ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו / צילום: תמר מצפי
איך זה שיש שר חקלאות, אבל אין שר הייטק? לא יודע אם יש קשר בין שני הדברים אבל זאת שאלה שעולה לא מעט פעמים כדי להראות את החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית ואת הצורך בשימור היתרון שלה על פני מדינות אחרות.
במהלך השבוע ארגנה סיעת כחול לבן מפגש לכ-100 אנשי הייטק שבו הציגו היו"ר בני גנץ וח"כ יזהר שי את תוכנית המפלגה לקידום תעשיית ההייטק. אחד מהסעיפים היה הקמת משרד הייטק על בסיס משרד המדע והטכנולוגיה. המשרד החדש, כך מוצע, יקבץ תחתיו את רשות החדשנות, רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. גם במשרד המדע עצמו יש מי שמקדמים תהליך דומה.
במשרד התקשורת רוצים גם הם להגדיל את סמכויות המשרד ולקבל אחריות על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית (כלומר הם שמים דגש על חיבור בין התשתיות הטכנולוגיות בישראל לשירותים לאזרח, ושמים בצד את האחריות על קידום התעשייה, למשל משיכת הגדלת שיעור התעסוקה, עידוד השקעות בתחומים מסוימים וכו').
אורי ברקוביץ' דיבר עם כל מיני גורמים, לציטוט ולרקע, כדי להבין מה הבעיה במצב הנוכחי, האם זה לא יגרום לפוליטיזציה של קידום התחום ואולי בכלל מדובר במשרדים שמנסים למצוא הצדקה לקיומם?
השאלה האחרונה היא חשובה בעיניי. צריך לזכור מה התמריצים של אנשים - לחלקם יש רצון להיות רלוונטיים, להגדיל את כוחם ותקציבם, אחרים (כמו פוליטיקאים במסע בחירות) מנסים לקרוץ לקהלים מסוימים, אולי למצוא לעצמם ייעוד בממשלה, אם מפלגתם תוביל אותה. זה לא אומר שהם לא צודקים ולא שהם מקדמים משהו שהם לא מאמינים בו. אבל תמריצים של אנשים, במודע או שלא במודע, הם דבר שצריך להילקח בחשבון.
תמריצים רלוונטיים גם לשר העתידי, אם אכן יחליטו להקים משרד כזה. קידום ההייטק היה יחסית חף מפוליטיקה במשך הרבה שנים. כפי שמישהו אמר לנו, "בתעשיית ההייטק לא רוצים להפוך לגורם לחץ". הבעיה היא שבשנים האחרונות, ככל שההייטק הפך להיות מנגנון לשיפור איכות חייהם של אנשים, בגלל שכר גבוה מהממוצע, פוליטיקאים (ברמה מקומית וברמת המדינה) החלו להשתמש בנושא לשיפור מעמדם.
רשויות מקומיות פותחות חללי עבודה ואקסלרטורים גם במקומות שלא זקוקים לכך, פוליטיקאים מתגאים בפתיחת מרכזי פיתוח זרים מבלי לשאול האם הם נחוצים (בכחול לבן שואפים להגדיל את מספרם, אל תשאלו אותי למה), ועוד שלל יוזמות שונות ומשונות לקדם הייטק בפריפריה, שזאת מטרה חשובה אבל הדרך לא בהכרח נכונה. או כמו שמישהו אמר לנו: "ככה נולדות תקלות כמו פארק ההייטק בבאר שבע". וכפי שכנראה כבר כתבתי כאן: ההייטק הוא אמצעי לשיפור איכות החיים, לא מטרה בפני עצמה.
בחזרה לעניין השר, דווקא בגלל החשש מתמריצים כאלו, יש מי שמציע למנות סגן שר באחד המשרדים שיהיה אחראי על הנושא. אולי זה יפתור את האתגר הזה. אחרים סבורים כי רשות החדשנות עושה עבודה מספיק טובה, וכי אין צורך במינוי שר מעליה. ח"כ שי סבור כי מכיוון ש"תקציב הרשות לחדשנות מדלדל", אז כוחה מוגבל והיא לא יכולה להוביל פרויקטים לאומיים כמו זה שמנסים לקדם למשל בתחום המחשוב הקוונטי. לדבריו, גם פורום תל"מ - שמאגד את הרשות, משרד האוצר, מפא"ת, והוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה - אינו מספיק. זאת למרות שחברי הפורום מספרים על תיאום ויכולת להניע פרויקטים.
