שנה ושלושה חודשים בלבד אחרי שהחל לרצות את שלוש שנות המאסר שנגזרו עליו, איש העסקים ויו"ר אי.די.בי לשעבר נוחי דנקנר יוצא לחופשי. הבוקר (א') התייצב מי שנחשב בעבר לאיש החזק במשק וריצה מאסר בגין עבירות על חוק ניירות ערך בשערי כלא ניצן, והפך מאסיר מאחורי סורג ובריח לאסיר על-תנאי.
זאת, לאחר שביום חמישי האחרון ועדת השחרורים בכלא מעשיהו אישרה את בקשתו לשחרור מוקדם. ההחלטה של ועדת השחרורים להורות על שחרורו של דנקנר התקבלה לאחר שפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד גבי פאר, הודיעה בפתח הדיון כי אינה מתנגדת לשחרורו המוקדם. בין יתר הנימוקים ששטחה המדינה בפני ועדת השחרורים לתמיכה בבקשתו של דנקנר לשחרור מוקדם, צוינו תרומתו של דנקנר לחברה ועברו הנקי, וכמובן גם העובדה שזכה לחנינת נשיא המדינה לאור מצבו הרפואי המדרדר.
בשמו של דנקנר טענו בדיון עוה"ד שני אילוז, מיכל רוזן-עוזר וטל אנגלנדר, אך גם דנקנר עצמו. בדבריו לפני הוועדה ציין דנקנר כי כיום הוא מבין שהעבירות שביצע היו עבירות חמורות, וכי הוא מתחרט על מעשיו ורואה במהלכיו טעות חמורה ביותר. "פעלתי בפזיזות" אמר דנקנר לוועדה, "ובניגוד לדרך בה נהגתי עד אותו יום מר ונמהר. כל חיי הייתי איש שומר חוק, הגון וישר".
בהחלטתה ציינה ועדת השחרורים כי היא הגיע למסקנה שיש לשחרר את דנקנר לאור הנימוקים הבאים העולים בקנה אחד עם הוראות החוק: אין בשחרורו של האסיר סכנה לשלום הציבור; התנהגותו החיובית במהלך המאסר; התוכנית הטיפולית לה זכה בין כותלי הכלא הייתה ממשית וברת-משקל; ותוכנית ההמשך לה מחויב האסיר אשר יש בה כדי להוות המשך טיפול ושיקום.
שחרורו המוקדם של דנקנר הותנה, בין היתר, בתנאים הבאים: עליו להתייצב במשטרה אחת לשבועיים עד לתום תקופת המאסר על-תנאי בו ישהה מיום שחרורו (8.5.2021), לקיים את כל התנאים שנקבעו לגביו בתוכנית השיקום, ולשהות במעצר-בית בביתו על יום החל מהשעה 22:00 עד השעה 06:00 למחרת. בנוסף הוטל על דנקנר צו עיכוב יציאה מהארץ.
דנקנר, שהורשע בעבירה של הרצת מניות במסגרת הנפקה שביצעה ב-2012 וזכתה לכינוי "הנפקת החברים", קיבל לפני כשבועיים הקלה משמעותית לעונשו מנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. בשל מצבו הרפואי ההולך ומידרדר, נאות ריבלין לקבל את בקשת החנינה שהגיש כבר בפברואר 2019, והמיר ארבעה חודשי מאסר בפועל שנגזרו על דנקנר לעונש מאסר על-תנאי. בכך סלל הנשיא את דרכו של דנקנר לעמוד בפני ועדת השחרורים. ריבלין דחה את בקשת דנקנר למחוק את עברו הפלילי.
נזכיר כי החלטת הנשיא ריבלין בנושא התעכבה בשל חקירה נגד דנקנר שנפתחה (ובהמשך נסגרה), בשל תלונה שהגיש נגד דנקנר אחד מהאסירים ששהו עמו בכלא, ובגינה הועבר דנקנר באופן זמני לאגף שמור בכלא ניצן. כאמור, אותה חקירה נסגרה לאחרונה. על מהות החשדות ופרטי החקירה חל עדיין צו איסור פרסום.
שחרור מינהלי
רובנו מכירים את האפשרות של "ניכוי שליש" מעונש המאסר של אסירים שעומדים בתנאי ועדת השחרורים. מרבית האסירים, ככל ששמרו על "התנהגות טובה" בזמן שהותם מאחורי סורג ובריח והגישו בקשה לוועדת השחרורים, יזכו לניכוי שליש מעונשם ויצאו לחופשי בהתאם.
אלא שעונשו של דנקנר, כאמור, נקבע על שלוש שנים. בעקבות החנינה שהעניק לו נשיא המדינה, הוא קוצר לשנתיים ושמונה חודשים. כיצד אם כך התאפשר שחרורו מהכלא, שנה ושלושה חודשים בלבד לאחר שהחל בריצוי עונשו, ועוד לפני שריצה שני שליש ממאסרו?
דנקנר השתחרר במסגרת "שחרור מינהלי". שחרור מינהלי הוא שחרור מוקדם של אסיר מהכלא שמתבצע בהתאם לתפוסת המקומות בבתי הסוהר. לפי פקודת בתי הסוהר, על השר לביטחון פנים לקבוע תקן כליאה, במסגרתו יוגדר מספר האסירים המרבי שניתן לשכן בכל אחד מבתי הסוהר בישראל. הצורך בתקן הוא תולדה של מצוקת מקומות הכליאה בבתי הסוהר, מצוקה שאף העסיקה בעבר את בג"ץ שנאלץ להגדיר מהו השטח המינימלי הנדרש לכל אסיר על-מנת לשמור על כבודו וזכויותיו הבסיסיות.
לפי החוק, בכל פעם שהתפוסה בכלא עוברת את התקן שנקבע, יש לשחרר אסירים העומדים בתנאים שנקבעו לכך מראש במסגרת "שחרור מינהלי".
לאחר שחרורם של כ-1,000 אסירים במסגרת עסקת שחרורו משבי החמאס של גלעד שליט, ירד באופן דרמטי מספר האסירים הכלואים בישראל, ולא נעשה שימוש במשך מספר שנים בכלי השחרור המינהלי. ואולם מספר שנים מאוחר יותר ובעקבות לחץ של ועדת הפנים בכנסת, הופחת ב-800 אסירים תקן הכליאה, במהלך שאיפשר את חידוש השחרורים המינהליים.
כיום עומד תקן הכליאה על 14 אלף אסירים. שחרורו של דנקנר, שההחלטה לגביו התקבלה כאמור כבר היום חמישי בשבוע שעבר, לא יצא אל הפועל כבר ביום שישי, מכיוון שבספירה היומית שערך שירות בתי הסוהר כמדי בוקר התברר כי מניין האסירים קטן מ-14 אלף. רק הבוקר, לאחר ספירה מחודשת, עלה מספר האסירים הכלואים בבתי הסוהר בישראל על 14 אלף, וכך התאפשר שחרורו של דנקנר מהכלא.
