20 שנה, 4 מפלגות, 5 ראשי ממשלה של כתמים, שחיתות, קומבינות, תאוותנות, ניצול ציני של כספי ציבור. מבנימין נתניהו שנכנס לראשונה ב-1996, עובר לאהוד ברק שניצח אותו בבחירות במאי 1999, אחריו אריאל שרון, פעמיים ראש ממשלה, עובר לאהוד אולמרט, ואז שוב בנימין נתניהו - פעמיים ראש ממשלה ברצף. בשנים הללו שלטו כל המפלגות הגדולות: הליכוד, העבודה, הליכוד, קדימה ושוב הליכוד.
"ללא רבב" היה אולי נכון פעם, אצל דוד בן-גוריון, משה שרת, לוי אשכול, מנחם בגין ויצחק שמיר. אצל האחרים מסתבר שזה היה עוד רבב, עוד חקירה, עוד תיק, עוד סגירת חקירה בגלל קושי לגבש כתב אישום, עוד אישום, חקירות, הרשעות, דוחות ביקורת ועוד ועוד...
נתניהו הראשון לצד הרעיה שרה נחקר בחשד לשוחד, ניסיון לקבל דבר במירמה והפרת אמונים בפרשה של לקיחת מתנות וקשר עם קבלן ההובלות יגאל עמדי. בספטמבר 2000, אחרי חקירה ממושכת, פרסם היועמ"ש דאז אליקים רובינשטיין את ההחלטה על סגירת התיק: "... חסרות ראיות כדי להוכיח חלק מיסודות העבירות שנבחנו. בנוסף, קיימים קשיים הנוגעים למשקל הראיות... התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות מספיקות", כתב היועץ.
אחר-כך בא רב אלוף מעוטר הצל"שים אהוד ברק. עמו ועם אנשיו הקרובים, כולל בוז'י הרצוג, הגיעו חקירות "עמותות ברק" - הקמת עמותות פיקטיביות שדרכן מומן הקמפיין האישי שלו. ברק נחקר באזהרה, הרצוג "שמר על זכות השתיקה" ואחרי חודשים ארוכים נסגרו התיקים "בשל קושי לגבש כתב אישום".
ב-2001 הפסיד ברק את ראשות הממשלה לאריאל שרון, הלך "לעשות לביתו", חזר 3 שנים אחרי כן - ושוב הפסיד. כמה שנים אחרי הוזמן על-ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט להיות שר ביטחון וסגן ראש הממשלה. אז הגיע דוח מבקר מדינה עם ביקורת קשה על הליך העברת עסקיו לבנותיו. פעולותיו, כך נמצא, לא עלו בקנה אחד עם הנורמות המצופות משר.
אחר-כך באו "כשלים ארגוניים חמורים" בסלון האווירי בפריז ב-2009. ברק לן בסוויטה של 2,500 אירו ללילה. בין השנים היו שמועות, תמיהות, ספר שנעלם, סיפורים... ב-2014 נשמעו קלטות שולה זקן ולחישות אהוד אולמרט שסיפר לה שאהוד ברק לקח שוחד. היועמ"ש יהודה וינשטיין הורה למשטרה לפתוח בחקירה. בסוף השבוע האחרון פורסם כי החוקרים הגיעו לאולמרט וגבו ממנו עדות שנמשכה 3 שעות. על-פי הפרסומים, אולמרט סיפק מידע על 8 פרשיות ביטחוניות שונות שבהן קיבל ברק שוחד לכאורה, ואף סיפק שמות של מעורבים ועדים.
במארס 2001 נכנס אריאל שרון ללשכת ראש הממשלה. כשנתיים לאחר מכן נערכו שוב בחירות, ושרון זכה שוב. ממעללי אותן שנים: במארס 2001 הועלה חשד כי איש העסקים דוד אפל העביר כספי שוחד לשרון במסווה של העסקת גלעד, בנו של שרון, בשכר גבוה מאוד. בפרשה היה מעורב ונחקר גם אהוד אולמרט, אז ראש עיריית ירושלים.
באפריל 2004 החליט היועמ"ש דאז מני מזוז לסגור את התיק נגד אולמרט. באמצע יוני פרסם את החלטתו שלא להעמיד לדין גם אתאריאל ועמרי שרון, זאת משום ש "...הראיות בתיק זה אינן מביאות אותנו, אף בקירוב, לקיום האפשרות הסבירה להרשעה". מזוז, היום שופט בית המשפט העליון, הדגיש אז כי החלטתו התקבלה מתוך עמדה שדין אחד לראש ממשלה ולאחד האדם.
אחר-כך פרצה פרשת סיריל קרן והחשד ששרון קיבל כסף לכיסוי הבחירות הפנימיות לראשות הליכוד (מול אהוד אולמרט) מאיש העסקים האוסטרי מרטין שלאף - זאת במסווה של הלוואה מסיריל קרן, ידידו הדרום-אפריקאי מאז מלחמת העצמאות.
