גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אובר-בוקינג

אובר בוקינג היא תופעה נפוצה בעולם התעופה, והיא גם חוקית. הרעיון הוא מקסום הרווח של חברות התעופה על מושבי המטוס, והרציונל מתבסס על סטטיסטיקות: שיעור הנוסעים שלא מופיעים לטיסה, אל מול צמצום הסיכוי להטיס מושב מיותם שיכול היה להימכר. על בסיס חישוב זה, חברת התעופה מוכרת יותר מושבים מההיצע המושבים הקיים במטוס. אלא שלפעמים התחשיב לא פוגש את המציאות - אל מול סטטיסטיקה של 2% עד 10% מהנוסעים שלא מגיעים לטיסה, מתרחשים מצבים שבהם כל הנוסעים הגיעו, ומכאן שיש כאלה שיצטרכו לוותר על המושב עליו שילמו ממיטב כספם.

עוד כתבות

מטוס של וויז-אייר/ צילום: שאטרסטוק

וויז אייר הורידה נוסע בשל רישום יתר - ותשלם פיצוי בסך 8,362 שקל

כך פסק ביהמ"ש לתביעות קטנות • בטיסה שהתקיימה באפריל 2016 מבודפשט לת"א, נוסע הופרד מאשתו ונאלץ להישאר לילה נוסף בבודפשט בשל אובר בוקינג בטיסה • הנוסע לא התנדב לכך, וחברת התעופה אף לא דאגה למלון ולהחזר הוצאות עבורו

מטוס של חברת דלתא../צילום: Shutterstock : א.ס.א.פ קרייטיב

אין מקום במטוס? יופי: כל השיטות להתמודד עם אובר בוקינג

למה כדאי להתעקש על טיסה חלופית עם אותה חברת תעופה? • איך אפשר להימנע מלהיות הנוסע שיורד מהמטוס? • כמה פיצוי מגיע לכם? (רמז: הסכום עשוי להגיע לארבע ספרות)

הטיסה באובר-בוקינג? אפשר גם להרוויח מזה: משפחה בת 4 נפשות קיבלה 11,000 שקל על עוד לילה בחו"ל

בדיקת "גלובס צרכנות": מה מקבלים הנשארים מאחור - כסף, ארוחות ואירוח במלון - והאם זה משתלם? ; דבר אחד בטוח: הכי משתלם להיתקל בבעיית אובר-בוקינג דווקא עם חברה אירופאית ; גם בישראל יש כבר הצעת חוק לפיצוי: 1,250 שקל לטיסה עד 1,500 ק"מ, 2,000 שקל ל-1,500-3,500 ק"מ, ו-3,000 שקל ליותר מ-3,500 ק"מ