יסודות מחמירים ויסודות מקלים

השופט ציין כי בפרשת "קרטל הלחם" יש יסודות מחמירים ויסודות מקלים, ולכן מתחם הענישה המתחייב במקרה זה "ראוי כי יהיה מאוזן, ולא ייטה לצד המקל, או המחמיר".

לעניין זה, השופט לא קיבל את עמדת המאשימה, לפיה מדובר במקרה הנמצא ברף העליון ביותר של עבירות הגבלים עסקיים. "עמדה זו אינה מידתית. היא מחמירה מדי", ציין, ובאותה מידה קבע כי בקשתם של הנאשמים להטלת עבודות שירות (6 חודשים ביחס לשניידמן, ודוידוביץ') ומאסר על-תנאי (ביחס לקינן) "נוטה להפחית, במידה משמעותית, בחומרת העבירה בה הורשעו הנאשמים ונסיבות ביצועה".

בית המשפט קבע עוד כי נסיבה מחמירה נוספת הייתה העובדה שההסכמה בין הנאשמים להימנע מתחרות חלה בכל רחבי הארץ, על כלל מוצריהן של המאפיות שהיו צד להסדר הכובל, ביחס לכל הלקוחות הקיימים שלהן. "בשתי ההסכמות, על-פי תוכנן ומהותן, הייתה טמונה פגיעה פוטנציאלית משמעותית בתחרות", קבע השופט שחם.

מאפיינים נוספים הרלוונטיים לקביעה כי מדובר בנסיבות מחמירות היו כי "ההסדר הכובל הסתיים אך ורק בשל פתיחתה של החקירה פלילית; ריבוי הקורבנות של ההסדר הכובל, בפועל ובכוח, העומד על מאות אלפי צרכנים, לכל הפחות; והשימוש בשתי טכניקות קרטליסטיות".

מנגד, השופט שחם ציין כי העלאת המחירים לא הובילה לגביית מחיר מופקע בגין הלחמים שהיו חלק מההסדר הכובל, והמחירים לאחר ההעלאה היו נמוכים מהמחיר המרבי שנקבע לפי חוק הפיקוח על המחירים.

עם זאת, בית המשפט העניק משקל רב יותר לעובדה שלמשך חייו של ההסדר הכובל לא נקצב זמן, וכי ההסדר הכובל היה יציב. נדחתה גם טענת הנאשמים כי ההסדר הכובל היה בתהליך של התפוגגות.

"בסופו של דבר, בראייה כוללת של מכלול הנסיבות, הוכח כי ההסדר הכובל היה עלול לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות. לפיכך, הנאשמים עברו עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות", קבע בית המשפט.

חקירת רשות ההגבלים בפרשה החלה לפני כ-5 שנים, במאי 2010, בעיצומו של הקרטל. במסגרת החקירה נערכו פשיטות על המאפיות, ונעצרו חלק מהחשודים בחשד לעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, הסכמים על הימנעות מתחרות, חלוקת השוק והסכמים לפעול במשותף להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות.

בדצמבר 2011 הודיעה רשות ההגבלים העסקיים לחשודים כי בכוונתה להגיש נגדם כתב אישום, בכפוף לעריכת שימוע, ובאפריל 2012 ניצלו רק שבעה מהנאשמים את זכותם לשימוע.

אחד החשודים שניצל את זכותו לשימוע הוא בעלי מאפיות ברמן, יצחק ברמן, שיוצג בידי משרד עורכי הדין שינמן-נגב-ניב. בעקבות השימוע הוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום.

אחרים שניצלו את זכותם לשימוע הם יוחנן אהרונסון, מנחם אוברקוביץ ממאפיית דגנית ואורי בן-יהודה מאורנית. שלושת המנכ"לים של מאפיות ברמן, אנג'ל ודוידוביץ בחרו שלא להגיע לשימוע. 

פגישות בבתי-קפה ובתחנת דלק

על-פי כתב-האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין אסף מוזס, זיו גלעדי ואייל פרזון, טרם עריכת ההסדר הכובל ביניהן, בחודשים פברואר-מאי 2010, קיימו הנאשמים מגעים שונים, פגישות משותפות ושיחות טלפון לצורך גיבוש המתווה האסור. בין היתר, נפגשו הנאשמים במשרד עורכי הדין פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בבתי-קפה בירושלים ובתחנת הדלק דור-אלון בכביש 6.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים לא קיבלו אישור מבית הדין להגבלים עסקיים, היתר זמני מאב בית הדין או פטור מן הממונה על ההגבלים העסקיים להסדר כובל. כמו כן, מעשיהם לא היו פטורים על-פי כללי פטור סוג. לכן, נטען, ביצעו עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.

תחילה כפרו כל הנאשמים בכתב האישום, אולם בהמשך הודו חלק מהם במעורבותם בפרשה, באופן חלקי או מלא, ואף נחתמו מספר הסדרי טיעון. בין היתר אישר המחוזי בירושלים ביוני 2013 הסדר טיעון ראשון בפרשה, כאשר הרשיע את רמי סגן, מנהל ההפצה במאפיות ברמן, על-פי הודאתו, בעבירה של היותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.

סגן הודה כי היה הסדר תיאום מחירים בין המאפיות הגדולות לגבי שיווק למינימרקטים בבני-ברק, בירושלים ובבית-שמש למשך תקופה של כחודשיים, הן לגבי מוצרי החלה והן לגבי לחם אחיד פרוס; וכי למרות האמור, המחירים היו נמוכים ממחירי הפיקוח. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי סגן יורשע, וייגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50 אלף שקל.

בנוסף, מנכ"ל מאפיית אנג'ל, ירון אנג'ל, מהנאשמים המרכזיים בפרשה, ממתין עדיין להכרעת דינו. 

מרק קינן, שייקה דוידוביץ' ומאפיית דוידוביץ' יוצגו באמצעות עו"ד איריס ניב-סבאג ממשרד שינמן-נגב-ניב. יהודה שניידמן ומאפיית ברמן יוצגו באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ.