לקראת אישור התקציב: פיצוץ במו"מ בין משרדי התחבורה והאוצר

לסדר יומה של הממשלה צורף תקציב המדינה, שיקדיש למיזמי תחבורה כ-34 מיליארד שקלים בשנת 2023 ו-36 מיליארד שקלים בשנת 2024, אך משרדי התחבורה והאוצר רחוקים מהסכמות • ככל הנראה, תידרש התערבותם של השרים הממונים • מלשכתה של השרה רגב נמסר: "פקידי האוצר לא מבינים את גודל המעמד, תוקעים את המדינה"

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה תתכנס מחר (ה') כדי לאשר תקציב, אך משרדי האוצר והתחבורה רחוקים מהסכמות ולמעשה אין עדיין חלוקה ברורה של תקציב המשרד. כמו כן, מחלוקת ניטשת על הרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים.

אחרי המהומה במליאת הכנסת: פסקת ההתגברות אושרה בקריאה טרומית 
הפעם בגלל היחלשות השקל: יבואני הרכב נערכים להעלאת מחירים נוספת | ניתוח

לסדר יומה של הממשלה צורף תקציב המדינה שיקדיש למיזמי תחבורה כ-34 מיליארד שקלים בשנת 2023 והרשאה להתחייב בסך כמעט 63 מיליארד שקלים. בשנת 2024 יכלול התקציב 36 מיליארד שקלים והרשאה להתחייב בסך 48 מיליארד.

ייתכן שכך מנסה האוצר ללחוץ על משרד התחבורה להתכנס למסגרת תקציבית ולהציע ויתורים לצד הדרישות של השרה רגב, הכוללות רפורמה בתעריפים והגברת אבטחה באוטובוסים. רגב סירבה להציג מקור תקציבי לדרישותיה, וטענה שעליו להגיע מהתועלת המשקית לצמצום הגודש (אף שלא הוכח שרפורמה בתעריפים תביא לכך).

בנוסף, רגב הצהירה גם כי תדרוש רכבות מהירות לקריית שמונה ולאילת בעלות של עשרות מיליארדי שקלים, אף שמשרדי הממשלה טענו בעבר כי אין הצדקה כלכלית לקווים אלו, וגם אם ישנן הצדקות אחרות - הן לא מביאות לתעדוף גבוה של פרויקטים אלו ביחס לצרכים המשבריים במטרופולינים.

אגרת הגודש תבוטל?

מעבר לפערים בדרישות התקציביות, המשרדים סיכמו בעת התקציב הקודם על תוכניות חומש לסלילת נת"צים, מסופים, תוספות שירות ושבילי אופניים בתמורה להחלת אגרות הגודש. במשרד האוצר מכוונים לעמידה בתוכנית החומש ולרציפות ואילו רגב מצידה מעוניינת בביטול אגרת הגודש. תוכנית החומש הזו כוללת מיליארדי שקלים וגם לגביה מצטברים סימני שאלה. אגרות הגודש אמורות גם לממן חלק מפרויקט המטרו ואת תוספות השירות בתחבורה הציבורית וכך נוצר "חור" תקציבי נוסף. בנוסף, קיימת מחלוקת על התוכנית האסטרטגית שהוכנה לכבישים ועל תעדוף ביצוע הכבישים מתוכה.

משרד התחבורה מביע גם התנגדות משמעותית למרבית הרפורמות שמוצעות בחוק ההסדרים, שאף הוא אמור לעבור מחר את אישור הממשלה. המשרד, כמו גם המועצה הלאומית לכלכלה, הביעו התנגדות להחלת מס נסועה על כלי רכב חשמליים. מחקר של משרד האוצר ורשות המיסים שפורסם היום מראה כי חדירת הרכבים החשמליים לישראל גבוהה מההערכות, והנסיעה בהם תהיה זולה משמעותית מרכב המונע באמצעות בנזין וכן מנסיעות בתחבורה הציבורית - אלו יעודדו שימוש בכלי רכב פרטיים במדינה פקוקה גם כך, אבל במשרד מתנגדים כאמור למיסוי נסיעות אלו.

כמו כן, במשרד מתנגדים גם להצעה להקמת רשויות מטרופוליניות לתחבורה שיבזרו את כוחו של משרד התחבורה לרשויות המקומיות. ההתנגדות מגיעה חרף העובדה שבהצעת החוק נכתב מפורשות כי לא יהיה בכוחן של הרשויות להפעיל תחבורה ציבורית בניגוד לסטטוס קוו. פערים נוספים שנרשמו הם בנוגע לכוונת האוצר להגביל נסיעת מוניות על נת"צים עמוסים - כשמשרד התחבורה מתנגד להגבלה זו.

רגב: "פקידי האוצר לא מבינים את גודל המעמד"

ההערכות הן שגורמי המקצוע לא יצליחו להגיע להסכמות, שכן רבים מהם במשרד התחבורה מודרים מההליך, ובכל מקרה הם משקפים את דרישות השרה. ככל הנראה, תידרש התערבותם של השרים הממונים, שיחסיהם מתוחים ועכורים.

מלשכתה של רגב נמסר על "פיצוץ במשא ומתן" כשנציגי המשרד עזבו את הדיונים. ולדבריה, "פקידי האוצר לא מבינים את גודל המעמד, תוקעים את המדינה. לא תהיה תוכנית חומש למדינת ישראל, פגיעה בצמיחה הכלכלית של המשק, המשך הפקקים ובפגיעה ביוקר המחיה". ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.