עלייה בשיעור משקי בית בישראל שמתקשים לסגור את החודש / צילום: Unsplash
בשנה האחרונה חלה ירידה משמעותית במשקל משקי הבית שמצליחים לחסוך, ומנגד נרשמה עלייה בשיעור משקי הבית ש"לא סוגרים את החודש" - כך עולה מניתוח שערכו בבית ההשקעות מיטב ומבוסס על מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס.
● הריבית האפסית נעלמה, ואיתה גם חגיגת ההלוואות | דרור מרמור, פרשנות
● קצב האינפלציה חצה את רף ה-5%; מחירי הדירות השלימו זינוק של כ-20% בשנה
● איך ישפיעו נתוני האינפלציה על הריבית, ומה יעצור את מחירי הדירות? | ניתוח
● המדריך להכרת האינפלציה: מה צריך לדעת כדי להבין את מדד המחירים לצרכן?
● מה צפוי למשק הישראלי בהמשך השנה? הנתון שכדאי להכיר | ניתוח
28.3% ממשקי הבית בישראל דיווחו כי ההוצאות החודשיות שלהם עולות על ההכנסות; 38.5% דיווחו כי הם מסיימים את החודש באיזון (הכנסות שוות להוצאות); 33.3% ממשקי הבית דיווחו כי הם מצליחים לחסוך.
בשורה התחתונה: הנתונים מראים כי מצבם של משקי הבית בישראל גרוע מאשר בתקופה שקדמה לקורונה.
במקבילף מנתוני בנק ישראל עולה כי סך החובות של משקי הבית בישראל זינק מתחילת השנה ב־7.9%, ונאמד ב־747 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני. מתוך כלל החובות, מעל שני שלישים מהחובות של משקי הבית הם לדיור.
אינדקציות להאטה ולקשיים של משקי הבית לעמוד בתשלומים ניתן למצוא בשיעור האבטלה, שעלה באוקטובר ל־4.3%, וכן בתחזיות הצמיחה ל־2023 - בנק ישראל צופה צמיחה של 3% בלבד בשנה, לעומת צמיחה של 6% בשנה הנוכחית.
הרעה במצב משקי הבית עולה גם מדיווחים שונים. כך למשל, דיווחה חברת האשראי הצרכני מימון ישיר על "הרעה במוסר התשלומים של לקוחות החברה" ועל צפי לגידול בשיעור הפסדי אשראי. בנוסף, שיעור "המשכנתאות המסוכנות" (משכנתאות שההחזר החודשי בהן עולה על 30% מההכנסה הפנויה של הלווים) מקרב כלל המשכנתאות הגיע בספטמבר ל־45% - שיא כל הזמנים.
אינדיקציה מהבנקים: מתכוננים לקושי בהחזר
עם או בלי קשר, הציע לאחרונה בנק הפועלים ללקוחותיו להאריך את תקופת מסלול הלוואת הפריים שמושפעת מאוד מעליית הריבית, תוך שמירה על יתר תנאי מסלול ההלוואה המקוריים וללא עמלות. הערכות הן כי בנקים נוספים יציעו בקרוב פתרון דומה ללקוחותיהם.
לדברי בכיר בעולם הפיננסי, "ההצעה לפריסה מחדש של מסלול הפריים במשכנתה לתקופה יותר ארוכה, עשויה להעיד שהבנקים צופים הרעה במצב משקי הבית".
בעוד שחלק מההערכות בשוק תומכות בגישה שלפיה מצבם של משקי הבית יחמיר לאור המשך העלאות הריבית, מומחים שונים שעמם שוחחנו לכתבה זו מעריכים המצב לא יתאפיין בגל של משקי בית שיתקשו לפרוע את המשכנתה או בפיטורים המוניים. ההאטה, כך לפי אותם מומחים, תורגש בירידה בצריכה הפרטית, שתבוא ביטוי ב"מותרות" כגון בילויים או טיסות לחו"ל.
המומחים: הרעה, עדיין לא דרמטית
הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, מסביר כי "המסקנה שאליה הגענו מתבססת על סקר של הלמ"ס, שבוחן 'האם אתה מאוזן או שאתה לא סוגר את החודש'. באופן חד־משמעי רואים הרעה, היא עדיין לא דרמטית, אבל המצב שעליו מדווחים משקי הבית הוא פחות טוב מזה שהיה ערב הקורונה והמגמה היא שיש יותר ויותר משקי בית שההוצאות שלהן גבוהות מההכנסות".
זבז'ינסקי מעריך כי המצב צפוי להחמיר. "אנחנו בדרך לצמיחה יותר איטית כמו בכל העולם, וזה יורגש בשלל פרמטרים כמו האטה בהעלאות שכר. בנוסף, קצב העלאת השכר לא מדביק את האינפלציה, ואי אפשר להתעלם מהחזר המשכנתאות שהושפע מאוד מעליית הריבית והאינפלציה". הוא מוסיף כי סך ההחזר של נוטלי המשכתנאות עלה בתוך שנה ב־13 מיליארד שקל, "סכום שווה ערך ל־1.5% מהצריכה הפרטית במדינה ישראל".
למרות זאת, זבז'ינסקי מציין כי עדיין לא רואים פיגורים בהחזרים. "הצפי שלי הוא שאנשים יקצצו - יקנו פחות, יסעו פחות לחופשות ויטלו פחות הלוואות - אבל זה לא שרואים פיגור בהחזרי משכנתאות. אני מעריך שאנחנו די בהתחלה של התהליך הזה, ונרגיש אותו ביתר שאת בהמשך".
התחזיות: משפחות יקצצו במותרות
פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה וראש מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, סבור כי מצב המשק הישראלי הוא טוב, וכי נתוני הלמ"ס אינם צריכים להדאיג בשלב זה. "ראשית, מצב התעסוקה במשק נמצא במגמת עלייה למרות נתוני אוקטובר. שנית, יש עלייה בשכר הריאלי הממוצע - לא רק בהייטק אלא גם במקצועות עם שכר נמוך יותר. אומנם יש עליית מחירים משמעותית, אבל גם השכר הריאלי עלה".
לדברי אקשטיין, ההסבר הסביר ביותר לסקר הלמ"ס נעוץ בהחזר החודשי של המשכנתה שקפץ במאות שקלים. "אנשים, רובם בגילאי 25־45, לא תמחרו אפשרות של עלייה כזו בריבית המשתנה, וזוגות צעירים שמינפו את עצמם בקניית דירה ב־60% ויותר מרגישים את זה יותר. בנוסף, ביציאה מהסגרים שבתקופת הקורונה רבים העלו את התצרוכת הפרטית כדי לפצות על מה שהיה. אני לא חושב שנראה בקרוב מצב שאנשים יאבדו את הדירה שלהם.
עוד מוסיף אקשטיין כי "אנחנו לא נמצאים בפתחו של משבר משמעותי. פה ושם נראה ירידה בפעילות בתחומים מסוימים ועצירה באחרים, כמו שרואים למשל בהייטק. הצמיחה בשנה הבאה תעמוד על 2.5%-3% וסביר שנראה ירידה בביקושים - בנסיעות לחו"ל ובבילויים למשל - אבל לא משהו דרמטי. הצמיחה הנמוכה תגיע אחרי עלייה של 6% השנה, ובסך־הכול הנתונים מתיישרים".
אקשטיין מסכם כי הבעיה של ישראל מצויה במנועי הצמיחה העתידיים. "יש לנו כשלים כמו היעדר השקעה בתשתיות תחבורה או בהכשרות מקצועיות. בסך־הכול המערכות הפיננסית והמוניטרית שלנו יציבות, ויחסית לעולם מצבנו טוב".