גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איתן אורנשטיין כמשל לדלת המסתובבת של השופטים

מינויו של השופט איתן אורנשטיין לבורר בסכסוך העסקי בין היהלומנים משה ומנדי גרטנר לדן גרטלר מעורר תחושת אי-נוחות וממחיש את הבעייתיות בכך שהשופטים ממנים בעלי תפקיד ללא מכרז ובצורה לא שקופה • וגם: למה אסור למדינה לכפות על אזרחיה להתחסן

השופט איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף
השופט איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

1.

שבועות ספורים חלפו מהרגע שבו פרש השופט איתן אורנשטיין מכס נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש שעבר, ועד ששופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, שאורנשטיין היה עד לאחרונה הבוס שלה, מינתה השבוע את אורנשטיין לבורר בסכסוך בין היהלומנים משה ומנדי גרטנר ל דן גרטלר.

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

אורנשטיין מונה לבורר בסכסוך המיליונים שנמשך 11 שנים לאחר שהבורר אורי גורן, גם הוא נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, התפטר מתפקידו לאחר שגילה כי משה גרטנר שכר חוקר פרטי לאסוף מידע אודותיו.

גרטלר התנגד למינוי בורר חדש וביקש להעביר את הסכסוך להכרעה בפני בית המשפט אך השופטת שבח דחתה את בקשתו של גרטלר לעכב את ההחלטה על מינוי בורר חליפי לצורך הגשת בקשת ערעור לבית המשפט העליון. שבח פסקה כי לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם יחלו הדיונים בפני בורר חדש עד לדיון בערעור שיוגש על ידי גרטלר וכי אין בהכרעה הצפויה כל דבר תקדימי.

עכשיו, אורנשטיין הוא שופט רב זכויות שראוי להערכה רבה. אין ספק שהוא יעשה עבודה טובה כבורר. יש לו את הניסיון המתאים, את הידע. אין גם ספק שהמינוי של אורנשטיין לתפקיד הוא חוקי. אז למה בכל זאת יש תחושה שמשהו כאן מסריח?

מכיוון שבסופו של דבר מינוי בורר (או כל בעל תפקיד אחר) על ידי בית המשפט הוא משאב ציבורי ששווה המון כסף. השופטים עושים בו כבשלהם - הם ממנים בוררים, כונסי נכסים, נאמנים, ובעלי תפקיד אחרים ללא מכרז, בצורה לא שקופה ויש יותר מתחושה שהם דואגים למקורביהם לפרנסה מאוד מכובדת.

2.

אחרי המעקבים, הבידודים, הסגרים, סגירת העסקים, הדוחות, הקנסות ושאר הצעדים הפוגעניים והקשים שהמדינה נאלצה לכפות עלינו, וליתר דיוק, לכפות על חלקנו, בניסיון לנסות ולעצור את התפשטות מגפת הקורונה, הגענו לשלב חדש, אולי לשפל חדש, שבו המדינה שוקלת להכריח אנשים לקבל חיסון נגד קורונה.

עכשיו, שיהיה ברור. אני תומך במתן חיסונים נגד קורונה, קורא לציבור להתחסן וכבר קיבלתי בעצמי את שתי מנות החיסון מתוך אמונה שהן ימנעו ממני מלחלות או להדביק אחרים. ועדיין, אני סבור שלכפות על אדם שאינו רוצה בכך או אינו מאמין בכך הכנסת מחט לזרועו ולהזריק לגופו חומרים זה דבר שאסור לאפשר אותו. מדובר בפגיעה קשה מדי, בלתי מידתית, באוטונומיה של אדם על גופו ובכבודו.

זה לא אומר שעצם הדיון בשאלת כפיית החיסונים על הציבור, או שלילת שירותים וזכויות ממי שלא מוכן להתחסן, אינו לגיטימי. התפיסה הליברלית של זכויות האדם היא שלכל אדם יש זכויות ואסור להגביל אותן אבל רק כל עוד הן לא פוגעות באחר וברור שמי שלא מתחסן עלול לסכן לא רק את עצמו אלא גם את סובביו. החוק למשל מאפשר לנו לנהוג במכונית אבל מחייב אותנו לעשות את זה בזמן שאנחנו חגורים בחגורת בטיחות. בדומה לחובת חגירת חגורת בטיחות בזמן נהיגה, גם בסוגיית החיסונים עומדת מצד אחד זכותו של כל אדם לאוטונומיה על גופו, למול החובה לשמור על חיי האזרחים. ההבדל הוא כמובן בעוצמת הפגיעה בזכות ובאטונומיה.

