גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניר צוק לא מפסיק להשמיץ ומי צריך שר חדשנות: מה קרה השבוע בהייטק

למה פוליטיקאים ומשרדי ממשלה מקדמים הקמת משרד הייטק, מיהי החברה החדשה במועדון חדי הקרן, מה חושב ניר צוק חושב על המתחרה המרה צ'ק פוינט ומי המציא את ההעתק-הדבק ● מה קרה השבוע בהייטק

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי
ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו / צילום: תמר מצפי

איך זה שיש שר חקלאות, אבל אין שר הייטק? לא יודע אם יש קשר בין שני הדברים אבל זאת שאלה שעולה לא מעט פעמים כדי להראות את החשיבות של תעשיית ההייטק לכלכלה הישראלית ואת הצורך בשימור היתרון שלה על פני מדינות אחרות.

במהלך השבוע ארגנה סיעת כחול לבן מפגש לכ-100 אנשי הייטק שבו הציגו היו"ר בני גנץ וח"כ יזהר שי את תוכנית המפלגה לקידום תעשיית ההייטק. אחד מהסעיפים היה הקמת משרד הייטק על בסיס משרד המדע והטכנולוגיה. המשרד החדש, כך מוצע, יקבץ תחתיו את רשות החדשנות, רשות התקשוב וישראל דיגיטלית. גם במשרד המדע עצמו יש מי שמקדמים תהליך דומה.

במשרד התקשורת רוצים גם הם להגדיל את סמכויות המשרד ולקבל אחריות על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית (כלומר הם שמים דגש על חיבור בין התשתיות הטכנולוגיות בישראל לשירותים לאזרח, ושמים בצד את האחריות על קידום התעשייה, למשל משיכת הגדלת שיעור התעסוקה, עידוד השקעות בתחומים מסוימים וכו').

אורי ברקוביץ' דיבר עם כל מיני גורמים, לציטוט ולרקע, כדי להבין מה הבעיה במצב הנוכחי, האם זה לא יגרום לפוליטיזציה של קידום התחום ואולי בכלל מדובר במשרדים שמנסים למצוא הצדקה לקיומם?

השאלה האחרונה היא חשובה בעיניי. צריך לזכור מה התמריצים של אנשים - לחלקם יש רצון להיות רלוונטיים, להגדיל את כוחם ותקציבם, אחרים (כמו פוליטיקאים במסע בחירות) מנסים לקרוץ לקהלים מסוימים, אולי למצוא לעצמם ייעוד בממשלה, אם מפלגתם תוביל אותה. זה לא אומר שהם לא צודקים ולא שהם מקדמים משהו שהם לא מאמינים בו. אבל תמריצים של אנשים, במודע או שלא במודע, הם דבר שצריך להילקח בחשבון.

תמריצים רלוונטיים גם לשר העתידי, אם אכן יחליטו להקים משרד כזה. קידום ההייטק היה יחסית חף מפוליטיקה במשך הרבה שנים. כפי שמישהו אמר לנו, "בתעשיית ההייטק לא רוצים להפוך לגורם לחץ". הבעיה היא שבשנים האחרונות, ככל שההייטק הפך להיות מנגנון לשיפור איכות חייהם של אנשים, בגלל שכר גבוה מהממוצע, פוליטיקאים (ברמה מקומית וברמת המדינה) החלו להשתמש בנושא לשיפור מעמדם.

רשויות מקומיות פותחות חללי עבודה ואקסלרטורים גם במקומות שלא זקוקים לכך, פוליטיקאים מתגאים בפתיחת מרכזי פיתוח זרים מבלי לשאול האם הם נחוצים (בכחול לבן שואפים להגדיל את מספרם, אל תשאלו אותי למה), ועוד שלל יוזמות שונות ומשונות לקדם הייטק בפריפריה, שזאת מטרה חשובה אבל הדרך לא בהכרח נכונה. או כמו שמישהו אמר לנו: "ככה נולדות תקלות כמו פארק ההייטק בבאר שבע". וכפי שכנראה כבר כתבתי כאן: ההייטק הוא אמצעי לשיפור איכות החיים, לא מטרה בפני עצמה.

