גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים עדיין בוחן את בקשת החנינה של נוחי דנקנר

מחלקת החנינות במשרד המשפטים טרם קיבלה לידיה את כל חוות-הדעת שביקשה בעניין ● לא ברור אם השר אוחנה המליץ על חנינה למרות שהטיפול בה לא הסתיים ● ל"גלובס" נודע כי מבחינת הגורמים המקצועיים, השיקול המרכזי הוא מצבו הבריאותי של דנקנר

נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ
נוחי דנקנר / צילום: רפי קוץ

בקשת החנינה של איש העסקים נוחי דנקנר טרם חזרה לשולחנו של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, והטיפול בה על-ידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים, שטרם קיבלה לידיה את כל חוות-הדעת שביקשה לשם קבלת ההחלטה בה, עדיין נמצא בעיצומו - כך נודע ל"גלובס". זאת, בניגוד לדיווחים שנפוצו בסוף השבוע, שלפיהם בקשת החנינה כבר עברה לטיפולו של הנשיא. עוד דווח כי שר המשפטים, אמיר אוחנה, חתם על בקשת החנינה של דנקנר.

בתשובה לשאלת "גלובס" אם אכן השר אוחנה חתם על הבקשה, חרף העובדה שהטיפול של הגורמים המקצועיים בה עדיין מתנהל, השיבו מלשכת אוחנה כי "ככלל איננו נוהגים להגיב בענייני בקשות חנינה עד אשר לא התקבלה החלטה סופית בנושא. יש לציין כי סמכות החנינה מסורה לנשיא המדינה. מבלי להתייחס לנשוא פנייתכם, נדגיש כי שר המשפטים הוא הגורם הממליץ לנשיא בכל בקשת חנינה, ומחלקת חנינות במשרד המשפטים עורכת עבור השר חוות-דעת. במקרה שהנשיא מחליט לחון אדם, שר המשפטים מאשרר את החנינה באמצעות חתימת קיום. חוות-הדעת של מחלקת החנינות מסתמכות על התיק המשפטי, דוחות שונים אודות מבקש החנינה, חוות-דעת מגורמים מקצועיים שונים, עמדת נפגעי העבירה על-פי חוק וכל מידע רלוונטי נוסף. ההמלצות בנוגע לבקשות חנינה מתחשבות במגוון רחב של שיקולים, תוך איזון בין אינטרסים שונים".

במקביל, בשבוע שעבר הועבר דנקנר לאגף שמור בכלא ניצן, לאחר שאסיר אחר התלונן עליו. המשטרה עדכנה בדבר את הגורמים המשפטיים בבית הנשיא המטפלים בבקשת החנינה של דנקנר. מדוברות בית הנשיא נמסר בתגובה לפניות באשר לבקשת החנינה של דנקנר: "נשיא המדינה לא יקבל את החלטתו בנושא עד אשר יסתיים טיפול רשויות האכיפה בעניינו של הנ"ל".

נתון חדש

נוחי דנקנר, לשעבר יו"ר אי.די.בי, שנכון להיום ריצה כבר כ-14 חודשים מתוך 36 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בפרשת הרצת מניות אי.די.בי, הגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה חמישה חודשים בלבד לאחר שהחל לרצות את עונש המאסר. בבקשה הביע דנקנר חרטה על מעשיו, וביקש מהנשיא כי יפעל לגביו על-פי מידת הרחמים לאור מצבו הבריאותי המידרדר, מצב הוריו המבוגרים, תרומתו לחברה הישראלית והאינטרס הציבורי במתן האפשרות להחזיר לציבור את חובותיו על בסיס ההסדר שלו התחייב במסגרת קריסת קונצרן אי.די.בי.

לפי הדין בישראל, בקשת חנינה, כלומר בקשה להקלה בעונש, מוגשות לנשיא שמאשר את קבלתה. לאחר טיפול מקדמי של המחלקה המשפטית בבית הנשיא, עובר הטיפול בבקשה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. מחלקת החנינות פונה לגורמים שונים הנוגעים לבקשה ואוספת את כל המידע הנדרש לצורך קבלת החלטה בה. לאחר מכן ולאור מכלול הנתונים שהוצבו בפניו, שר המשפטים מגבש את המלצתו ומעביר אותה לבית הנשיא, שמכריע בבקשה. במקרה של דנקנר, כאמור, טרם סיימה מחלקת החנינות את איסוף חוות-הדעת והמידע הנדרש לשם קבלת החלטה, והנושא טרם חזר לטיפולה של המחלקה המשפטית בבית הנשיא.

ככלל, במחלקת החנינות במשרד המשפטים ובבית הנשיא נוטים לאשר חנינות רק במקרים חריגים שבהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן, אם כי בתקופתו של הנשיא ריבלין שולשו מספר החנינות שאושרו. מהנתונים הרשמיים של מחלקת החנינות במשרד המשפטים ביחס לשנת 2017, שהם הנתונים העדכניים ביותר שניפק נכון לעכשיו המשרד, בשנת 2017 זכו 10 אסירים לחנינה מלאה מנשיא המדינה.