אולם אני שואל עוד שאלה, שפחות עסקנו בה בכתבה - מה התרומה של חיבור בין רשות החדשנות לרשות התקשוב וישראל דיגיטלית. בין שני הגופים האחרונים אני עוד מבין, אבל נראה לי שהחיבור בין שלושת הגופים הוא לא מחויב. כן, לרשות החדשנות יש אפשרות לדחוף פיילוטים בתחומים כמו פינטק, וכך אולי להצליח לחבר בין פירות פיתוחי ההייטק בישראל לבין השירותים בהם משתמשים האזרחים.
אבל האם החיבור הזה הכרחי ברמה של הקמת משרד חדש? אולי הפתרון הוא בכלל להכפיף את כל הגופים למשרד ראש הממשלה. לחילופין, ניתן להשאיר את הרשות במשרד הכלכלה, ולמנות סגן שר שייקח על עצמו אחריות גם על סוגיות רגולטוריות, שאולי הרשות פחות עוסקת בהן. שר הייטק נשמע כמו דבר נחוץ, אבל האם זה באמת נכון? אני לא בטוח.
לכתבה של אורי ברקוביץ'.
ניר צוק לא מסוגל שלא להשמיץ את צ'ק פוינט
בענף הסייבר ה(די) משעמם, היריבות של צ'ק פוינט ופאלו אלטו נחשבת לחומר עיתונאי מסקרן. יזמים ששירתו ביחד ב-8200, אחד מהם (ניר צוק) עבד אצל השניים האחרים (גיל שויד ושלמה קרמר, שהקימו את צ'ק פוינט עם מריוס נכט) ואז הלך להקים חברה מתחרה.
ולא סתם חברה מתחרה, אלא כזאת שהדנ"א שלה הפוך לגמרי, דבר שאיפשר לה לעקוף את צ'ק פוינט בשווי השוק (24 מיליארד דולר לעומת 18 מיליארד דולר) ובהכנסות בשנה האחרונה (3 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד דולר). כל זאת, חשוב לציין, על חשבון השורה התחתונה. צ'ק פוינט היא מכונת מזומנים משומנת עם שיעור רווח נקי (Non-GAAP) של 46% לעומת 17% בלבד של פאלו אלטו, שבמונחים חשבונאיים בכלל מפסידה.
בשנים האחרונות נפגשתי הרבה עם שויד. בהתחלה הוא לא היה מדבר על פאלו אלטו בכלל. במהלך הזמן הוא התייחס אליהם פה ושם, באופן מדוד ומכובד. השבוע נפגשתי לראשונה עם צוק. בשנים האחרונות היה נראה שדי מחביאים אותו ורק בחודשים האחרונים הוא חזר להתראיין. הרושם מבחוץ היה שהוא די נרגע, כבר הרבה זמן לא שמענו איזו עקיצה פומבית. אבל כשיושבים איתו, זה מרגיש שזה חזק ממנו.
גם כשהוא לא מבטא את השם של צ'ק פוינט, אפשר לזהות די בקלות למי הכוונה. ולא פעם הוא גם ממש התייחס אליה באופן מפורש - אמר שאת רוב העובדים שלה לא היה מעסיק, שהוא לא מבין איך חברה שמאבדת נתח שוק נוקטת באסטרטגיית רווחיות או רוצה להיות הקונסולידטור של הלקוחות, וגם אומר: "יש הרבה חברות סייבר מדהימות בישראל, צ'ק פוינט היא לא אחת מהן".
הביקורת שלו לא נגמרה שם: על הרכישות של מיקרוסופט, בהן אדאלום, הוא אמר שפאלו אלטו בחנה לרכוש אותן אבל "הן לא שוות כלום, אין שם מוצר". אגב, אחרי פרסום הראיון מישהו שלח לי דוח של גרטנר שבו מיקרוסופט הייתה בפינה העליונה - החיובית - ואילו פאלו אלטו הרחק בפינה השמאלית, באזור של שחקניות הנישה. יש דוחות של גרטנר על כל מיני תחומים, כך שתמונת המצב משתנה מדוח לדוח, אבל כנראה שהזלזול הגורף במיקרוסופט הוא, בלשון המעטה, לא במקום.
צוק גם דיבר על האסטרטגיה של החברה בענן לעומת המתחרות והסביר למה תעשיית הסייבר צריכה להשתנות (יש יותר מדי סטארט-אפים). "אם זה תלוי בי - וזה תלוי בי - זה ישתנה". למה? את זה כבר תצטרכו לקרוא.
לראיון המלא.
אז איפה, איפה הן?
בשבועות האחרונים, אחרי שבדקנו כמה נשים יש בדירקטוריונים של חדי הקרן (4 מ-140), המשכנו ב"גלובס" לבדוק את המצב בשורה של תחומים - ענפים עסקיים שונים, קופות חולים, אוניברסיטאות וכו' וכו'. בחלק מהתחומים יש רגולציה שמחייבת מינימום של נשים דירקטוריות (למשל בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות).
ועדיין, נחשו מה - המצב הכי גרוע הוא בחברות הייטק - בחדי הקרן שיעור הנשים היה ממש עלוב (3%) אבל גם בחברות ההייטק שנסחרות בוול סטריט נשים מהוות פחות מחמישית מהדירקטורים (בחצי מהחברות יש את המינימום הנדרש - אישה אחת בדירקטוריון).
בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?
140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה.
עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון
מה בתעשייה
קרנות:
- קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה היום (ג') כי גייסה 120 מיליון דולר לקרן ההשקעות השנייה שלה (בסך הכל מנהלת הקרן 230 מיליון דולר). הקרן מיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים, המפתחות טכנולוגיה עמוקה. הקרן לא חשפה את זהות משקיעיה. גרוב ונצ'רס הוקמה ב-2015 ויש בה ארבעה שותפים: דב מורן, סיגלית קלימובסקי, לוטן לבקוביץ' ועמרי גרין. לידיעה המלאה.
גיוסי הון:
- חברת הסייבר סנטינל וואן מתל אביב ביצעה סבב גיוס בהיקף של סביב 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1מיליארד דולר (בסך הכל גייסה החברה 430 מיליון דולר). סנטינל וואן הוקמה ב-2013 על ידי שני חברי ילדות מפתח-תקווה, תומר וינגרטן, המכהן כמנכ"ל, ואלמוג כהן, שלא משמש בתפקיד פעיל בשלוש השנים האחרונות. סבב הגיוס, אותו הובילה קרן אינסייט האמריקאית, הוא השני שמבצעת סנטינל וואן בתוך תשעה חודשים. בין המשקיעות הבולטות בה יש, מלבד אינסייט, את Upwest, סמסונג ונצ'רס, אקסל, רד פוינט ואחרות. בסבב הנוכחי הצטרפה להשקעה בחברה קוואלקום ונצ'רס, לצד משקיעים נוספים. לידיעה המלאה.
- חברת הסטארט-אפ הישראלית וויליוט (Wiliot), שמפתחת חיישן בלוטות' שמיועד להפוך כל חפץ למכשיר מחובר (IoT), גייסה 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 70 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי. בסבב הגיוס הנוכחי נכנסו להשקעה בחברה הקרנות וינטג', ורייזון ונצ'רס, קרן של חברת Maersk השוודית, חברת פפסיקו וחברת התקשורת היפנית NTT DOCOM O. בין המשקיעים הקיימים של החברה נמנים חטיבת ההשקעות של שירותי הענן של אמזון (AWS), סמסונג ונצ'רס, זרוע ההשקעות של Mereck הגרמנית, Avery Dennison, קוואלקום ונצ'רס, וקרנות ההון סיכון 83North, גרוב ונצ'רס ו-NVP. לידיעה המלאה.
- חברת דרייבז (Driivz), שמפתחת טכנולוגיה להטענה של רכב חשמלי, גייסה 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 23 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי דורון פרנקל וצחי מרקור. את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות התאגידית Centrica Innovations, והשתתפו בו גם Gilbarco Veeder-Root, קרן Inven Capital ועוד.
- חברת Actiview, שמפתחת טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) שמסייעת לארגונים למצוא עובדים מתאימים, גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 18 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי מתנאל ליבי, טל קולווין וגיל אשר. את סבב הגיוס הובילה קבוצת טדי שגיא.
- חברת Zero Networks (זירו נטוורקס) הישראלית, שמפתחת פתרונות Zero Trust בעבור רשתות ארגוניות, הודיעה על 4.65 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי בני לקונישוק ויוסף הרוש. את סבב הגיוס הובילו הקרנות F2 Capital ו-Pico Venture Partner, והשתתפו בו גם אריאל מיסלוס, שי מורג וגלעד אנגל.