גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איתן אורנשטיין כמשל לדלת המסתובבת של השופטים

מינויו של השופט איתן אורנשטיין לבורר בסכסוך העסקי בין היהלומנים משה ומנדי גרטנר לדן גרטלר מעורר תחושת אי-נוחות וממחיש את הבעייתיות בכך שהשופטים ממנים בעלי תפקיד ללא מכרז ובצורה לא שקופה • וגם: למה אסור למדינה לכפות על אזרחיה להתחסן

השופט איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף
השופט איתן אורנשטיין / צילום: שלומי יוסף

1.

שבועות ספורים חלפו מהרגע שבו פרש השופט איתן אורנשטיין מכס נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש שעבר, ועד ששופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודית שבח, שאורנשטיין היה עד לאחרונה הבוס שלה, מינתה השבוע את אורנשטיין לבורר בסכסוך בין היהלומנים משה ומנדי גרטנר ל דן גרטלר.

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

אורנשטיין מונה לבורר בסכסוך המיליונים שנמשך 11 שנים לאחר שהבורר אורי גורן, גם הוא נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, התפטר מתפקידו לאחר שגילה כי משה גרטנר שכר חוקר פרטי לאסוף מידע אודותיו.

גרטלר התנגד למינוי בורר חדש וביקש להעביר את הסכסוך להכרעה בפני בית המשפט אך השופטת שבח דחתה את בקשתו של גרטלר לעכב את ההחלטה על מינוי בורר חליפי לצורך הגשת בקשת ערעור לבית המשפט העליון. שבח פסקה כי לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם יחלו הדיונים בפני בורר חדש עד לדיון בערעור שיוגש על ידי גרטלר וכי אין בהכרעה הצפויה כל דבר תקדימי.

עכשיו, אורנשטיין הוא שופט רב זכויות שראוי להערכה רבה. אין ספק שהוא יעשה עבודה טובה כבורר. יש לו את הניסיון המתאים, את הידע. אין גם ספק שהמינוי של אורנשטיין לתפקיד הוא חוקי. אז למה בכל זאת יש תחושה שמשהו כאן מסריח?

מכיוון שבסופו של דבר מינוי בורר (או כל בעל תפקיד אחר) על ידי בית המשפט הוא משאב ציבורי ששווה המון כסף. השופטים עושים בו כבשלהם - הם ממנים בוררים, כונסי נכסים, נאמנים, ובעלי תפקיד אחרים ללא מכרז, בצורה לא שקופה ויש יותר מתחושה שהם דואגים למקורביהם לפרנסה מאוד מכובדת.

2.

אחרי המעקבים, הבידודים, הסגרים, סגירת העסקים, הדוחות, הקנסות ושאר הצעדים הפוגעניים והקשים שהמדינה נאלצה לכפות עלינו, וליתר דיוק, לכפות על חלקנו, בניסיון לנסות ולעצור את התפשטות מגפת הקורונה, הגענו לשלב חדש, אולי לשפל חדש, שבו המדינה שוקלת להכריח אנשים לקבל חיסון נגד קורונה.

עכשיו, שיהיה ברור. אני תומך במתן חיסונים נגד קורונה, קורא לציבור להתחסן וכבר קיבלתי בעצמי את שתי מנות החיסון מתוך אמונה שהן ימנעו ממני מלחלות או להדביק אחרים. ועדיין, אני סבור שלכפות על אדם שאינו רוצה בכך או אינו מאמין בכך הכנסת מחט לזרועו ולהזריק לגופו חומרים זה דבר שאסור לאפשר אותו. מדובר בפגיעה קשה מדי, בלתי מידתית, באוטונומיה של אדם על גופו ובכבודו.

זה לא אומר שעצם הדיון בשאלת כפיית החיסונים על הציבור, או שלילת שירותים וזכויות ממי שלא מוכן להתחסן, אינו לגיטימי. התפיסה הליברלית של זכויות האדם היא שלכל אדם יש זכויות ואסור להגביל אותן אבל רק כל עוד הן לא פוגעות באחר וברור שמי שלא מתחסן עלול לסכן לא רק את עצמו אלא גם את סובביו. החוק למשל מאפשר לנו לנהוג במכונית אבל מחייב אותנו לעשות את זה בזמן שאנחנו חגורים בחגורת בטיחות. בדומה לחובת חגירת חגורת בטיחות בזמן נהיגה, גם בסוגיית החיסונים עומדת מצד אחד זכותו של כל אדם לאוטונומיה על גופו, למול החובה לשמור על חיי האזרחים. ההבדל הוא כמובן בעוצמת הפגיעה בזכות ובאטונומיה.

