קפיצות שווי מסחררות של סטארט-אפים ישראלים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גם השבוע קיבלנו דוגמה נוספת לקפיצה מדהימה בשווי של סטארט-אפ ישראלי. חברת הסייבר ארמיס הודיעה על גיוס לפי שווי 2 מיליארד דולר, קפיצה של כמעט פי שניים בהשוואה לשווי שלה בינואר 2020, שהוערך אז ב-1.1 מיליארד דולר בלבד. בימים רגילים הקפיצה הזאת כנראה הייתה נשמעת מרגשת, אבל באקלים הנוכחי השאלה המתבקשת כמעט היא, רק פי שניים בשנה?
ארמיס היא רק הדוגמה האחרונה בסדרה ארוכה של קפיצות שווי מסחררות מהזמן האחרון. חברת הפינטק מליו הוערכה רק באוגוסט שנה שעברה ב-700 מיליון דולר. בחודש שעבר זה כבר היה 1.3 מיליארד דולר, כמעט כפול בחצי שנה. לפני זה הייתה ראפיד, גם היא פינטק ישראלי, שגייסה לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר - לאחר שבסוף 2019 עמדה על 1.2 מיליארד. הדוגמה המובהקת ביותר לקפיצת שווי היסטרית היא עדיין חברת הסייבר סנטינל וואן, שהודיעה בנובמבר האחרון על גיוס לפי 3 מיליארד דולר, לעומת 1.1 מיליארד בפברואר, תשעה חודשים קודם.
כשמשוחחים עם היזמים, בדרך כלל שומעים מהם שוב ושוב שהקפיצה הזאת בשווי מגובה בצמיחה אדירה בתוצאות העסקיות בימי קורונה. ההודעות של החברות לעיתונות מטובלות תמיד במספרים מרשימים.
חברה אחת צמחה ב-2,000% במספר המשתמשים בפלטפורמה במהלך השנה, אחרת הגדילה את ההכנסות ב-750% ושלישית מצביעה על שיעורי הרווחיות הגבוהים בענף התוכנה. מאוד כיף להתלהב מהמספרים האלו שמדגימים את ההצלחה של ההייטק הישראלי, במיוחד בימים קשים כאלו שהרבה מערכות אחרות במדינה לא מתפקדות.
נחמד להתלהב אבל בפועל קשה באמת לדעת האם השווי של הסטארט-אפים הישראלים באמת צומח באופן ריאלי. הסטארט-אפים, וברוב המקרים גם המשקיעים שלהם, הם חברות פרטיות, שלא חושפות תוצאות מלאים כמו למשל הכנסות במספרים אבסולוטיים.
הודעות הגיוס של סטארט-אפים, שמיועדות לרוב להאיץ את גיוס העובדים, הן בדרך כלל מופת של מידע חסר וסלקטיבי שמסתיר יותר מאשר הוא מגלה משהו אמיתי על מצב החברה.
השבוע פרסם גידי שלום בנדור, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי S-Cube מבית IBI Capital, ומעריך השווי המוביל בתעשיית ההייטק את הנתונים שלו ל-2020. לא במפתיע הנתונים של שלום בנדור ל-2020 מצביעים גם הם על אותה קפיצה מסחררת בשווי של חברות ישראליות.
לפי שלום בנדור, השווי החציוני של סטארט-אפים ישראלים בסבב גיוס D ומעלה עמד על 216 מיליון דולר בשנה שעברה, לעומת 126 מיליון דולר ב-2019. אלא ששלום בנדור פחות משוכנע שהצמיחה הזו היא תוצאה רק של הצלחה עסקית טהורה. "לפעמים השווי של החברה קופץ פי ארבעה אפילו מבלי שקרה בה משהו חדש, לא בפעילות העסקית ולא מבחינת פריצת דרך טכנולוגית כלשהי", הוא אמר לי.
לדעתו יותר מהכול הצמיחה המטאורית היא תוצאה של כסף זול מצעדי עידוד הכלכלה המסיביים של ממשלות. הצעדים האלו של הדפסת והזרמת כסף אולי לא הביאו לאינפלציה במקומות אחרים, אבל בהייטק הם הקפיצו את מחיר כל הסחורות.
טוב, אולי זה נשמע הסבר פחות חגיגי מאשר לדבר על ההצלחה המשוגעת של ההייטק הישראלי. בכל מקרה לשלום בנדור יש גם תחזית חיובית, לפחות לטווח הקצר: המגמה הזו של קפיצה בשווי של סטארט-אפים תמשיך גם ברבעונים הראשונים והשני של 2021, הוא חוזה. מה יקרה אחר כך לא הוא, וכנראה גם אף אחד אחר, לא יכול לחזות כנראה.
סיכום השבוע בהייטק וטכנולוגיה עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם
1. האם אתם עם קוק או עם צוקרברג?
אפל רחוקה מלהיות צדיקה. החברה ידועה בהתנהלותה המונופליסטית הבאה לידי ביטוי בין השאר בגביית עמלות דרקוניות מאפליקציות שרוצות להימכר בחנות שלה. אפל רחוקה מלהיות צדיקה, אבל אני חושב שבכל הנוגע לעדכון הפרטיות החדש למכשירי האייפון היא צודקת.