עוד עולה מהנתונים כי רובן המכריע של בקשות החנינה אכן נדחות: כך למשל, מתוך 165 בקשות להקלה בעונש מאסר שהוגשו לנשיא ב-2017, רק 12 נענו בחיוב (7%). בשנת 2018, לרגל חגיגות ה-70 למדינה, אישר הנשיא ריבלין 50 חנינות, בהתאם לקריטריונים מיוחדים שאותן קבע לרגל המאורע החגיגי.

אולם גורמים המכירים את בקשתו של דנקנר מסרו כי בכל הנוגע לסיכוי ההצלחה של הבקשה, נראה כי לפחות את המשוכה הראשונה, וזו שבה נופלות חלק ניכר מבקשות החנינה, צלח דנקנר. החלק המרכזי של בקשתו נוגע להידרדרות שחלה במצבו הבריאותי, נתון שלא עמד לנגד עיניו של בית המשפט העליון שקיבל את ערעור המדינה בעניינו והחמיר את עונשו משנתיים מאסר לשלוש שנים. בכך שונה בקשתו של דנקנר ממרביתן של בקשות החנינה המהוות ניסיון למקצה שיפורים נוסף, כמעין ערכאת ערעור.

ל"גלובס" נודע כי מבחינתם של הגורמים המקצועיים במחלקת החנינות במשרד המשפטים והגורמים המקצועיים בבית הנשיא, השיקול המרכזי שיכריע אם להיענות לבקשה הוא אכן מצבו הבריאותי של דנקנר. אותו שיקול יוכרע במידה רבה בהתאם לחוות-הדעת הרפואיות שאותן ביקשו הגורמים המקצועיים, ואלה כאמור טרם הונחו על שולחנה.

עם זאת, כבר כעת ידוע כי הגורמים המקצועיים האמונים על קבלת ההחלטה סבורים כי מדובר בבקשה לגיטימית וסבירה שיש לבחון בכובד-ראש, ולא בבקשה מופרכת שיש לדחות על הסף. במקביל, גורמים בסביבתו של דנקנר סיפרו כי הם סבורים כי מדובר בבקשה בעלת סיכויים גבוהים להתקבל, ולטענתם הם כבר קיבלו איתותים חיוביים מכיוון משרד המשפטים ומבית הנשיא באשר לסיכוייה.

קיצור מאסר

בישראל מעולם לא גובשו קריטריונים ברורים להענקת חנינה, אולם לאורך השנים פירשו במשרד המשפטים ובבית הנשיא את הגדרת החוק ל"מעשה של חסד ורחמים", כמעשה הומני בו ניתן לנקוט כאשר חל שינוי בנסיבות המצדיק זאת, ובפרט במקרים של שינוי נסיבות הנוגע למצב בריאותי או משפחתי.

בדצמבר 2018 סיפרה ראש מחלקת החנינות במשרד המשפטים,  עו"ד נוחי פוליטיס, כי המאפיין של מרבית האסירים שזכו לחנינה בשנה שקדמה לה הוא "מצבים מורכבים", כמו מחלה קשה, זיקנה מופלגת או אסירים חד-הוריים שזכו בחנינה "למען ילדיהם".

מכל מקום, גם אם הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים ימליצו על קבלתה של בקשת דנקנר, כוונתם אינה להמליץ על שחרורו לאלתר מהכלא, אלא לקצר את תקופת מאסר במספר חודשים בודדים, מה שיאפשר לו להגיש בקשה לוועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר שתקבע אם ניתן לשחררו. במקרה כזה יבקש דנקנר את שחרורו על-תנאי, ובניגוד לסוגיית החנינות שהקריטריונים לה לא קבועים בחוק, ביחס לשחרור על-תנאי מטעמים רפואיים, קובע החוק קריטריונים מוגדרים וברורים ביחס להקלה בעונש בנסיבות בריאותיות. בכל מקרה, גם אם לא תוענק לו חנינה, יוכל דנקנר לבקש את שחרורו המוקדם בתנאים כבר במאי 2020.

ואכן, ברובם ככולם של המקרים משמעותה של החנינה איננה שחרור לאלתר מהכלא. כך, במאי 2018 העניק הנשיא חנינה לזמר קובי פרץ, במסגרת מתווה החנינות לרגל חגיגות ה-70, במסגרת החנינה קוצרה תקופת מאסרו של פרץ, שריצה מאסר בגין עבירות מס, כך שיוכל לעמוד בפני ועדת השחרורים.

שנה מוקדם יותר העניק ריבלין חנינה לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, רק לאחר שסיים את תקופת מאסרו, ובכך הקל בתנאי השחרור שלו שכללו ממנו דרישה להגיע לתחנת המשטרה פעמיים בשבוע. בעודו אסיר, סירב ריבלין לחתום על בקשת החנינה של אולמרט לקיצור תקופת מאסרו

מסלול החנינה

● בקשת חנינה מוגשת לנשיא המדינה, שמאשר את קבלתה. 

● המחלקה המשפטית בבית הנשיא מבצעת טיפול מקדמי בבקשה. 

● הטיפול בבקשה מועבר למחלקת החנינות במשרד המשפטים, שפונה לגורמים שונים ואוספת את כל המידע הנדרש. 

● שר המשפטים מגבש את המלצתו ומעביר אותה לבית הנשיא להכרעתו. אם הנשיא מחליט על חנינה, השר מאשררה בחתימתו. 

עוד כתבות

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%