יו''ר הבית היהודי, איילת שקד. הססנות פוליטית / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
איילת שקד לא יכולה הייתה לפרוש מהמערכת הפוליטית ללא קרב. בניגוד לשותפה הפוליטי נפתלי בנט שבחישוב קר החליט לחתוך הפסדים ולהתארגן לקראת המערכה הבאה כשהוא מחוץ למרוץ, שקד החליטה לנסות להישאר על הגלגל בכל מחיר. כשהיא נשענת על אהדה ציבורית קטנת-ממדים, הודיעה שקד כי תתמודד בבחירות האלה, תחילה לבד, לאחר מכן עם יועז הנדל ולבסוף בפלטפורמה המוכרת הבית היהודי. היא רצה עד הסוף, סחפה עשרות אלפי מצביעים בלבד ונותרה מחוץ לכנסת הבאה.
● יאיר לפיד איבד אחיזה בשטח הפוליטי, והסכינים כבר נשלפות | פרשנות
● בדרך לאופוזיציה: המהלך שליברמן יזם לפני עשור חזר אליו כבומרנג | פרשנות
● הקסם של דרעי, הכישלון של שקד ואחוז ההצבעה: 5 הערות על תוצאות המדגמים | פרשנות
בסביבתה של שקד נאמר כי היא עורכת "ניסוי כלים" נוסח איתמר בן גביר של 2019 ובוחנת מספרית את האהדה אליה. מיותר לציין כי ההשוואה מגוחכת. בן גביר, פוליטיקאי טרי וללא רקורד מרשים להפסיד, ניסה וטעה אך בנה את כוחו. שקד, לעומת זאת, עם עשור במערכת הפוליטית בתפקידים בכירים, הימרה על שמה הטוב, והתוצאות לא מרשימות במיוחד.
שקד לא לקחה בחשבון את הזעם של מצביעיה בימין על הקמת הממשלה היוצאת ולא את ההשתלטות של בן גביר על הוואקום מימין לליכוד. היא קיבלה החלטות מאוחר מדי, כמו הפרידה מהנדל בשלב שבו ברור כי אין ערך אלקטורלי לחיבור ביניהם, והתנהלה בהססנות פוליטית.
ונשים עוד משהו על השולחן ששווה לחשוב עליו: היה תיאום מלא בימים האחרונים בין שקד לליכוד. המרוץ של שקד עד הסוף גרע ממצבת המנדטים של בני גנץ ושירת את ניצחון הימין. מה המחיר? נדע בקרוב.
ביצועיסטיות זה לא מספיק
לצד הביקורת על צעדיה בזירה הפוליטית, אי-אפשר לקחת משקד את הביצועיסטיות שלה. כשרת הפנים בממשלת בנט-לפיד היא הצליחה להוציא לפועל מדיניות ימין ולחשק לא פעם את צעדיהם של השרים משמאל, כמו גם את ראשי הממשלה. כמו במשרד המשפטים, כך במשרד הפנים - שקד נכנסה במהירות למשרד, רתמה בעלי ברית, הציבה לצדה את אנשי אמונה, ייצרה יעדים ורצה קדימה. היא לא נכנסה בקירות, איתרה את המשימות שהיא יכולה לבצע בקלות יחסית, יצרה סדר יום והסיטה תקציבים אידאולוגית למטרות החשובות לה.
ובכל זאת, פוליטיקאי לא נבחר רק כדי לבצע, הוא נבחר כדי להוביל ולא כדי להגיב. שקד השאירה בידי בנט את קבלת ההחלטות הפוליטיות ולא בפעם הראשונה, ונותרה נעדרת ההילה הפוליטית של מקבלת ההחלטות. היא נותרה במגרש אחרי שבנט החליט לעזוב, ושוב נותרה לבדה אחרי שהנדל העז לחתוך לפניה את הקשר המידרדר ביניהם. גם בשבוע החולף, כשהיה ברור שלא תעבור את אחוז החסימה, היא לא קיבלה החלטה לפרוש ופיזרה תירוצים.
לפני פחות מחמש שנים שקד כיכבה בסקרים שבחנו התאמה לראשות ממשלה - ונדמה שוויתרה על ההון הפוליטי שצברה עד אז כשהחליטה ללכת עם בנט בכל מחיר, תחילה להרפתקת הימין החדש ולאחר מכן לממשלה עם מפלגות השמאל.
בכנסת ה-25, כשהיא על הספסל, שקד תידרש לשקם את המותג שלה אם תרצה לחזור בסיבוב הבא. אולי עד אז בליכוד אפילו כבר יפתחו בפניה את הדלת.