גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה היה מהיר: איך חזר אריה דרעי למרכז הזירה למרות הסדר הטיעון שחתם

השופט שאישר את ההסדר עם אריה דרעי ציין כי הוא ידיר את עצמו מהחיים הציבוריים, ו"אין זה קורבן קל" ● אבל כמה חודשים מאוחר יותר אותו דרעי הוא בכיר בקואליציה העתידית ואמור לקבל לידיו תיק בכיר או אפילו שניים ● מה אִיפשר את חזרתו לכנסת, והאם הוא יוכל להתמנות לשר? ● המשרוקית של גלובס

עו"ד אליעד שרגא, יו''ר התנועה לאיכות השלטון (איפה הכסף, 103 FM 13.11.22) / צילום: אמיל סלמן-הארץ
עו"ד אליעד שרגא, יו''ר התנועה לאיכות השלטון (איפה הכסף, 103 FM 13.11.22) / צילום: אמיל סלמן-הארץ

זה קרה לפני פחות משנה. בינואר 2022 חתם אריה דרעי על הסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודה כי מסר יחד עם אחיו הצהרות מס שגויות. ההסדר קבע כי דרעי ישלם קנס של 180 אלף שקל, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר על-תנאי. אלא שהמחיר הכואב באמת שנאלץ דרעי לשלם באותו מעמד, לפחות על-פי נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט שמואל הרבסט, היה פרישה מהחיים הפוליטיים.

"הנאשם, איש ציבור מזה שנים רבות, מדיר עצמו מעתה מרצון מעיסוק בצורכי הציבור", כתב השופט הרבסט בגזר הדין. "תולדות חייו מלמדים כי הוא רואה בהיותו נבחר ציבור ייעוד ודרך חיים, וכעת... הוא מוותר על כך, וזאת מרצונו. אין זה קורבן קל".

השופט הוסיף כי "כל החושש מן הנאשם ומפגיעתו בקופה הציבורית ויטען כי קיימת בו מסוכנות… יוכל למצוא מנוח לחשש זה ולומר בוודאות כי הנאשם לא ייגע עוד בצורכי ציבור הכורכים בתוכם עיסוק כלכלי".

6 מנדטים, 6 תפקידים: אלה פרטי ההסכם בין הליכוד לעוצמה יהודית
יש מקום להגביל את מערכת המשפט, אך לא במטרה לשרת אינטרסים מפוקפקים | דעה
העתירות בדרך: המכשולים המשפטיים במינוי דרעי לתפקיד שר | פרשנות
מינוי דרעי לשר: מנוגד לחוק ולפסיקה ופוגע בדמוקרטיה | דעה
הרשעה בפלילים סוגרת את הדלת לשערי הכנסת? כך זה נגמר בפעמים הקודמות

למרות שחלף זמן קצר בלבד מאז נכתבו הדברים, כל מי שעוקב אחרי ההתרחשויות בזירה הפוליטית לא יכול שלא להבחין עד כמה הם תלושים מן המציאות הנוכחית. דרעי עומד בראש המפלגה שעומדת להיות הגדולה ביותר בקואליציה מלבד הליכוד, לקבל לידיו תיק בכיר או שניים, ועשוי לכהן כממלא-מקום ראש הממשלה. הוא אף הוזכר כמועמד לתפקיד שר האוצר.

כיצד זה קרה? לא מעט אנשים תהו לאחרונה בדיוק בעניין הזה. יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר למשל בראיון ברדיו כי "דרעי התחייב בנקיטת חפץ ליועץ המשפטי לממשלה… שהוא לא יחזור יותר לחיים הציבוריים… לכן גם קיבל עסקת טיעון מקלה". ושרגא לא היה היחיד.

כשדרעי "איבד את מטה לחמו"

נחזור אם כן מעט לאחור. בשנת 2016 שב דרעי למשרד הפנים, 14 שנה אחרי שסיים לרצות את עונשו על עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים, אותן ביצע בשנות ה-90 בעת שכיהן באותו תפקיד. כבר באותה שנה נפתחה נגדו חקירה פלילית חדשה , אלא שזו הצטמצמה ברבות השנים, עד שלבסוף, בינואר 2022, חתם דרעי על אותו הסדר טיעון שהזכרנו.

כבר בזמן אמת היה ברור שמדובר בהסדר שלא באמת יקשה על דרעי לשוב לזירה הפוליטית, לפחות בתור חבר כנסת. אך מעניין להיזכר כי במעמד הכרעת הדין לא רק השופט הרבסט הפליג באמירות על הוויתורים של דרעי. "התייעצתי עם רבותיי אם… להתפטר מהכנסת ולהגיד לציבור שבחר בי [ש]אני בוחר בחיים הקלים ועוזב את הכנסת", אמר אז דרעי. "החלטתי להמשיך לייצג את הציבור שאני מייצג… לא מהכנסת". עורך דינו, נבות תל-צור, אף הוסיף כי דרעי איבד את "מטה לחמו", ו"צריך לחפש מאיפה להביא פרנסה עכשיו". לא חלפו תשעה חודשים, ומקור הפרנסה הזה נמצא באופן פלאי בדיוק באותה הכנסת שאותה עזב.