שאלה נלווית היא, האם מותר למדינה לשלול שירותים בסיסיים מאזרחיה שמסרבים להתחסן. למשל, האם המדינה רשאית למנוע כניסה למוסדות חינוך ממורים או ילדים שלא התחסנו או לאסור על מי שלא התחסן לנסוע בתחבורה ציבורית. גם כאן, לטעמי, מדובר בצעדים פוגעניים מדי ביחס למטרה.

הנימוק המרכזי נגד שלילת שירותים כאלה ממי שמסרב להתחסן הוא שיש דרכים שהן פוגעניות פחות אך יכולות להביא לתוצאה דומה של צמצום התפשטות המגפה וחזרה לשגרה. כלל בסיסי בדמוקרטיה שלנו הוא שפגיעה בזכויות הפרט היא מותרת רק בחוק וכאשר לא ניתן להשיג את אותה תכלית ראויה (צמצום התפשטות המגפה במקרה זה) באמצעות נקיטת אמצעי פחות פוגעני.

איזה אמצעי פחות פוגעני יש בידי המדינה? למשל, אכיפה לא-סלקטיבית של הגבלות הריחוק החברתית. התפשטות הקורונה בארץ עד כה הרי לא קרתה בגלל סרבני החיסונים אלא בגלל שהמדינה נמנעה מלאכוף את הגבלות הריחוק החברתי והבידוד על הציבור כולו. אם הייתה אכיפה בסיסית של הגבלות הקורונה בכל המדינה, אם אכיפת ההגבלות הייתה נעשית בבני-ברק ובירושלים כפי שהיא נעשית בקריית שמונה בנשר, או בתל אביב, אז כנראה שמזמן היינו יכולים לחזור לשגרה.

אמצעי פחות פוגעני נוסף שיכול להביא להשגת המטרה הוא הסברה ושכנוע. רבים מהאנשים נמנעים מלהתחסן בשל פחד מהשלכות החיסונים שנובע בחלקו הגדול מ"פייק ניוז" שמסתובב ברשתות החברתיות. מכל מיני פרסומים שמבוססים על חלקי אמיתות או על שקרים מוחלטים וגורמים לציבור לחשוב שהחיסון עלול לפגוע בבריאותו בשלל דרכים יצירתיות. לפני שהמדינה כופה על אנשים להתחסן בכוח או מונעת מהם זכויות כדי שיתחסנו, עליה להשקיע משאבים גדולים הרבה יותר בניסיון להפיג את החששות שלהם ולשכנע אותם ללכת להתחסן. ולסיכום - לכו להתחסן, לא כי אתם חייבים, אלא כי כדאי לכם.

3.

שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, דוד מינץ, ועפר גרוסקופף, דחו השבוע את הערעור שהגיש אדוארדו אלשטיין על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את מכירת מניות השליטה (82%) בחברת דיסקונט השקעות לידי קבוצת משקיעים בראשות חברת מגה אור. עד כאן טוב ויפה. ואולם, מה שצרם לי בהחלטה הייתה הערה מוזרה בעיניי של השופט גרוסקופף.

לאחר שגרוסקופף הסביר שמדובר בערעור ש"דחייתו מתבקשת, ואינה מעוררת קושי", הוא כתב כי, "אם מצאתי למרות זאת להרחיב ולפרט את טעמי החלטתנו, הרי שהדבר נעשה בשים לב למשמעויות הכלכליות של ההחלטה, ובמידה מסוימת, אף מתוך הבנה לצערו של מר אלשטיין על ירידת השקעתו העצומה בעסקי דסק"ש לטמיון". ועל כך צריך לשאול את גרוסקופף - האם בית המשפט העליון הוא בית משפט לעשירים? האם ככול שאדם הפסיד יותר כסף מגיע לו לקבל הסבר יותר מפורט ומנומק לדחיית ערעורו, גם כשאין ממש בערעור? והאם היית נוהג באותו אופן בדני כהן מפתח תקווה או בריקי לוי מראשון לציון?

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?