במסגרת העדכון הצפוי בחודשים הקרובים, בעלי אייפונים יתבקשו לאשר אקטיבית (או לא לאשר) לאפליקציות לנטר את פעילותם באתרים ותוכנות אחרות בטלפון. המתנגדת הבולטת והקולנית ביותר למהלך היא כמובן פייסבוק, אלופת העולם באיסוף מידע ממשתמשים לצורך פרסום ממוקד.
העדכון של אפל יכול להתחיל מהפכת פרטיות ולחייב אתרים ואפליקציות לחפש מודל עסקי חלופי, כזה שיכלול אולי גביית תשלום במקום מכירת דאטה סיטונאית. בעיני זה חיובי. מצד שני כששאלתי חברים מסביב, רובם נחרדו מהאפשרות לשלם יום אחד על פייסבוק וטוויטר, אז אולי אני במיעוט כאן.
2. מוני חסיד לא מפחד לשלם פרמיה
הכסף הגדול שזורם להייטק משפיע גם על הדינמיקה בסבבי גיוס מוקדמים. לדברי מוני חסיד, שותף בקרן ההשקעות 12M של מיקרוסופט, "השווי של החברות שמגייסות כסף בסבבים האלה נשאר כמו פעם, אבל היום הן מגיעות אליהם עם הרבה פחות.
"פעם סטארט-אפ שיצא לסבב A היה יכול להראות לי מיליון דולר בהכנסות שנתיות (ARR) וארבעה-חמישה לקוחות יפים מחברות פורצ'ן 500. בסבב B היית רואה הכנסות של 4-5 מיליון דולר. היום פתאום תראה בסבב A חברה עם הכנסות של 200 אלף דולר, שעדיין בשלב בדיקת היתכנות עם לקוח, ובסבב B חברות עם הכנסות של 2 מיליון בלבד".
חסיד לא מתרגש ומצהיר שהוא מוכן לשלם יותר כי במקסימום "במקום רווח של פי 15, אגיע רק לרווח של פי 10". במצב הנוכחי אף אחד לא לוקח בחשבון אפשרות להפסיד.
3. הרנסנס של האוטוטק
ענף האוטוטק הישראלי פרץ בעקבות רכישת הענק של מובילאיי, עד שהמשקיעים התפכחו מהאפשרות לאקזיט מהיר וההשקעות ירדו. אולם בחסות הנסיקה המהממת של מניית טסלה, שגורמת למשקיעים לעוט על כל טכנולוגיה שקשורה בעקיפין לחזון של החברה של אלון מאסק ולמודל של "רכב, מקושר ואוטונומי", האוטוטק הישראלי חווה רנסנאס אדיר עם שלוש הנפקות ספאק מתוכננות בהערכות שווי נדיבות.
ואפרופו טסלה, הקלטנו השבוע גם פודקאסט מיוחד שמנתח את הגעת מכוניותיה לארץ. מוזמנים להאזין.
4. חד-קרן לשנה הבאה
חברת הסייבר CYE גייסה 120 מיליון דולר. באופן מפתיע ביחס לתקופה, החברה עדיין לא חד-קרן אבל המנכ"ל ראובן ארונשוילי מבטיח כי תוך 12 חודשים גם היא תהיה.
ארונשוילי, יוצא הצוות האדום (דימוי אויב) בחטיבת הגנת הסייבר של צה"ל, מקשר ישירות בין איראן לתקיפות הסייבר האחרונות בישראל, אבל מסביר שהסיבות מאחוריהן לא תמיד פוליטיות.
"השחקנים האיראניים תוקפים בכל העולם למטרות פיננסיות לא מעט בשנים האחרונות. ראינו מתקפות שכל המטרה שלהן היא סחיטה או דאטה שאפשר למכור אחר כך ולעשות ממנו כסף", הוא אומר.
5. לא מתרגש מהבועה
"החברות שהולכות לעשות את המהפכה הן לפעמים אלה שהערכת שווי על פי דוח כספי לא רלוונטית אליהן", ד"ר טיראן רוטמן, מנהל חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן בישראל, לא חושב שההנפקות של חברות החלום מסוכנות.
6. מעצמת נגישות
הסטארט-אפ אקססיבי שהופך אתרי אינטרנט לנגישים לבעלי מוגבלויות גייס 16 מיליון דולר, שבוע אחרי שחברה ישראלית אחרת בתחום, אווינסד, נחשפה.
7. הפרטיות בדרך
סטארט-אפ המודיעין העסקי לושה גייס 40 מיליון דולר, אבל פועל בתחום שמאוים על ידי רגולציה גוברת בנושאי פרטיות ברחבי העולם.
8. גאווה ישראלית
חברת אלף פארמס ופרופ' שולמית לבנברג מהטכניון הצליחו לראשונה בעולם לייצר סטייק אנטריקוט במעבדה באמצעות טכנולוגיה חדשנית של ביו-הדפסה בתלת-ממד.
לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן. לשאלות, הצעות והערות - מוזמנים לכתוב לי: ofir-d@globes.co.il