הריסות בכפר בוצ'ה שבמחוז קייב / צילום: Reuters, Zohra Bensemra
החיילים הרוסים הגיעו לבוצ'ה בגלים, כל גל אכזרי מקודמו, כך אמרו התושבים, בניסיון לשלוט דרך איומים, מניפולציות וכפייה בעיר שלפני המלחמה הייתה עיירה מנומנמת בפאתי קייב.
החיילים, כוח משולב של חיילי רגלים, צנחנים ושכירי חרב מקבוצת ווגנר, הקימו מפקדה בעיר כדי להתכונן למתקפה המתוכננת על קייב, כך הודיע הצבא האוקראיני ופקידים אוקראינים בכירים.
מרכז הפעילות שלהם היה בניין מהתקופה הסובייטית ברחוב יבלונסקה 144. חיילים המוצבים שם ובעמדות קטנות יותר במעלה ובמורד הרחוב הגנו על הבניין בתקיפות, והפכו את הרחוב בו הוא נמצא, רחוב נטוע עצים ששמו מיתרגם לרחוב התפוח, לשטח שקרו בו כמה מההריגות האיומות ביותר של אוקראינים שהתגלו מתחילת הסכסוך.
הבניין בן ארבע הקומות ברחוב הדרומי ביותר בעיר היה אחד האתרים הראשונים בהם אוקראינים נחקרו, עברו עינויים, נרצחו או עוכבו, כך אומרים תושבי בוצ'ה ופקידים מקומיים.
לפי דיווחי האוקראינים, כמעט 100 חיילים שוכנו בבניין ברחוב יבלונסקה 144, לצד ציוד תקשורת רדיו רגיש ששימש לפקד על המבצע בבוצ'ה וכן בערים הסמוכות אירפין והוסטומל.
יותר מ־30 יחידות צבא רוסיות נכנסו לבוצ'ה, רובן מהמזרח הרחוק של רוסיה ומסיביר, כולל חטיבה 14 של הכוחות המיוחדים מחברובסק, חטיבה 38 של המקלעים הממונעים וכוחות צנחנים מפסקוב, במערב רוסיה.
ראש העיר נמלט
ראש העיר בוצ'ה, אנטולי פדורוק, אמר כי הרוסים חילקו את העיר לכמה אזורים ועברו על רשימה של 40 שמות של פוליטיקאים מקומיים ופקידים של המדינה שגרו בכל אזור, עצרו והרגו את כל האנשים ברשימה שמצאו.
הוא אמר כי הוא ראה את שמו בתחתית של עמוד ראשון משני עמודים עם שמות לא מסודרים לפי סדר אלפבית. ראש העיר הצליח לחמוק מהרוסים. ראש העיר של הוסטומל הסמוכה נורה ונהרג על־ידי חיילים רוסים בזמן שחילק סיוע לתושבים.
כשמיקולה זחארצ'נקו, שעבד בבניין ברחוב יבלונסקה 144 לפני שהרוסים פלשו, נעצר יחד עם אדם נוסף ב־4 במרץ, כבר היו מוטלות גופות בכל האזור שסביב הבניין. הוא והאדם השני הובלו עם ידיים באוויר לחצר צדדית, בה היו עוד שבע גופות של אנשים ששכבו עם הפנים לקרקע בבריכות של דם.
החיילים הרוסים אמרו להם להסתכל על הגופות, לרדת על הברכיים ולהודות בכך שהם חברים במחתרת האוקראינית.
זחארצ'נקו אמר כי הוא לא משתתף בלחימה, ומסר את הטלפון שלו, אייפון חדש שבנו נתן לו, כדי שהרוסים יבדקו את התמונות ואת אנשי הקשר שלו. הוא ראה חייל רוסי מוריד את תוכן הטלפון שלו למחשב ואז מחפש את מספר הזהות המקומי שלו. החייל הרוסי אחר־כך שאל אותו אם עבד בעיר הרוסית טולה כרתך ב־2018.
"ראינו מה היה העבר שלך", אמר החייל, שלפי תיאורו של צחארצ'נקו לבש מדי צנחן. "תיכנס פנימה".
בארבעת הימים הבאים, זחארצ'נקו היה שבוי במרתף המפקדה, מקלט לשעת חירום מהתקופה הסובייטית שהפך לכלא תת־קרקעי, עם 130 שבויים אחרים. הם קיבלו שאריות אוכל וארוחות צבאיות במשך כמה ימים, והגברים, הנשים והילדים התקשו למצוא מקום להניח את הראש בלילה.
"הרגשנו חולשה בברכיים כשירדנו לשם", אמר זחארצ'נקו. "הריח היה חריף".