שאלה נלווית היא, האם מותר למדינה לשלול שירותים בסיסיים מאזרחיה שמסרבים להתחסן. למשל, האם המדינה רשאית למנוע כניסה למוסדות חינוך ממורים או ילדים שלא התחסנו או לאסור על מי שלא התחסן לנסוע בתחבורה ציבורית. גם כאן, לטעמי, מדובר בצעדים פוגעניים מדי ביחס למטרה.

הנימוק המרכזי נגד שלילת שירותים כאלה ממי שמסרב להתחסן הוא שיש דרכים שהן פוגעניות פחות אך יכולות להביא לתוצאה דומה של צמצום התפשטות המגפה וחזרה לשגרה. כלל בסיסי בדמוקרטיה שלנו הוא שפגיעה בזכויות הפרט היא מותרת רק בחוק וכאשר לא ניתן להשיג את אותה תכלית ראויה (צמצום התפשטות המגפה במקרה זה) באמצעות נקיטת אמצעי פחות פוגעני.

איזה אמצעי פחות פוגעני יש בידי המדינה? למשל, אכיפה לא-סלקטיבית של הגבלות הריחוק החברתית. התפשטות הקורונה בארץ עד כה הרי לא קרתה בגלל סרבני החיסונים אלא בגלל שהמדינה נמנעה מלאכוף את הגבלות הריחוק החברתי והבידוד על הציבור כולו. אם הייתה אכיפה בסיסית של הגבלות הקורונה בכל המדינה, אם אכיפת ההגבלות הייתה נעשית בבני-ברק ובירושלים כפי שהיא נעשית בקריית שמונה בנשר, או בתל אביב, אז כנראה שמזמן היינו יכולים לחזור לשגרה.

אמצעי פחות פוגעני נוסף שיכול להביא להשגת המטרה הוא הסברה ושכנוע. רבים מהאנשים נמנעים מלהתחסן בשל פחד מהשלכות החיסונים שנובע בחלקו הגדול מ"פייק ניוז" שמסתובב ברשתות החברתיות. מכל מיני פרסומים שמבוססים על חלקי אמיתות או על שקרים מוחלטים וגורמים לציבור לחשוב שהחיסון עלול לפגוע בבריאותו בשלל דרכים יצירתיות. לפני שהמדינה כופה על אנשים להתחסן בכוח או מונעת מהם זכויות כדי שיתחסנו, עליה להשקיע משאבים גדולים הרבה יותר בניסיון להפיג את החששות שלהם ולשכנע אותם ללכת להתחסן. ולסיכום - לכו להתחסן, לא כי אתם חייבים, אלא כי כדאי לכם.

3.

שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, דוד מינץ, ועפר גרוסקופף, דחו השבוע את הערעור שהגיש אדוארדו אלשטיין על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לאשר את מכירת מניות השליטה (82%) בחברת דיסקונט השקעות לידי קבוצת משקיעים בראשות חברת מגה אור. עד כאן טוב ויפה. ואולם, מה שצרם לי בהחלטה הייתה הערה מוזרה בעיניי של השופט גרוסקופף.

לאחר שגרוסקופף הסביר שמדובר בערעור ש"דחייתו מתבקשת, ואינה מעוררת קושי", הוא כתב כי, "אם מצאתי למרות זאת להרחיב ולפרט את טעמי החלטתנו, הרי שהדבר נעשה בשים לב למשמעויות הכלכליות של ההחלטה, ובמידה מסוימת, אף מתוך הבנה לצערו של מר אלשטיין על ירידת השקעתו העצומה בעסקי דסק"ש לטמיון". ועל כך צריך לשאול את גרוסקופף - האם בית המשפט העליון הוא בית משפט לעשירים? האם ככול שאדם הפסיד יותר כסף מגיע לו לקבל הסבר יותר מפורט ומנומק לדחיית ערעורו, גם כשאין ממש בערעור? והאם היית נוהג באותו אופן בדני כהן מפתח תקווה או בריקי לוי מראשון לציון?

עוד כתבות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"