הפרקליטות מערערת על זיכוי אולמרט בפרשות טלנסקי וראשונטורס

הפרקליטות הגישה לעליון ערעור גורף על זיכוי אולמרט וקולת העונש ■ אם יתקבל הערעור ואולמרט יורשע בעליון, תבקש הפרקליטות לגזור "עונש הולם" ■ בנוסף מערערת הפרקליטות על זיכויה של שולה זקן בפרשת ראשונטורס

פרקליטות המדינה מערערת לבית המשפט העליון על זיכויו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הן בפרשת מעטפות הכסף ממוריס טלנסקי והן בפרשת ראשונטורס - כך עולה מהודעת הערעור שהגישה הערב (ד') הפרקליטות נגד אולמרט ונגד מזכירתו לשעבר שולה זקן.

אם יתקבל הערעור, ואולמרט יורשע בעבירות אלה בעליון, תבקש הפרקליטות לגזור "עונש הולם" בגין הרשעות אלה, לצד בקשתה להחמיר גם את עונש המאסר על-תנאי שנגזר עליו בגין הרשעתו בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

בנוסף מערערת הפרקליטות על זיכויה של זקן מעבירה של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות בפרשת ראשונטורס. בפרשה זו הורשעה זקן בעבירת קבלת דבר במירמה בלא נסיבות מחמירות.

הפרקליטות מבקשת לפיכך גם להחמיר את העונש שהוטל על זקן במחוזי בפרשה זו, שהיה גם הוא שנת מאסר על-תנאי.

לפני 4 חודשים זיכה הרכב בית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הנשיאה מוסיה ארד, את אולמרט מהאישומים בפרשות ראטשונטורס וטלנסקי, והרשיע אותו בסעיף אחד של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

סנגוריו של אולמרט התריעו בפרקליט המדינה, משה לדור, שלא לערער לעליון, ואמרו כי הגשת ערעור תהווה "רדיפה של אולמרט".

בהודעת הערעור של הפרקליטות, שעליה חתום בין היתר גם לדור עצמו, נאמר כי האישומים בפרשות טלנסקי וראשונטורס עסקו בביטויים שונים של התנהלות פסולה, בעת כהונותיו כנבחר ציבור ברמה הבכירה ביותר. בכל פרשה יוחסה לו עבירת מירמה והפרת אמונים, לצד עבירות נוספות. "השלד המרכזי בשתי הפרשות הוא ניצול מעמדו, סמכויותיו ואפשרויותיו כשר בכיר, מ"מ ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים, לקבלת טובות הנאה שאסור היה לו לקבלן".

הערעור בפרשת ראשונטורס מתמקד בהיבט הראייתי - מאחר שבית המשפט זיכה את אולמרט מפרשה זו מחמת הספק, בשל הספקות שנותרו אצל השופטים באשר למודעותו של אולמרט למעשי המירמה שנעשו בסביבתו במשך שנים.

לדברי הפרקליטות, "בית המשפט העליון מתבקש לדחות את מסקנתו של בית המשפט המחוזי, ולפיה קיים ספק סביר בדבר מעורבותו ומודעותו המלאה של אולמרט, או לפחות ברמה של עצימת עיניים, למעשי המירמה שנעשו בסביבתו ועבורו.

"ההערכה שלפיה אפשר שאולמרט לא היה מודע במשך כ-4 שנים למעשי מירמה חוזרים ונשני, שנעשו עבורו, בסכום המגיע קרוב ל-100 אלף דולר, לצורך מימון נסיעותיו, לרבות נסיעות פרטיות רבות שלו ושל משפחתו - אינה מעוררת ספק סביר. המדינה תטען כי בית המשפט המחוזי שגה בהצבת רף מוטעה באשר למשמעותו המשפטית של ספק סביר".

לעומת זאת, הערעור על זיכויו של אולמרט בפרשת טלנסקי מתמקד במסקנות המשפטיות של בית המשפט המחוזי, שלפיהן הפרת כללי ועדת אשר החלים על שרים איננה מגבשת עבירה פלילית של הפרת אמונים. מסקנה זו של בית המשפט המחוזי מגדירים בפרקליטות "טעות מהותית".

"ביסוד הערעור בפרשת טלנסקי עומדת טעותו המהותית של בית המשפט המחוזי", כתבה הפרקליטות בערעור, "ולפיה נבחר ציבור שקיבל לידיו עשרות אלפי דולרים, עיקרם במזומן; מפקיד את כולם או חלקם בקופה סודית הנסתרת מעין כל, יחד עם מאות אלפי דולרים נוספים שהוא מחזיק בה; אינו מדווח על כך לאיש; ויתר על כן, מצהיר הצהרות כוזבות וחסרות למבקר המדינה, שבהן מושמטת במתכוון החזקת הכספים; ובמקביל מסייע בתוקף מעמדו לעסקיו של מעניק הכספים - אינו עובר עבירה של מירמה והפרת אמונים".

עוד ביקשה הפרקליטות מבית המשפט העליון לקבוע כי "בית המשפט המחוזי טעה במסקנתו, שלפיה התנהלות זו אינה מגבשת את יסודות העבירה של מירמה והפרת אמונים במובנה המובהק. המדינה תטען כי מדובר בהתנהגות אסורה הפוגעת באופן חמור בטוהר המידות של נבחר ציבור, באמון הציבור במינהל הציבורי ובנבחריו, והיא אף פוגעת בתקינות המעשה המינהלי גופו, עת נרתם אולמרט לתמיכה בעסקיו הפרטיים של מיטיבו, טלנסקי".

בעניין העונש שנגזר על אולמרט, טוענת הפרקליטות כי "קיים דיסוננס עמוק בין קביעותיו הנורמטיביות של בית המשפט קמא הנכבד באשר לחומרת מעשיו של המשיב לבין מיזעור הענישה, עד כדי איונה הלכה למעשה. דיסוננס זה חוטא לתכליתה העיקרית של הענישה ומעביר מסר מטעה לציבור". (ע"פ 8080/12).

"עוד שלב במסע הרדיפה"

יועץ התקשורת של אולמרט מסר בתגובה כי אולמרט איננו חושש מהערעור. "הגשת הערעור היא עוד שלב במסע הרדיפה חסר המעצורים כנגד אולמרט שאותו מנהלת הפרקליטות. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מהווה הבעת אי-אמון מוחלטת של הפרקליטות באחד ההרכבים הבכירים ביותר של בתי המשפט המחוזיים בישראל.

"קביעותיהם של 3 שופטים מנוסים אינה מונעת מהפרקליטות להמשיך ולגרור את אולמרט בהליך שאין לו כל הצדקה, מלבד שיקום האגו הפגוע של ראשי המערכת בפרקליטות.

"כיבוד שלטון החוק זה גם הצורך לכבד הכרעות של בתי המשפט ולא להמשיך ולגרור אנשים להליכים מיותרים שתוצאותיהם ברורות, רק בגלל שיש לך הסמכות לעשות זאת. מדובר במסע חסר רסן בזבזני הממומן כל-כולו על חשבון הקופה הציבורית".

טיעוני המדינה
 טיעוני המדינה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988