לא כולן כמו אפל: זו הסיבה שתעשיית השבבים מצליחה למתן את פגיעת הקורונה

אזהרת ההכנסות של אפל בגלל השלכות וירוס הקורונה מעוררת חששות לגבי שרשרת האספקה בתעשיית השבבים • סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, דווקא מרגיע: "הרבה חברות הוציאו את הייצור מסין בגלל מלחמת הסחר" • האם בכל זאת יש מה לחשוש?

עובד במפעל שבבים בסין / צילום: רויטרס
עובד במפעל שבבים בסין / צילום: רויטרס

ההודעה של אפל לפיה היא לא תעמוד בתחזית ההכנסות שפרסמה בגלל השפעות וירוס הקורונה על הפעילות הכלכלית בסין הייתה צפויה באופן יחסי. כבר לפני כמה ימים חזו אנליסטים כי בשל החשיפה הגבוהה של אפל לסין - הן בצד הייצור במדינה שפוגע במכירות האייפונים בעולם כולו, והן בצד הצרכני בסין עצמה - עלול קצב הייצור להתכווץ בכ-5%-10%.

ועדיין, ההודעה של אפל  הכבידה מעט על מניית החברה (שירדה ב-1.8%) ועל חלק מהמדדים (למשל מדד SOX, שמרכז חברות שבבים וירד ב-1.4%). הסיבה, בין השאר, היא מכיוון שכבר בתחזית ההכנסות המקורית שלה נלקחו השפעות וירוס הקורונה, אך כנראה שלא מספיק. העובדה שהידיעה המשמעותית הראשונה על פגיעה ממשית במכירות מגיעה מענקית הטכנולוגיה מעוררת תשומת לב ודאגה. הסיבה לכך היא שזהו איתות משמעותי ראשון למשבר שעלול להתפתח בשל השבתתו החלקית מאונס של מפעל הייצור של העולם, כפי שמכנים את סין.

החשש הוא שככל שעובר הזמן במהלכו קצב הייצור בסין מואט או נעצר, כך עולה הסיכון לפגיעה בסחר העולמי. חשש נוסף הוא שהחברות הראשונות להיפגע יהיו חברות, כמו אפל, שחלק משמעותי מכוח הייצור שלהן או שוק היעד שלהן הוא בסין.

אם לשפוט ממחקר שערכה חברת LLamasoft שבדקה את הרגישות של שרשראות האספקה לתעשיות השונות בעולם - החשש כעת הוא שאפל היא רק הסנונית הראשונה. על פי LLamasoft, תעשיית ההייטק מגלה רגישות גבוהה יותר לפגיעה בשרשרת האספקה בהשוואה לתעשיות כמו קמעונאות, רכב, פארמה ואחרות. הרגישות באה לידי ביטוי בשני פרמטרים - זמינות המלאים שהחברות מחזיקות, וקיומם של מקורות אספקה חלופיים. לתעשיית הטכנולוגיה יש הרבה פחות אורך נשימה ופחות אלטרנטיבות לאספקת רכיבים שדרושים לה.

המשבר הנוכחי הוא לא המשבר העולמי הראשון באסיה שפוגע בשרשרת האספקה הגלובלית, והעולם כבר הראה יכולת התאוששות מרשימה, ממשבר הסארס בתחילת שנות ה-2000 ועד הצונאמי. מאידך, העולם תלוי היום בייצור בסין יותר מאשר אי פעם. המחוז שנפגע בסין הוא משמעותי בייצור רכיבים חשובים לעולם הסמארטפונים (בעיקר זיכרונות לעולם הטלקום), לסיבים אופטיים ולעולם הרכב.

המלחמה בוואווי השתלמה?

עד כמה רגישה תעשיית האלקטרוניקה העולמית והמקומית לפגיעה בכושר הייצור של סין, ועד כמה המקרה של אפל הוא אכן אות לבאות? סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, מנסה לצנן את החששות, ומסביר כי מבחינת ההשפעות על הסחר העולמי אפשר לראות את ההתמודדות עם משבר הקורונה כהמשך של ההתמודדות עם מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, שחלק גדול ממנה נגע ישירות לתעשיית השבבים.

לדברי וסצ'ונוק, דווקא הודות למלחמת הסחר, התעשייה הגיעה מוכנה יותר למשבר הקורונה. "הצעדים שנקטו חברות כדי להגן על עצמן מהשפעות מלחמת הסחר מועילים להם מאוד היום, הוא מסביר. "למשל, בשל העלאת מכסים על סחורות מסין בשיעור של 25%, הרבה חברות העבירו את הייצור שלהן מסין למקומות אחרים כמו וייטנאם או פיליפינים, ואפל הייתה בין הראשונות לעשות זאת".

בשוק השבבים ספציפית, מסביר וסצ'ונוק, הסיכון לשרשרת האספקה לא חמור במיוחד משום שתחום זה הוא "אחד מהתחומים הבודדים שארה"ב מחזיקה בו ביתרון תחרותי. מצד אחד, במסגרת מלחמות הסחר חברות שבבים רבות הפסיקו למכור לסין, ומהצד השני, גם קונים ממנה פחות - היה חרם על ZTE ומאוחר יותר גם על וואווי, מה שגרם לארה"ב לקנות מספקים אחרים, בעיקר באירופה".

אלו לא הסיבות היחידות לכך שלדברי וסצ'ונוק המקרה של אפל הוא נקודתי. לטענתו, "ייתכן שהבעיות של אפל קשורות יותר לנתחי שוק ופחות לחולשה בשוק כולו. כבר חמש שנים ששוק הסלולר לא צומח מבחינת יחידות נמכרות ולכן קשה להפריד מה נובע מהקורונה ומה נובע מהאטה כללית בשוק הסלולר".

וסצ'ונוק מציין גם כי בינתיים סימני ההאטה עוד לא הגיעו לפרסומים הרשמיים של חברות השבבים הישראליות. לדבריו, "קמטק פרסמה תחזית לפיה לא תושפע מקורונה, "ואילו נובה, לקחה בחשבון את השפעת הקורונה בתחזית לרבעון הבא. גם טאואר הישראלית אינה רואה השפעה מהותית מהנגיף על התחזית לרבעון הראשון 2020, מעבר לאחוז אחד בלבד מהכנסותיה".

"גם חברות השבבים וציוד לשבבים מארה"ב, כמו KLA שרכשה את אורבוטק או אנבידיה שרוכשת את מלאנוקס, ציינו בדוחותיהן שאינן רואות השפעה מהתפשטות הנגיף על עסקיהן", הוסיף וסצ'ונוק. הגישה של החברות, טוען וסצ'ונוק, היא שגם אם תהיה האטה ברבעון הנוכחי, צפוי לחול גידול ברבעון שלאחר מכן.

סרגיי וסצ’ונוק, אנליסט בכיר, אופנהיימר / צילום: תמר מצפי

האם מלאים היו עוזרים או לא?

אם כך, מהם המאפיינים העדכניים של שוק השבבים שעלולים לגרום לו לרגישות יתר למשבר? חנוך מליס, מנכ"ל חברת כ.א.מ אלקטרוניקה, שפועלת בתחום של מעגלים מודפסים, מסביר בשיחה עם "גלובס" כי אחת מנקודות התורפה היא כאמור בעיית המלאי. מליס מסביר כי בשנתיים האחרונות הוזלת מחיר הכסף בשל הריבית הנמוכה גרמה לכך שליצרנים יש פחות מוטיבציה להחזיק מלאי גדול. המגמה כיום, הוא מסביר, היא לקבל את הרכיב ולהרכיב אותו מיד על המוצר, טרנד שמכונה "ייצור בדיוק בזמן" ("Just-in-time manufacturing").

לדברי מליס, היצרנים נמדדים לפי יכולת לוגיסטית, וזו נמדדת בין השאר לפי מספר החודשים שהמלאי אמור להספיק. יצרן שיחזיק מלאי גדול מדי, טוען מליס, ישדר חולשה משום שייתפס כמי שלא תכנן נכון את עסקיו. כתוצאה מכך, אם בעבר עמדה רמת חודשי המלאי על כחצי שנה, כיום היא עומדת כל חודשיים-שלושה בלבד.

האם הגדלת המלאים הייתה מונעת פגיעה בשרשרת האספקה בעת משבר? גם לא בטוח. לדברי מליס, התשובה לא בהכרח חיובית. אפילו אם היצרנים היו מחזיקים מלאים גדולים מטבעה של התעשייה היא עדיין הייתה נותרת רגישה מאוד לכל תקלה או עיכוב: "במצב שנוצר, אפילו אם הייתה ליצרנים חצי שנה, מספיק שחסר מרכיב אחד כדי לשבש את העבודה. במקרים של רכיבים פשוטים אפשר אולי להקים מפעלים חדשים, אבל עם רכיבים מורכבים כמו מעבדים של אינטל למשל, פרק הזמן להקמת מפעל הוא ארוך באופן משמעותי". 

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988