גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אישה תשלם יותר על הסבת מקצוע

משום שזה ישפיע עליה רק בטווח הארוך ולכן תתפתה בקלות למהלך כה חסר סיכוי שכזה

באחרונה כתבתי כאן בהרחבה מדוע הסבות מקצועיות נועדו לכישלון. המאמר פירט את הגורמים העיקריים לכישלון מנקודת המבט של שוק העבודה, ואת מחירן הכלכלי הגבוה מבחינת הפרט.

מסתבר שבנקודה זו יש גם בעיה מגדרית, הבדל מובהק בין נשים לגברים: נשים משלמות יותר. למה? כי גברים משלמים על הסבה מקצועית לא מוצלחת כבר בטווח הקצר, ולכן סיכוי גבוה שהם "ירדו מהעץ" מהר יותר, ולו בשל העובדה הפשוטה שהם בדרך-כלל המפרנסים העיקריים. לעומתם, לנשים קל יותר להתבלבל. מרביתן ישלמו את המחיר רק בטווח הארוך, ולכן קל להן יותר להתפתות למהלך כמעט חסר סיכוי שכזה.

עיסוק נחמד

סוגית הנשים קרדינלית, משום שמרבית ההסבות המקצועיות הן של נשים. ניהול קריירה מצליחה ומשפחה במקביל זו משימה קשה מאוד, והפיתוי לעבודה פחות תובענית גדול. גם נשים אקדמאיות, האוחזות בתפקידים יפים, עם פוטנציאל מימוש עצמי, קידום מקצועי וכלכלי גבוה, כורעות תחת העומס ומתחילות לחפש פתרון תעסוקתי שפוי יותר. חלקן סתם מעדיפות לגדל ילדים ולמלא את יתרת הזמן בעיסוק נחמד, בלי להבין לעומק את המחיר בטווח הארוך.

תיאורטית, קל להן יותר לשלם את מחיר ההסבה כי לרוב הן אינן המפרנסות העיקריות, מה גם שמלכתחילה שכרן נמוך יחסית לגברים. המשמעות היא שמחיר הוויתור המשפחתי בשקלים נמוך יותר. לכן, הן מרשות לעצמן להסתפק בהכנסה של כמה אלפי שקלים בודדים, וזה מתאים לכולם: יותר אימא, יותר רעיה, יותר תנאי שירות, פחות עומס על בן הזוג.

צלילה לעבר קו העוני

בדרך-כלל, הן יעדיפו לעשות הסבה לתחום חדש שלא דורש הכשרה אקדמית, ויבחרו במסלולי אינסטנט שמציעים מקצועות בעלי ערך שוק נמוך כמו תעשיית היופי וקואוצ'ינג; שהסיכוי להתפרנס מהם בצניעות, אם בכלל, הוא במסגרת עסק עצמאי בלבד.

אחד מעשרות הטוקבקים שהגיבו למאמר הקודם היטיב לתאר מציאות זו: "יש לי שכנה שעושה הסבה מקצועית כל שנתיים-שלוש. מכירות, טיפול בדרמה, תזונאית, מורה לאמנות, מאמנת אישית לילדים. שכחתי לציין, שבעלה עובד בהיי-טק 14 שעות ביום ומביא 40 אלף שקל בחודש, והיא עם כל ה'הכשרות המקצועיות' שלה מרוויחה אולי עשירית ממנו. אבל מחליפה קריירה בהצלחה כל שנתיים-שלוש".

זה הסיפור האמיתי. היא מרוויחה כ-4,000 שקל בחודש, וזה עובד. כל זמן שבעלה עובד, כל זמן שהוא עדיין בעלה. כאשר נשים הופכות למפרנסות העיקריות, מבחירה או שלא מבחירה, מתחילה הצלילה לכיוון קו העוני, אלא אם כן יש להן אבא עשיר או הסכם גירושין נדיב.

תגובה זו נכתבה כהוכחה לכך שיש הסבות מוצלחות? נניח שכן. גם אם לגברת המתוארת אין מקצוע משמעותי או קריירה מבוססת, וגם אם נניח שהעיסוקים בהם בחרה אכן מניבים 4,000 שקל בחודש (הכנסה המקבילה לשכר מינימום של שכירה בלתי מקצועית), בפועל זו לא אותה הכנסה. עסק עצמאי צריך להניב רווח גבוה בכ-30% כדי להשתוות להכנסה דומה של שכיר. לעומת זאת, אם היא אקדמאית מקצועית, הרי שגם אם שכרה רק ממוצע במשק (כ-8,000 שקל בחודש), מחיר הוויתור הכללי בעיסוקים החדשים הוא יותר מ-60%.

לא פרנסה, תעסוקה

איך בדיוק מפרנסים משפחה בשכר כזה, וללא הביטחונות שיש לשכיר כמו דמי אבטלה, פנסיה וקרנות למיניהן? גם דמי מזונות ברוב המקרים לא סוגרים את הפער, ולמי שהתרגלה לרמת חיים גבוהה, המשבר גדול.

יש הרבה נשים כאלה, שיכולות להרשות לעצמן לא להתפרנס ומחזיקות עסק קטן ונחמד שנותן להן תעסוקה. לא פרנסה, תעסוקה. זו שאלה של תפישת עולם. לתפישתי, אישה חייבת להיות מסוגלת לפרנס את עצמה ואת ילדיה בכוחות עצמה, ברמה המינימלית ההכרחית. מאידך, ראוי שתעמוד כלכלית בזכות עצמה גם במשפחה מבוססת, שהרי מאזן הכוחות בזוגיות מושפע לא מעט גם מהיבט זה. ולא פחות חשוב, מימוש עצמי.

העסקים הקטנים והנחמדים הם לא בדיוק הסביבה הטבעית למימוש עצמי של כישורים, יכולות ופוטנציאל אישי. הם קטנים מידי וכמעט אף פעם לא מתרוממים להיקף פעילות סביר. למי שבכל זאת בוחרת בדרך הזו, זה בסדר. כל זמן שהיא מודעת לסיכונים, מוכנה לקחת אותם או נערכת אליהם מראש. בהצלחה. *

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה.

ליצירת קשר במייל: orna@rudi-cm.com

עוד כתבות

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

בבסיס סודי שמתרחב במהירות: כך נערכת איראן למתקפה הבאה נגד ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מה גורם לצבאות של מדינות הערביות להיות לא יעילים, הבסיס הסודי של איראן וסיפורה של ניצלות שואה שהייתה בקיבוץ מפלסים ב-7 באוקטובר ● כותרות העיתונים בעולם 

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?