גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים עדיין בוחן את בקשת החנינה של נוחי דנקנר

מחלקת החנינות במשרד המשפטים טרם קיבלה לידיה את כל חוות-הדעת שביקשה בעניין ● לא ברור אם השר אוחנה המליץ על חנינה למרות שהטיפול בה לא הסתיים ● ל"גלובס" נודע כי מבחינת הגורמים המקצועיים, השיקול המרכזי הוא מצבו הבריאותי של דנקנר

נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ
נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ

בקשת החנינה של איש העסקים נוחי דנקנר טרם חזרה לשולחנו של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, והטיפול בה על-ידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שטרם קיבלה לידיה את כל חוות-הדעת שביקשה לשם קבלת ההחלטה בה, עדיין נמצא בעיצומו - כך נודע ל"גלובס". זאת, בניגוד לדיווחים שנפוצו בסוף השבוע, שלפיהם בקשת החנינה כבר עברה לטיפולו של הנשיא. עוד דווח כי שר המשפטים, אמיר אוחנה, חתם על בקשת החנינה של דנקנר.

בתשובה לשאלת "גלובס" אם אכן השר אוחנה חתם על הבקשה, חרף העובדה שהטיפול של הגורמים המקצועיים בה עדיין מתנהל, השיבו מלשכת אוחנה כי "ככלל איננו נוהגים להגיב בענייני בקשות חנינה עד אשר לא התקבלה החלטה סופית בנושא. יש לציין כי סמכות החנינה מסורה לנשיא המדינה. מבלי להתייחס לנשוא פנייתכם, נדגיש כי שר המשפטים הוא הגורם הממליץ לנשיא בכל בקשת חנינה, ומחלקת חנינות במשרד המשפטים עורכת עבור השר חוות-דעת. במקרה שהנשיא מחליט לחון אדם, שר המשפטים מאשרר את החנינה באמצעות חתימת קיום. חוות-הדעת של מחלקת החנינות מסתמכות על התיק המשפטי, דוחות שונים אודות מבקש החנינה, חוות-דעת מגורמים מקצועיים שונים, עמדת נפגעי העבירה על-פי חוק וכל מידע רלוונטי נוסף. ההמלצות בנוגע לבקשות חנינה מתחשבות במגוון רחב של שיקולים, תוך איזון בין אינטרסים שונים".

במקביל, בשבוע שעבר הועבר דנקנר לאגף שמור בכלא ניצן, לאחר שאסיר אחר התלונן עליו. המשטרה עדכנה בדבר את הגורמים המשפטיים בבית הנשיא המטפלים בבקשת החנינה של דנקנר. מדוברות בית הנשיא נמסר בתגובה לפניות באשר לבקשת החנינה של דנקנר: "נשיא המדינה לא יקבל את החלטתו בנושא עד אשר יסתיים טיפול רשויות האכיפה בעניינו של הנ"ל".

נתון חדש

נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר אי.די.בי, שנכון להיום ריצה כבר כ-14 חודשים מתוך 36 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי, הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה חמישה חודשים בלבד לאחר שהחל לרצות את עונש המאסר. בבקשה הביע דנקנר חרטה על מעשיו, וביקש מהנשיא כי יפעל לגביו על-פי מידת הרחמים לאור מצבו הבריאותי המידרדר, מצב הוריו המבוגרים, תרומתו לחברה הישראלית והאינטרס הציבורי במתן האפשרות להחזיר לציבור את חובותיו על בסיס ההסדר שלו התחייב במסגרת קריסת קונצרן אי.די.בי.

לפי הדין בישראל, בקשת חנינה, כלומר בקשה להקלה בעונש, מוגשות לנשיא שמאשר את קבלתה. לאחר טיפול מקדמי של המחלקה המשפטית בבית הנשיא, עובר הטיפול בבקשה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. מחלקת החנינות פונה לגורמים שונים הנוגעים לבקשה ואוספת את כל המידע הנדרש לצורך קבלת החלטה בה. לאחר מכן ולאור מכלול הנתונים שהוצבו בפניו, שר המשפטים מגבש את המלצתו ומעביר אותה לבית הנשיא, שמכריע בבקשה. במקרה של דנקנר, כאמור, טרם סיימה מחלקת החנינות את איסוף חוות-הדעת והמידע הנדרש לשם קבלת החלטה, והנושא טרם חזר לטיפולה של המחלקה המשפטית בבית הנשיא.

ככלל, במחלקת החנינות במשרד המשפטים ובבית הנשיא נוטים לאשר חנינות רק במקרים חריגים שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן, אם כי בתקופתו של הנשיא ריבלין שולשו מספר החנינות שאושרו. מהנתונים הרשמיים של מחלקת החנינות במשרד המשפטים ביחס לשנת 2017, שהם הנתונים העדכניים ביותר שניפק נכון לעכשיו המשרד, בשנת 2017 זכו 10 אסירים לחנינה מלאה מנשיא המדינה.

עוד עולה מהנתונים כי רובן המכריע של בקשות החנינה אכן נדחות: כך למשל, מתוך 165 בקשות להקלה בעונש מאסר שהוגשו לנשיא ב-2017, רק 12 נענו בחיוב (7%). בשנת 2018, לרגל חגיגות ה-70 למדינה, אישר הנשיא ריבלין 50 חנינות, בהתאם לקריטריונים מיוחדים שאותן קבע לרגל המאורע החגיגי.

אולם גורמים המכירים את בקשתו של דנקנר מסרו כי בכל הנוגע לסיכוי ההצלחה של הבקשה, נראה כי לפחות את המשוכה הראשונה, וזו שבה נופלות חלק ניכר מבקשות החנינה, צלח דנקנר. החלק המרכזי של בקשתו נוגע להידרדרות שחלה במצבו הבריאותי, נתון שלא עמד לנגד עיניו של בית המשפט העליון שקיבל את ערעור המדינה בעניינו והחמיר את עונשו משנתיים מאסר לשלוש שנים. בכך שונה בקשתו של דנקנר ממרביתן של בקשות החנינה המהוות ניסיון למקצה שיפורים נוסף, כמעין ערכאת ערעור.

ל"גלובס" נודע כי מבחינתם של הגורמים המקצועיים במחלקת החנינות במשרד המשפטים והגורמים המקצועיים בבית הנשיא, השיקול המרכזי שיכריע אם להיענות לבקשה הוא אכן מצבו הבריאותי של דנקנר. אותו שיקול יוכרע במידה רבה בהתאם לחוות-הדעת הרפואיות שאותן ביקשו הגורמים המקצועיים, ואלה כאמור טרם הונחו על שולחנה.

עם זאת, כבר כעת ידוע כי הגורמים המקצועיים האמונים על קבלת ההחלטה סבורים כי מדובר בבקשה לגיטימית וסבירה שיש לבחון בכובד-ראש, ולא בבקשה מופרכת שיש לדחות על הסף. במקביל, גורמים בסביבתו של דנקנר סיפרו כי הם סבורים כי מדובר בבקשה בעלת סיכויים גבוהים להתקבל, ולטענתם הם כבר קיבלו איתותים חיוביים מכיוון משרד המשפטים ומבית הנשיא באשר לסיכוייה.

קיצור מאסר

בישראל מעולם לא גובשו קריטריונים ברורים להענקת חנינה, אולם לאורך השנים פירשו במשרד המשפטים ובבית הנשיא את הגדרת החוק ל"מעשה של חסד ורחמים", כמעשה הומני בו ניתן לנקוט כאשר חל שינוי בנסיבות המצדיק זאת, ובפרט במקרים של שינוי נסיבות הנוגע למצב בריאותי או משפחתי.

בדצמבר 2018 סיפרה ראש מחלקת החנינות במשרד המשפטים,  עו"ד נוחי פוליטיס, כי המאפיין של מרבית האסירים שזכו לחנינה בשנה שקדמה לה הוא "מצבים מורכבים", כמו מחלה קשה, זיקנה מופלגת או אסירים חד-הוריים שזכו בחנינה "למען ילדיהם".

מכל מקום, גם אם הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ימליצו על קבלתה של בקשת דנקנר, כוונתם אינה להמליץ על שחרורו לאלתר מהכלא, אלא לקצר את תקופת מאסר במספר חודשים בודדים, מה שיאפשר לו להגיש בקשה לוועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר שתקבע אם ניתן לשחררו. במקרה כזה יבקש דנקנר את שחרורו על-תנאי, ובניגוד לסוגיית החנינות שהקריטריונים לה לא קבועים בחוק, ביחס לשחרור על-תנאי מטעמים רפואיים, קובע החוק קריטריונים מוגדרים וברורים ביחס להקלה בעונש בנסיבות בריאותיות. בכל מקרה, גם אם לא תוענק לו חנינה, יוכל דנקנר לבקש את שחרורו המוקדם בתנאים כבר במאי 2020.

ואכן, ברובם ככולם של המקרים משמעותה של החנינה איננה שחרור לאלתר מהכלא. כך, במאי 2018 העניק הנשיא חנינה לזמר קובי פרץ, במסגרת מתווה החנינות לרגל חגיגות ה-70, במסגרת החנינה קוצרה תקופת מאסרו של פרץ, שריצה מאסר בגין עבירות מס, כך שיוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים.

שנה מוקדם יותר העניק ריבלין חנינה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, רק לאחר שסיים את תקופת מאסרו, ובכך הקל בתנאי השחרור שלו שכללו ממנו דרישה להגיע לתחנת המשטרה פעמיים בשבוע. בעודו אסיר, סירב ריבלין לחתום על בקשת החנינה של אולמרט לקיצור תקופת מאסרו

מסלול החנינה

● בקשת חנינה מוגשת לנשיא המדינה, שמאשר את קבלתה. 

● המחלקה המשפטית בבית הנשיא מבצעת טיפול מקדמי בבקשה. 

● הטיפול בבקשה מועבר למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שפונה לגורמים שונים ואוספת את כל המידע הנדרש. 

● שר המשפטים מגבש את המלצתו ומעביר אותה לבית הנשיא להכרעתו. אם הנשיא מחליט על חנינה, השר מאשררה בחתימתו. 

עוד כתבות

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל