בשבוע שעבר גייסה חברת הפינטק האמריקאית Affirm 1.2 מיליארד דולר בהנפקה בנאסד"ק. אף שמחיר ההנפקה הועלה פעמיים לפני, עדיין מניית החברה זינקה ב-110% ביום הפתיחה. Affirm לא לבד. גם Airbnb זינקה ב-115% ביום הפתיחה בדצמבר ולפניה חברת משלוחי המזון דורדאש טיפסה ב-85%. אפשר להסתכל על הזינוקים האלה, המבטאים את הרעב האדיר למניות טכנולוגיה, מכל מיני זוויות אבל משמעות אחת שלהם היא שהחברות המנפיקות יוצאות קצת פראייריות בתהליך. כאשר חברת הרכב המשומש Vroom (שהקימו אלי וורטמן ואלון בלוך הישראלים, שמוזכרים בהמשך) קפצה ב-118% ביום הפתיחה שלה ביוני - המשמעות היא שהחברה השאירה על השולחן עוד כ-550 מיליון דולר שיכלה לגייס, בעקבות תמחור נמוך מדי.
התופעה של זינוק (pop) ביום הפתיחה במסחר היא לא חדשה כמובן ובממוצע חברות עלו ב-11%-21% ביום הפתיחה בארה"ב לאורך העשור האחרון. אולם בחודשיים האחרונים, על רקע הגאות הטכנולוגית, הזינוק הזה הפך לגבוה במיוחד, מה שאומר שהחברות מפסידות הרבה יותר כסף פוטנציאלי. האגדה היא שזינוק נאה ביום הראשון במסחר וכניסה לבורסה ברגל ימין טובה למניה בטווח הארוך, אך הממצאים לכך לא כל כך חד-משמעיים, בוודאי לא בטווח הארוך. המקרה הקלאסי הוא כמובן פייסבוק (שגם היא תוזכר בהמשך), שסיימה את היום הראשון בעלייה שולית אך מאז זינקה בטירוף.
טענה נפוצה אחרת היא שהחתמים בכוונה מתמחרים את המניה נמוך, כדי שהלקוחות החוזרים שלהם, הגופים המוסדיים, ירוויחו בוודאות וימשיכו לעבוד איתם לאורך זמן. אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת של בית ההשקעות אופנהיימר ישראל, לא חושבת שזה נכון. "המטרה היא שכולם יהיו מרוצים כי גם החברה היא לקוח חוזר של החתם, אז אי אפשר לחשוב רק על צד אחד", אומרת מנה קליל. "האמת היא שפשוט מאוד קשה למצוא איזון בשוק כל כך רותח, כשחייבים להישאר נאמנים למכפיל מכירות הגיוני גם במצב של ביקוש מטורף".
בינתיים יש חברות שכבר הפסיקו את תהליך ההנפקה באמצע, כמו חברת הגיימינג Roblox, שהחליטה החודש ללכת על הנפקה ישירה ללא חתמים, בתקווה לגייס יותר. חברות אחרות ממהרות לצאת להנפקה משנית כדי לנצל את העלייה במניה. דווקא פלייטיקה הישראלית כך נראה הגיעה אל האיזון הנכון כשהחברה גם רשמה עליה מכובדת ביום הראשון (17%) וגם לא השאירה יותר מדי על השולחן. עם כל הביקורת שנתנו השבוע על המודל העסקי שלה - להנפיק החברה ידעה.
סיכום השבוע בפורמט חדש עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן
לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי ofir-d@globes.co.il
1. ריגול או מחקר שוק
בדיוק ביום שבו הוגשה בארה"ב תביעת ההגבלים העסקיים נגד פייסבוק ערכתי ראיון עם רואי טיגר, מהישראלים הבכירים בחברה. הראיון ,שנקבע מראש, התמקד במה שטיגר עושה היום, פיתוח המסחר המקוון בפייסבוק, אבל אי אפשר היה להתעלם מהפיל בחדר. טיגר היה אחד ממייסדי אונבו, הסטארט-אפ שנרכש על ידי פייסבוק ב-2013, ומוזכר שש פעמים בתביעה האמריקאית כחברת מעקב שניטרה את הפעילות של המשתמשים, כדי לספק לרשת מידע מקדים על אפליקציות מתחרות. טיגר טען שהמילים ריגול ומעקב מאוד לא נכונות. "אונבו היא כלי מחקר שוק ונבנה והיה בשימוש בדיוק באותו האופן שבו חברות מחקרי שוק בונות את הפאנלים שלהן. זה משהו שעושות גם חברות ציבוריות כמו נילסן. אנחנו נתנו ערך למשתמשים, מה שעזר לנו לגדול ולבנות פאנל יותר מדויק מחברות אחרות". ריגול או מחקר, אונבו (כמו פייסבוק) הייתה מוצר חינמי שסיפק VPN וכלי דחיסה, מה שאומר שהמשתמשים היו צריכים לשלם בדרך אחרת.
2. כמו קים קרדשיאן לחברת אופנה
עבור מותג אופנה אזכור כלשהו על ידי קים קרדשיאן יכול להיות שווה המון ומבחינת חברת טכנולוגיה מקדם המכירות הטוב ביותר הוא כנראה אילון מאסק. השבוע זכה הסטארט-אפ ביוניק הייב, שהקימו יזמים צעירים מחבל אשכול לכבוד, כשיזם העל הגיב לסרטון שהציג את הרובוט הלוגיסטי שפיתחה החברה. "עתיד הרובוטים מגיע", כתב מאסק בתגובה, שצברה כבר 39 אלף לייקים, על הסרטון בו הרובוט נראה מטפס על מדפים ושולף חבילות. המנכ"ל אילן ריינגולד סיפר כי מאז הציוץ, החברה קיבלה המון פניות ממשקיעים, מפיצים ומהלקוחות הגדולים בעולם. מאסק הפך לאחרונה לאיש העשיר בעולם ולכן כמאמר הקלישאה פרסומת כזו באמת אי אפשר לקנות בכסף. על הדרך ממליץ בחום לקרוא את הסיפור המעולה על חייו של מאסק, מדלפון אקסצנטרי לאיש העשיר בעולם, שפורסם במוסף G בשבוע שעבר.
3. ההייטק בישראל כתמונת מראה לארה"ב
כשקוראים את הדוח של PwC ו-CB insights על השקעות הון סיכון בארה"ב ב-2020 מרגישים תחושה חזקה של דז'ה-וו. הדוח הזה דומה להחריד לדוחות סיכום השנה של ההייטק הישראלי, רק שהמספרים גבוהים יותר. כמו בישראל, גם בארה"ב נרשם שיא בגיוסי ההון של סטארט-אפים בשנה החולפת, בהשפעת עלייה במגה-סבבים עם גיוסים של מעל 100 מיליון דולר. "במקום נדל"ן מניב, הגופים המוסדיים עברו לטכנולוגיה", מסביר גיא פרמינגר מ-PwC את המגמה.
4. תחושת הבטן החזקה של אלי וורטמן
אלי וורטמן הוא איש מלהיב, מה שעובר אפילו דרך שיחת זום מרוחקת, וכשהוא מתלהב מהשקעה קשה שלא להתלהב ממנה יחד איתו. כך גם אני מצאתי את עצמי מוכן כמעט להשקיע בסטארט-אפ החדש שלו שרוצה לתקן את שוק הלוואות הרכב בארה"ב. "פעם בחמש שנים יש לי הרגשה בבטן שיש פה משהו גדול ובדרך כלל זה עובד די טוב. אתה יכול לבדוק את ההיסטוריה שלי", הוא מבטיח. מעניין לראות מה יקרה עם זה.
5. "כשמדובר ביזמים סדרתיים עם אקזיטים בעבר זה יכול להסתיים או בהצלחה גדולה או בכישלון מפואר, כי הם מרגישים שהם כבר יודעים הכל"
עמית קרפ מקרן בסמר מסביר מה היה חשוב לו לבדוק במסגרת ההשקעה בסטאקפולס.
6. מה עובר על טראקס
רכישת חברות בחו"ל וקיצוצים בארץ, הכנות להנפקה השנה ושינויים ניהוליים גדולים. הרבה דברים קורים בסטארט-אפ הסינגפורי-ישראלי
7. מכה בכנף או אסון?
בכירי ההייטק הישראלי וביניהם זהר זיסאפל, אהרון מנקובסקי וג'ון מדבד הזהירו אצלנו השבוע מהשפעת הדולר הנמוך המזיקה על התעשייה.
8. המכונה כרופא
סטארט-אפ הבריאות הדיגיטלית K Health של אלון בלוך כבר שווה 1.4 מיליארד דולר. קופת חולים מכבי סיפקה את המידע הרפואי הראשוני להצלחה.