תוהו ובוהו במפקדה
בשבועות הבאים, המפקדה ברחוב יבלונסקה הפכה לתוהו ובוהו. דם של מי שנורו ונגררו מחדר לחדר הכתים את הרצפה. זבל נערם במסדרונות, ובקבוקי ויין היו זרוקים על הרצפה. צואת אדם נערמה בדליים ועל הרצפה.
אלימות דומה קרתה בבסיסים רוסיים אחרים ברחוב יבלונסקה וקרוב אליו. חיילים רוסים השתלטו על בניין בן שתי קומות צבוע בצהוב שצמוד אליו מוסך, והשכנים באזור אמרו שאנשים הובלו לשם ונורו.
צפון מערבית לרחוב יבלונסקה 144, חיילים רוסים התבצרו בבניינים במרחק כמה רחובות זה מזה, ברחוב אוסטרובסקי 7 ושוב ברחוב ווקזלנה 104, קרוב למקום בו כוחות אוקראיניים השמידו טור משוריין רוסי ביום שרוסיה נכנסה לעיר.
תושבת אחת של בוצ'ה, שאמרה כי הייתה בעמדה הרוסית ברחוב אוסטרובסקי, תיארה את החיילים שהיו שם. "הם שתו שם", אמרה. "הם נהנו שם. הם עשו מסיבה".
היא אמרה שרבים מהחיילים בבניין באוסטרובסקי היו צעירים ומפוחדים, ומראות המלחמה הביאו אותם לידי דמעות.
"הם רוצים את אמא שלהם", אמרה. "הם לא רוצים להילחם". היא הוסיפה כי כמה מהם אמרו שאילצו אותם להרוג אנשים.
חיילים רוסים השתלטו על מחנה קיץ לילדים וחפרו תעלות בכניסה אליו. כשהרוסים עזבו, מצאו שם התושבים המקומיים חמישה אנשים ירויים בראשם וידיהם קשורות. בבסיס מאולתר אחר נותרו מסמכים וציוד רדיו.
גם בית החולים נבזז
במרכז בוצ'ה, כמה חיילים רוסים בזזו לא רק את הסופרמרקט אלא גם את בית החולים המקומי, ולקחו מכשירים כירורגיים וציוד לבית חולים שדה שהקימו בהוסטומל.
אנטון דובהופול, הרופא הראשי בבית החולים של בוצ'ה, הציע לחיילים הרוסים לחפור קברי אחים על־מנת למנוע מהגופות המרקיבות להפיץ מחלות.
הוא גם ביקש מהם לתת לאזרחים יותר זמן להגיע הביתה לפני העוצר. בגלל שהרוסים לא שינו את השעונים שלהם לזמן אוקראינה כשפלשו, אזרחים וחיילים עבדו לפי שני שעונים שונים. "ההבדל בין זמני העוצר, אלה היו השעות בהן רוב האנשים מתו", אמר.
הוא אמר ב־11 במרץ כי אחד הפקידים הבכירים שסייר במרכז העיר, חייל שזוהה על־ידי הרשויות האוקראיניות כארטיום לזרב, נכנס לבית החולים והציע לדובהופול לתפקד כראש העיר בפועל תחת שלטון הרוסים, תפקיד שהיה מכריח אותו להופיע בסרטונים בפניות לתושבים בבקשה שיצייתו לרוסים.
"הוא היה באופוריה, אמר לי לפני כל הכפופים לי שהם מגנים על העולם הרוסי, וביחד נוכל לבנות עתיד נפלא", נזכר דובהופול.
הקצין הרוסי אמר שיחזור ביום המחרת כדי לוודא שדובהופול מסכים איתו. הרופא נמלט מהעיר תוך שעות ספורות.
"לו הייתי מסרב, הם היו יורים בי בראש", אמר. "תודה לאל שהצלחנו לברוח".
"פוטין ידע על הזוועות"
אחרי שהעיר הידרדרה למצב של פניקה עקב הכיבוש הרוסי, התעוררה בוקר אחד לגלות שהם נעלמו.
"חיינו במקלטים כל הזמן, לא ידענו שהם עזבו עד שהירי נפסק", אמרה לידיה, מנקה בכנסייה שנמצאת מול מחנה הקיץ לילדים.
כמה מהחיילים הרוסים שהיו בבוצ'ה וחזרו הביתה קיבלו עיטורים. חטיבה 64 של הרובאים הממונעים, אחת היחידות שהיו בבוצ'ה, קיבלה מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין את אחד האותות הגבוהים ביותר אחרי נסיגתה, והפכה לחטיבת עילית.
"פוטין ידע על הזוועות שחייליו ביצעו כאן, וכל מה שהיה לו לומר זה 'עבודה טובה'", אמר פדורוק, ראש העיר.
מוסקבה הכחישה שכיוונה לאזרחים במתקפה שלה על אוקראינה, וטענה כי הצילומים והסרטונים שהוצאו מהעיר היו מבוימים.
ברט פורסט השתתף בהכנת הכתבה.