פרשה נוספת שנקשרה למשפחה היא קבלה של כספים נוספים שלא כדין למימון הבחירות הפנימיות. כתב אישום הוגש נגד עמרי - בנו השני של שרון ששימש מנהל מסע הבחירות של אביו - באשמת רישום כוזב במסמכי תאגיד (חברת "אננקס מחקרים" ששימשה כחברת-קש להעברת כספים), עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות. ב-15 בנובמבר 2005 נחתמה עסקת טיעון. עמרי נדון ל-7 חודשי מאסר. הודאה זו הסירה חשדות לעברות שביצע אריאל שרון.
ואז הגיע הגדול מכולם - אהוד אולמרט - והתיישב בלשכת ראש הממשלה. כמה ממעללי עברו: פרשת החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד שבה הועמד לדין לצד מנחם עצמון. עצמון הורשע, אולמרט זוכה. אחר-כך פרשת בנק צפון אמריקה ב-1985, פרשת ג'ו אלמליח ב-1998, פרשת האי היווני - אז סגר מזוז את התיק.
בימי שבתו בלשכה הכי רמה נחקר אולמרט בכמה חקירות פליליות. ב-16 בינואר 2007 פתח משרד המשפטים בחקירה בחשד שאולמרט פעל להטות את תנאי המכרז למכירת בנק לאומי באופן שמייסע לחברו האוסטרלי פרנק לואי. בנובמבר 2007 הודיעה המשטרה לפרקליטות כי לא הושגה תשתית ראייתית מספקת כדי להעמידו לדין, ושנה לאחר מכן החליט פרקליט המדינה משה לדור לסגור את התיק בנימוק של "חוסר ראיות", אך קבע כי הייתה בפרשה התנהגות ציבורית לא תקינה ופעילות בניגוד עניינים שלא חצתה את הסף הפלילי.
באותם ימים הייתה גם פרשת כרמיה: אולמרט נחשד שקיבל הנחה ברכישת דירה בתמורה לזירוז אישורי בנייה. ביולי 2009 הודיע מזוז על סגירת התיק, לאחר שהמשטרה קבעה כי אין תשתית עובדתית בפרשה. אז באו החשדות ללקיחת שוחד וקבלת דבר במירמה.
בסוף אוגוסט 2009, כשנה לאחר שהגיש את מכתב התפטרותו, הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, שכלל האשמות על קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, נטילת שוחד, מירמה, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. כתב האישום התייחס לתיקים "ראשונטורס", "מעטפות הכסף", "מרכז ההשקעות".
אולמרט זוכה מהאישומים בתיק ראשונטורס, אף על פי שמנהלת לשכתו, שולה זקן, הורשעה בדיוק במעשים אלה. נימוקי השופטים היו כי הראיות אינן מוכיחות מעבר לספק סביר את אשמתו. אולמרט זוכה גם מהאישומים בתיק מעטפות הכסף. זאת, על אף העובדה שהוכח שקיבל את מעטפות הכסף. השופטים קבעו כי לא הוכח שהכספים נועדו לשימושו הפרטי. בתיק מרכז ההשקעות הורשע אולמרט בהפרת אמונים ונדון לשנת מאסר על-תנאי וקנס.
פרקליטות המדינה ערערה לעליון על זיכויו בפרשות ראשונטורס ומעטפות הכסף, ועל גזר הדין בתיק מרכז ההשקעות. באוגוסט 2014 נעתר בית המשפט לבקשת המדינה והורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לגביית ראיות ולמתן פסק דין משלים בקשר לפרשת טלנסקי.
אחר-כך באה הרשעה בלקיחת שוחד בפרשת הולילנד, בתיק עד המדינה שמואל דכנר, והשופט דוד רוזן דחה את גרסת אולמרט וקבע כי שיקר לבית המשפט. בפסק הדין הורשע אולמרט גם בעבירת שוחד בפרשת חברת הזרע.
בגזר הדין, ב-13 במאי 2014, נידון אולמרט ל-6 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי, קנס בסך מיליון שקל וחילוט של 500 אלף שקל. אולמרט ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו ועל חומרת עונשו.
אחר-כך נפתחה חקירה נוספת בחשד לשיבוש הליכי משפט, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות והטרדת עד. החקירה נפתחה בעקבות מידע שמסרה שולה זקן במסגרת הסדר טיעון שנחתם אתה.
ב-2009 שב נתניהו והתיישב על כיסא ראש הממשלה. אתמול (ג') פורסם דוח מבקר המדינה על תקופה זו והתנהלות הכספים במעונו הפרטי והממלכתי. גם הפעם מצרפת הביקורת שותפות פעילה של רעייתו שרה. נשאר רק לקרוא שוב את הדוח, מספיק הכותרות, ולבכות על מר גורלנו.