היקף מתקפות הפישינג המתחזות לגופים פיננסיים בישראל זינק בחודשים האחרונים במאות אחוזים - תוך שכלול השיטות בעקביות וגניבת מידע אישי וכסף רב מהציבור • איך פועלות החברות בענף כדי לעצור את ההונאה, מה המדינה צריכה לעשות אך מתמהמהת, וכיצד יכולים הצרכנים להבחין בין אמת לזיוף ולהתגונן
כך אומר אורן יוסיפון, סמנכ"ל טכנולוגיות בסלברייט (Cellebrite), שפיתחה פלטפורמה המציעה דיגיטציה מקצה לקצה של תהליך החקירה – החל מאיסוף הראיות ועד הצגתן בבית המשפט • לדבריו, בעידן הנוכחי מרבית הראיות נמצאות במרחב הדיגיטלי - ממכשירים סלולריים, דרך מחשבים, מטבעות קריפטו, ועד רחפנים • לכן כדי לבצע חקירות ביעילות ובמהירות, יש צורך אקוטי בכלים לאיסוף המידע, ניתוחו וניהולו
באחת ממתקפות הקריפטו הגדולות שנרשמו, האקרים גנבו כ-625 מיליון דולר מרשת הבלוקצ'יין עליה פועל משחק ה-NFT הפופולרי "Axie Infinity"
מחקר חדש של חברת הסייבר הישראלית CHEQ חושף כי 470 מיליון "קונים מקוונים" באתרי איקומרס מדי שנה הם למעשה בוטים ומשתמשים מזויפים • מנכ"ל CHEQ, גיא טיטונוביץ': "בהרבה מקרים ההאקר ישיג פרטי כניסה של עשרות אלפי לקוחות בנק. ואיך הם יבדקו את הפרטים האלה? ההאקר ייצור בוט שיעשה את הבדיקה, וברוב הפעמים הבדיקה תתבצע באתרי האיקומרס עצמם"
המאמץ הבא שהמדינה והעולם צריכים להיות בו הוא להקים צוות משימה ייעודי - task force - למיגור פשיעת הסייבר • צוות משימה שכזה נדרש להיות מורכב מיכולת מודיעינית, יכולת אכיפה ויכולת הגנה טכנולוגית - כלומר, איתור גילוי ותפיסת הפושעים בד-בבד עם שיפור ההגנה הקיברנטית וההתאוששות מפני תקיפות פשיעה
לפי "סקר ביטחון אישי", שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, העבירות הנפוצות ביותר הן התחזות או גנבת זהות; גניבת והפצת מידע; וסחיטה
החברה מארה"ב, Guardian Analytics, מספקת פתרונות מבוססי AI בענן • היקף הרכישה לא דווח
ארגוני פשיעה עולמיים סימנו להם מטרה חדשה – נקודות הנוסע המתמיד • מדובר בתעשייה שלמה של נקודות ששוות כסף • מהן שיטות הפשיעה הנפוצות, ואיך תוכלו להתגונן בפניהן?
לא רק ברחובות הפשיעה משתוללת אלא גם במרחב האינטרנטי: האקרים, גניבת תוכנות, סחיטות באיומים, אתרים לשירותי זנות ופדופילים תחת כל מחשב רענן • בראיון ל"גלובס" חושף ראש יחידת הסייבר בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי, את דרכי ההתמודדות הסיזיפית שלו ושל עובדיו, בהם בוגרי 8200, עם העבריינות המקוונת: "להביא פשע אינטרנטי לכתב אישום זו פשוט קריעת ים סוף"
ה"דארק-נט" הוא מקום מפלט של לא מעט ארגוני פשע, סוחרי נשק, סמים וגם האקרים שמציעים את מרכולתם לכל דורש ■ לאחרונה אותרו ברשת אתרי שיווק של האקרים סינים המציעים את שחרותיהם תמורת תשלום לכל דורש, כמעט באין מפריע ■ צפו בווידאו
למרות שהמדינה משדרת שהיא מסוגלת להתמודד עם איומי הפשיעה החדשה, מבקר המדינה קובע כי מערך הסייבר המצומצם לא באמת תואם לצרכים ולאתגרים של העבירות המתוחכמות
איך נערכים אתרי המסחר המקוון להונאות, על רקע העלייה המתמדת בהיקף הקניות המקוונות?
הונאות כרטיסי אשראי? עוקץ אתרי קניות? חסימת אתרים? זה כסף קטן לעומת הטרנד האחרון בקרב ההאקרים: פריצה לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ואפילו לרשויות מס ■ איך עובדת השיטה, ולמה לא שומעים על זה בתקשורת?
העולם הכריז על הסייבר כעל אחד הסיכונים הגלובליים הגדולים ביותר ■ כך הפכה פשיעת הסייבר את אבטחת המידע באינטרנט לתעשייה חמה, שעד 2020 צפויה לגלגל 170 מיליארד דולר ■ פרויקט מיוחד ב"גלובס" - כתבה ראשונה
פרקליט המדינה: "נזקי פשיעת הסייבר עולים ומתגברים גם בגלל קלות הביצוע וקשיי החשיפה של העבירות ומבצעיהן. מחקרים שונים מעריכים את נזקי פשיעת הסייבר ברמה הגלובלית בהיקף העולה על מאות מיליארדי דולרים"
לפי דיווח בניו יורק טיימס, מדובר בפריצה הווירטואלית הגדולה בכל הזמנים ■ חברת אבטחת המידע Hold Security דיווחה אמש כי הפריצה כללה מעל 400 אתרי אינטרנט בכל העולם - של חברות ציבוריות, מסחריות, מוסדות ועוד
על-פי המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS), כ-15% מתושבי ארה"ב (40 מיליון בני אדם) נפגעו כתוצאה מפריצות של האקרים
במסגרת השת"פ, צוותי משימה מיוחדים ייאבקו בפשעי סייבר וישתפו פעולה באכיפה הפלילית באינטרנט, באמצעות מערכות מחשוב - בין היתר עבירות עוקץ, חילוט נכסים של עבריינים, פשע מאורגן וכן ניצול קטינים ותועבה ברשת
המרחב הקיברנטי הוא גן עדן לעבריינים: אין גבולות גיאוגרפים, אין כמעט אכיפה, הנשק של הפושעים הוא מוחם והמחשב שלהם, והם מאוד מסוכנים ■ מישה גלני, מחבר "מקמאפיה", ממפה היטב את המגמות העיקריות בפשיעה האינטרנטית
בטהרן מנסים לצנן את העיסוק בנזק הכבד שככל הנראה גרמה התולעת "פליים" למערכות המחשוב של הרפובליקה האיסלאמית ■ דובר משרד החוץ האירני האשים "ישויות לא לגיטימיות" ביצירתה וביקש "לא להעניק לה חשיבות רבה כל-כך"