בחזרה לעניין השר, דווקא בגלל החשש מתמריצים כאלו, יש מי שמציע למנות סגן שר באחד המשרדים שיהיה אחראי על הנושא. אולי זה יפתור את האתגר הזה. אחרים סבורים כי רשות החדשנות עושה עבודה מספיק טובה, וכי אין צורך במינוי שר מעליה. ח"כ שי סבור כי מכיוון ש"תקציב הרשות לחדשנות מדלדל", אז כוחה מוגבל והיא לא יכולה להוביל פרויקטים לאומיים כמו זה שמנסים לקדם למשל בתחום המחשוב הקוונטי. לדבריו, גם פורום תל"מ - שמאגד את הרשות, משרד האוצר, מפא"ת, והוועדה לתכנון ותקצוב של ההשכלה הגבוהה - אינו מספיק. זאת למרות שחברי הפורום מספרים על תיאום ויכולת להניע פרויקטים.

אולם אני שואל עוד שאלה, שפחות עסקנו בה בכתבה - מה התרומה של חיבור בין רשות החדשנות לרשות התקשוב וישראל דיגיטלית. בין שני הגופים האחרונים אני עוד מבין, אבל נראה לי שהחיבור בין שלושת הגופים הוא לא מחויב. כן, לרשות החדשנות יש אפשרות לדחוף פיילוטים בתחומים כמו פינטק, וכך אולי להצליח לחבר בין פירות פיתוחי ההייטק בישראל לבין השירותים בהם משתמשים האזרחים.

אבל האם החיבור הזה הכרחי ברמה של הקמת משרד חדש? אולי הפתרון הוא בכלל להכפיף את כל הגופים למשרד ראש הממשלה. לחילופין, ניתן להשאיר את הרשות במשרד הכלכלה, ולמנות סגן שר שייקח על עצמו אחריות גם על סוגיות רגולטוריות, שאולי הרשות פחות עוסקת בהן. שר הייטק נשמע כמו דבר נחוץ, אבל האם זה באמת נכון? אני לא בטוח.

לכתבה של אורי ברקוביץ'.

ניר צוק לא מסוגל שלא להשמיץ את צ'ק פוינט

בענף הסייבר ה(די) משעמם, היריבות של צ'ק פוינט ופאלו אלטו נחשבת לחומר עיתונאי מסקרן. יזמים ששירתו ביחד ב-8200, אחד מהם (ניר צוק) עבד אצל השניים האחרים (גיל שויד ושלמה קרמר, שהקימו את צ'ק פוינט עם מריוס נכט) ואז הלך להקים חברה מתחרה.

ולא סתם חברה מתחרה, אלא כזאת שהדנ"א שלה הפוך לגמרי, דבר שאיפשר לה לעקוף את צ'ק פוינט בשווי השוק (24 מיליארד דולר לעומת 18 מיליארד דולר) ובהכנסות בשנה האחרונה (3 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד דולר). כל זאת, חשוב לציין, על חשבון השורה התחתונה. צ'ק פוינט היא מכונת מזומנים משומנת עם שיעור רווח נקי (Non-GAAP) של 46% לעומת 17% בלבד של פאלו אלטו, שבמונחים חשבונאיים בכלל מפסידה.

בשנים האחרונות נפגשתי הרבה עם שויד. בהתחלה הוא לא היה מדבר על פאלו אלטו בכלל. במהלך הזמן הוא התייחס אליהם פה ושם, באופן מדוד ומכובד. השבוע נפגשתי לראשונה עם צוק. בשנים האחרונות היה נראה שדי מחביאים אותו ורק בחודשים האחרונים הוא חזר להתראיין. הרושם מבחוץ היה שהוא די נרגע, כבר הרבה זמן לא שמענו איזו עקיצה פומבית. אבל כשיושבים איתו, זה מרגיש שזה חזק ממנו.

גם כשהוא לא מבטא את השם של צ'ק פוינט, אפשר לזהות די בקלות למי הכוונה. ולא פעם הוא גם ממש התייחס אליה באופן מפורש - אמר שאת רוב העובדים שלה לא היה מעסיק, שהוא לא מבין איך חברה שמאבדת נתח שוק נוקטת באסטרטגיית רווחיות או רוצה להיות הקונסולידטור של הלקוחות, וגם אומר: "יש הרבה חברות סייבר מדהימות בישראל, צ'ק פוינט היא לא אחת מהן".

הביקורת שלו לא נגמרה שם: על הרכישות של מיקרוסופט, בהן אדאלום, הוא אמר שפאלו אלטו בחנה לרכוש אותן אבל "הן לא שוות כלום, אין שם מוצר". אגב, אחרי פרסום הראיון מישהו שלח לי דוח של גרטנר שבו מיקרוסופט הייתה בפינה העליונה - החיובית - ואילו פאלו אלטו הרחק בפינה השמאלית, באזור של שחקניות הנישה. יש דוחות של גרטנר על כל מיני תחומים, כך שתמונת המצב משתנה מדוח לדוח, אבל כנראה שהזלזול הגורף במיקרוסופט הוא, בלשון המעטה, לא במקום.

צוק גם דיבר על האסטרטגיה של החברה בענן לעומת המתחרות והסביר למה תעשיית הסייבר צריכה להשתנות (יש יותר מדי סטארט-אפים). "אם זה תלוי בי - וזה תלוי בי - זה ישתנה". למה? את זה כבר תצטרכו לקרוא.

לראיון המלא.

אז איפה, איפה הן?

בשבועות האחרונים, אחרי שבדקנו כמה נשים יש בדירקטוריונים של חדי הקרן (4 מ-140), המשכנו ב"גלובס" לבדוק את המצב בשורה של תחומים - ענפים עסקיים שונים, קופות חולים, אוניברסיטאות וכו' וכו'. בחלק מהתחומים יש רגולציה שמחייבת מינימום של נשים דירקטוריות (למשל בחברות ממשלתיות ובחברות ציבוריות).

ועדיין, נחשו מה - המצב הכי גרוע הוא בחברות הייטק - בחדי הקרן שיעור הנשים היה ממש עלוב (3%) אבל גם בחברות ההייטק שנסחרות בוול סטריט נשים מהוות פחות מחמישית מהדירקטורים (בחצי מהחברות יש את המינימום הנדרש - אישה אחת בדירקטוריון).

בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

140 חברות ישראליות, רק 24% נשים בדירקטוריונים: הרשימה המלאה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון

מה בתעשייה

קרנות:

  • קרן הון הסיכון גרוב ונצ'רס (Grove Ventures) הודיעה היום (ג') כי גייסה 120 מיליון דולר לקרן ההשקעות השנייה שלה (בסך הכל מנהלת הקרן 230 מיליון דולר). הקרן מיועדת להשקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות בשלבים המוקדמים, המפתחות טכנולוגיה עמוקה. הקרן לא חשפה את זהות משקיעיה. גרוב ונצ'רס הוקמה ב-2015 ויש בה ארבעה שותפים: דב מורן, סיגלית קלימובסקי, לוטן לבקוביץ' ועמרי גרין. לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת הסייבר סנטינל וואן מתל אביב ביצעה סבב גיוס בהיקף של סביב 200 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1מיליארד דולר (בסך הכל גייסה החברה 430 מיליון דולר). סנטינל וואן הוקמה ב-2013 על ידי שני חברי ילדות מפתח-תקווה, תומר וינגרטן, המכהן כמנכ"ל, ואלמוג כהן, שלא משמש בתפקיד פעיל בשלוש השנים האחרונות. סבב הגיוס, אותו הובילה קרן אינסייט האמריקאית, הוא השני שמבצעת סנטינל וואן בתוך תשעה חודשים. בין המשקיעות הבולטות בה יש, מלבד אינסייט, את Upwest, סמסונג ונצ'רס, אקסל, רד פוינט ואחרות. בסבב הנוכחי הצטרפה להשקעה בחברה קוואלקום ונצ'רס, לצד משקיעים נוספים. לידיעה המלאה.
  • חברת הסטארט-אפ הישראלית וויליוט (Wiliot), שמפתחת חיישן בלוטות' שמיועד להפוך כל חפץ למכשיר מחובר (IoT), גייסה 20 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 70 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי טל תמיר, ירון אלבוים ואלון יחזקאלי. בסבב הגיוס הנוכחי נכנסו להשקעה בחברה הקרנות וינטג', ורייזון ונצ'רס, קרן של חברת Maersk השוודית, חברת פפסיקו וחברת התקשורת היפנית NTT DOCOM O. בין המשקיעים הקיימים של החברה נמנים חטיבת ההשקעות של שירותי הענן של אמזון (AWS), סמסונג ונצ'רס, זרוע ההשקעות של Mereck הגרמנית, Avery Dennison, קוואלקום ונצ'רס, וקרנות ההון סיכון 83North, גרוב ונצ'רס ו-NVP. לידיעה המלאה.
  • חברת דרייבז (Driivz), שמפתחת טכנולוגיה להטענה של רכב חשמלי, גייסה 11 מיליון דולר (בסך הכל גייסה 23 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2012 על ידי דורון פרנקל וצחי מרקור. את סבב הגיוס הובילה קרן ההשקעות התאגידית Centrica Innovations, והשתתפו בו גם Gilbarco Veeder-Root, קרן Inven Capital ועוד.
  • חברת Actiview, שמפתחת טכנולוגיית מציאות מדומה (VR) שמסייעת לארגונים למצוא עובדים מתאימים, גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 18 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2016 על ידי מתנאל ליבי, טל קולווין וגיל אשר. את סבב הגיוס הובילה קבוצת טדי שגיא.
  • חברת Zero Networks (זירו נטוורקס) הישראלית, שמפתחת פתרונות Zero Trust בעבור רשתות ארגוניות, הודיעה על 4.65 מיליון דולר. החברה הוקמה בשנה שעברה על ידי בני לקונישוק ויוסף הרוש. את סבב הגיוס הובילו הקרנות F2 Capital ו-Pico Venture Partner, והשתתפו בו גם אריאל מיסלוס, שי מורג וגלעד אנגל.

עוד כתבות

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

השיאן הישראלי: שכר בעלות של יותר מ-13 מיליון דולר לברק עילם מנכ"ל נייס

רוב התגמול שקיבל עילם בשנה החולפת - באמצעות מניות ● בשנים 2019-2014 הצטברה עלות השכר של מנכ"ל נייס לכ-43 מיליון דולר

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

משפחה בנמל תעופה בשנגחאי  / צילום: Aly Song, רויטרס

הגרף היומי: העולם מאוחד בדאגה לבני המשפחה. ומה עם הכלכלה?

סקר שבוצע לאחרונה בסין, גרמניה, אנגליה וארה"ב ביקש לבחון מהן הדאגות העיקריות בקרב הציבור בנוגע להשפעת הקורונה על חייהם ● הדאגה העיקרית: בריאות בני המשפחה הקרובה

רחבת כיכר טרוקדרו כשברקע מגדל אייפל המפורסם עומדת ריקה מאדם / צילום: hibault Camus, Associated Press

דעה: איך יוצאים ממשבר של פעם במאה?

מגפת הקורונה זה לא משבר רגיל, 2008 זה "משחק ילדים" לעומתו ● משבר כה חמור מצריך גם פתרון שנוקטים פעם ב-500 שנה ● הגיע הזמן שהמיליארדרים יפעלו כמו ב-1907, יכניסו את היד לכיס וירגיעו את השווקים

עמיר פרץ מעביר את פטיש יו"ר הכנסת לבני גנץ, היו"ר המיועד / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

הכנסת אישרה הלילה את חקיקת היסוד של תוכנית הסיוע הכלכלית

החקיקה אושרה לאחר הכנסת תיקונים של ועדת הכספים שיעגנו פיקוח של הכנסת על התוכנית ● במסגרת התיקונים נקבע כי שינויים בסעיפי התוכנית הכלכלית בשיעור של 15% ומעלה יחייבו את אישור ועדת הכספים; בנוסף יועבר דיווח חודשי לוועדה על אופן יישום התוכנית

אמיר מגנר / צילום: יוגב מאיר

CyberMDX גייסה 20 מיליון דולר כדי להגן על מכשירים רפואיים מחוברים

החברה, שהוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר (מנכ"ל) ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום, מפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי

ביקוש עצום בפאזלים / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

לא רק ביצים ונייר טואלט: המוצרים שהמחסור בהם כבר מעבר לפינה

עם כל הכבוד למוצרי יסוד כמו נייר טואלט וביצים, מתברר שהקורונה מציבה במחסור גם ענפים שבימי שגרה לא חלמו להפוך לנדרשים כל-כך, וזוכים כעת לרנסנס ואף לשוק שחור שהתפתח מתחת לרדאר ● ומהן הדרכים היצירתיות שמצאו הספקים להתמודד עם המחסור ולהרוויח?

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

ועדות תכנון שפועלות בהילוך ראשון ידחו תוכניות בחצי שנה ועצירת מכרזי רמ"י היא טעות ● לא צריך לחכות לסוף המשבר כדי להניע את הכלכלה כבר עכשיו

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

שלמה קרמר / צילום: בז רטנר, רויטרס

קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ומייסד חברת האבטחה אימפרבה (Imperva) ואחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי

לא כולם מעוניינים בוועד עובדים / צילום: שאטרסטוק

קיזוז הפסדים ושבח מקרקעין בעקבות המגפה

עסקים שמוצאים את עצמם עם הפסדים בעקבות הקורונה יוכלו להקטין את חבות המס בעזרת קיזוז הפסד עסקי או הפסד הון

השוק בקריית שמונה. ריק בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: שוכרי נכסים? במקרים רבים החוק יעמוד לצדכם

חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים ● מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה

 

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

אלביט הגישה הצעת רכש להחזקות הציבור בעשות אשקלון, המניה מזנקת

ההצעה היא לפי מחיר של 7 שקלים למניית עשות ובהיקף כולל של כ-24.8 מיליון שקל

מפגינה ליד משכן הכנסת בירושלים בחודש שעבר, במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הקורונה  / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ניר קלקשטיין לנתניהו: "האסטרטגיה הממשלתית למאבק בקורונה לא נכונה"

במאמר שהועבר לראש הממשלה מסבירים המיליארדר ניר קלקשטיין ושותפו ממדינט רואי קידר כי הצלחת ישראל בריסון התפשטות המגפה עלולה להתגלות כמוגזמת ולגבות מחיר יקר ● "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן ישראל צריכה לייצר 'עקומת הכלה'"

גיא בלוך, מנכ"ל ברינגג  / צילום: ג'ואל שטראוס

חברת הלוגיסטיקה הישראלית ברינגג גייסה 30 מיליון דולר והשיקה פלטפורמת ניהול משלוחים חינמית

את הגיוס הובילה קרן הצמיחה של ויולה ● השתתפו בסבב הגיוס חלק מהמשקיעים הקיימים בחברה: זרוע ההשקעות של סימנס Next47, זרוע ההשקעות של ענקית הענן סיילספורס, ו-OG ונצ'רס ● הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-83 מיליון דולר