אז מה בעצם קרה פה? מי שעקב אחרי הפרטים בזמן אמת לא אמור להיות מופתע מחזרתו המהירה של דרעי. ההסכם שנחתם עם יו"ר ש"ס השית עליו כאמור מאסר על-תנאי. מדוע זה חשוב? בגלל חוק יסוד: הכנסת, שמגביל מהתמודדות רק את מי שנידון למינימום שלושה חודשי מאסר בפועל. לאור זאת, היה ברור מראש שברגע שהכנסת תתפזר, ובחירות חדשות ייצאו לדרך, דרעי יוכל לחזור לכנסת (ההפתעה היחידה כאן היא אולי המהירות שבה זה קרה).

דרעי עצמו היה מודע לכך היטב ומייד לאחר מתן גזר הדין, ועוד הרבה לפני הבחירות, כבר התבטא בצורה שונה מכפי שדיבר בבית המשפט. "אני מודיע כבר מעכשיו שאני בבחירות הקרובות אעמוד בראש תנועת ש"ס וארוץ לכנסת ואשרת בתפקיד של שר. אין שום מניעה כזו. אני לא הולך לשום מקום".

ומה לגבי דבריו הנרגשים של השופט והאמירות של דרעי ועורך דינו עם קביעת גזר הדין? האם אין להם שום משמעות? פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר דיקן הפקולטה למשפטים שם, אמר לנו כי קרוב לוודאי שלאמירות מן הסוג הזה לא יהיה משקל ממשי בעולם המשפטי. "ניתן לטעון כי בית המשפט הסתמך על ההתחייבות שלו ולכן אישר את ההסדר, אבל זה לא נראה לי כמו שיקול משמעותי (נגד מינוי דרעי)".

כשר לשר?

אבל רגע. ציטטנו קודם את דרעי שהבטיח כי יחזור להיות גם חבר כנסת וגם שר. אלא שבכל הנוגע לתפקיד המיניסטריאלי, הדברים מעט מורכבים יותר. הסעיף בחוק יסוד: הממשלה שעוסק בהגבלת כהונתם של מורשעים בפלילים, לא מפרט תקופת מאסר מינימלית. כלומר, האיסור לכהן בממשלה חל למשך שבע שנים על כל מי שהורשע ונידון למאסר כלשהו, אלא אם יו"ר ועדת הבחירות קבע כי אין במעשיו קלון. גם זה היה חלק מהטריק הגלוי בהסדר שנסגר עם דרעי. הוא מיהר להתפטר מהכנסת, וכך לא היה צורך לקבוע באותם ימים האם יש קלון במעשיו.

אז האם כעת הגיע תורו של יו"ר ועדת הבחירות להכריע? כפי שזה נראה, בש"ס ובקואליציה לא ממש מוכנים להפקיד את גורלו של דרעי בידיו של השופט יצחק עמית. ראשית, יש מי שטוענים בקואליציה כי החוק הנוכחי כלל לא מונע מדרעי לכהן כשר, וכי אין לו צורך באישור מיו"ר ועדת הבחירות. ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התעקשה בראיון לגלי צה"ל כי מכיוון שבסעיף הרלוונטי מופיע הביטוי "ריצה את עונשו", ו"עונש מאסר על-תנאי לא מרצים", הכוונה היא רק לעונשי מאסר בפועל. אלא שגוטליב השמיטה את המשך אותו סעיף, המבהיר כי המגבלה תקפה מתום ריצוי העונש או "מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר".

גם היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב-מיארה, דחתה את הפרשנות הזאת בתגובה לפנייה מצד עורכי דינו של דרעי, והסבירה כי לפי חוק העונשין, עונש מאסר כולל בתוכו מאסר על-תנאי. היא גם ציינה כי ההבדל בין ההגבלות על מי שמבקש לכהן כחבר כנסת, לבין ההגבלות על שרים מיועדים, הוא מכוון.

"הכנסת הייתה מודעת להבחנה הזו, והיא התכוונה ש(בכל הנוגע למינוי שרים) זה לא יהיה רק מאסר בפועל אלא גם מאסר על-תנאי", מסביר פרופ' מדינה. "זאת כיוון שלכהונה של שר יש השלכות ציבוריות יותר מכהונה של חבר כנסת. לא מדובר כאן ב"השמטה מקרית", הוא מדגיש.

אגב, מתברר כי זו לא הפעם הראשונה שמערכת המשפט נדרשת להביע את עמדתה בנושא. בתשובה לעתירה לבג"ץ נגד מינוי חיים רמון לשר ב-2007, חודשים ספורים לאחר שהורשע בביצוע מעשה מגונה (ללא מאסר כלל), הבהירה המדינה כי מבחינתה עונש מאסר כולל מאסר מותנה. כלומר, לפרשנות שהציגה היועמ"שית יש לפחות תקדים אחד.

כמובן שכל זה יכול להשתנות אם החוק עצמו ישתנה. זה בדיוק מה שמתכנן ח"כ משה ארבל מש"ס, שכבר הודיע כי בכוונתו לשנות את חוק יסוד: הממשלה, כך שההגבלה על מינוי שרים תחול רק על מי שנידון למאסר בפועל. האם הדבר יעלה בידו? זה יתברר בקרוב, בפרק נוסף בסאגה הפוליטית-משפטית הבלתי נגמרת של אריה דרעי.

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגיאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה