הריבית האפסית נעלמה, ואיתה גם חגיגת ההלוואות

בשנים האחרונות, לפחות מאז ירדה ריבית בנק ישראל לשפל של 0.1% ב־2015, היה מתבקש ליטול פה הלוואה. ועוד הלוואה ועוד אחת. חובות משקי הבית לא תפחו בגלל שישראלים איבדו את הראש, אלא בגלל שהמשתנים הכלכליים עודדו אותם למנף את כספם. 

● הסימנים שמראים: עלייה בשיעור משקי בית בישראל שמתקשים לסגור את החודש | ניתוח
● קצב האינפלציה השנתי חצה את רף ה-5%; מחירי הדירות השלימו זינוק של כ-20% בשנה
● איך ישפיעו נתוני האינפלציה על הריבית, ומה יעצור את מחירי הדירות? | ניתוח
● המדריך להכרת האינפלציה: מה צריך לדעת כדי להבין את מדד המחירים לצרכן?

כי למה להמשיך לשכור דירה רק בגלל שההורים לא יכולים לעזור עם מספיק הון עצמי, אם אפשר לקנות דירה עם משכנתה ענקית בריבית מפתה, ועם השלמות הון משלל ספקיות אשראי.

גם אלה ששפר מזלם וקיבלו הון עצמי נדיב מההורים, מיהרו לקנות דירה או שתיים. כשהריבית אפסית, כל החישובים על כך שהכסף (ההון העצמי) יכול להשיא תשואה גבוהה יותר באפיקים חסרי סיכון בבנק הפכו לא רלוונטיים ושלחו את כולם להשקעות בנדל"ן, לבורסה וכן הלאה, רצוי גם בגיבוי הלוואות.

זה לא נגמר בבעלות על נדל"ן. כי למה לקנות רכב ישן (או שומו שמיים לנסוע בתחבורה ציבורית), אם אפשר לקנות רכב חדש, עם הלוואה שפורסת את החוב עד אינסוף, מדחיקה את העלות הכוללת, ובעיקר הופכת את החזר הריבית (הנמוכה) לחזות הכול.

חוב של כ-750 מיליארד שקל

ופתאום החגיגה נגמרה. כשהחוב של הישראלים נושק ל־750 מיליארד שקל - עלייה של 70% מאז 2015. כשריבית בנק ישראל עומדת על 2.75%, והכיוון הברור הוא למעלה. כשהחזרי המשכנתה זינקו במאות שקלים בחודש, יחד עם העלייה בהוצאה השוטפת של משקי הבית, בימים של האטה ופחות ביטחון במקום העבודה.

ואחרי כל זה, חשוב להדגיש שאין פה סימנים של קטסטרופה. אנחנו מחזירים חובות פשוט כי אנחנו מוכרחים. להבדיל ממדינות רבות אחרות, אי־אפשר להחזיר מפתח למלווים. היקף המשכנתאות בפיגור של מעל 90 יום אפילו הגיע בספטמבר לשפל היסטורי - 0.4% בלבד מכל תיק המשכנתאות, לעומת 0.8% למשל בראשית ימי הקורונה (מאי 2020).

יחד עם זאת, סנוניות (או שאלה ציפורי טרף) שמבשרות על חורף כבר חגות למעלה. 6% מהמשכנתאות נמצאות בסטטוס של דחיית תשלומים. זה אומנם רחוק משיא הקורונה - אז מדובר היה על 25% מהמשכנתאות, אבל עדיין פי שניים משיעור הדחייה הממוצע (3%). גם כשבנק הפועלים "הלך לקראת הלקוחות" בשבוע שעבר והודיע כי הוא מאפשר פריסה יותר ארוכה של המשכנתה, זה בעיקר הוכיח שהוא מזהה בעיה.

בשורה התחתונה: הריבית האפסית הייתה קטליזטור מרכזי לאופוריה ולתחושת העושר של הישראלים במשך כמעט עשור. וכשהיא עולה, החיוך נעלם.