גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האסטרטגיה של הבנקים בנוגע לרפורמה המשפטית והקשר האפשרי לזהות בעל השליטה

שלושת הבנקים ללא גרעין שליטה השתתפו בסוף השבוע בפגישה עם ראש הממשלה - בשעה שבבנק מזרחי טפחות ובבינלאומי, שלהם בעל שליטה מובהק, העדיפו להיעדר ● במקביל, יוזמה של כל הבנקים שנחשפה בגלובס לפרסום מודעה משותפת, נתקעה ● איך מתכננים בבנקים להמשיך מכאן, ומה המשמעויות לגבי החוסכים הישראלים?

מנכ"לי הבנקים: לוין, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, חאג יחיא / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מנכ"לי הבנקים: לוין, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, חאג יחיא / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מערכת הבנקאית הישראלית נחשבת לריכוזית מאוד, אך בין הבנקים יש פערים מסוימים במדיניות. בשבועות האחרונים הם באו לידי ביטוי דווקא באזור בו מנכ"לי הבנקים לא מרבים להתבטא - בפן החברתי־פוליטי.

האזהרה של מנכ״ל חברת הסליקה: "זה חוסר אחריות לחשוב שלא תגיע עלייה בדיפולטים בישראל"
כך נבלם שיתוף־פעולה בין הבנקים בנוגע למהפכה המשפטית | בלעדי

זה קרה בסוף השבוע, כששני מנכ"לים מתוך חמשת הבנקים הגדולים שלחו איתות לראש הממשלה בנימין נתניהו באשר להשפעת רפורמת המשפט על הכלכלה הישראלית ועל המערכת הבנקאית בפרט. במהלך פגישה שיזם נתניהו עם בכירי המשק, אמר מנכ"ל הפועלים, דב קוטלר: "אנחנו רואים בימים האחרונים שיש משיכה של פיקדונות". קוטלר הוסיף כי לא מדובר לפי שעה בהיקפים גדולים, והם לאו דווקא מגיעים מענף ההייטק.

מנכ"ל דיסקונט, אורי לוין, היה תקיף יותר. "אי־אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה שמביעים חשש מהמהלכים, ולכן אתה חייב לעצור מיד ולקדם שינויים רק בהסכמה רחבה", אמר לראש הממשלה. "אולי אנחנו טועים, ואתה צודק, אבל מחיר הטעות שלך יכול להיות פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובכלכלה".

לוין אף השתתף בהפגנה שנערכה במוצאי שבת בתל אביב נגד הרפורמה, ונזכיר כי בדיסקונט הודיעו בעבר כי לא יוענק אשראי לחברות או גופים שייפלו אוכלוסייה מסוימת.

לעומתם, יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, שנכח אף הוא בפגישה, לא הביע את דעתו במהלכה. נציגי שני הבנקים הנוספים, מזרחי טפחות והבינלאומי, לא השתתפו בפגישה. מנכ"לית הבינלאומי, סמדר ברבר־צדיק, הוזמנה אך שהתה בחו"ל, בעוד שבמזרחי טפחות העדיפו שלא להגיע לפגישה כדי לא להזדהות עם מי מהצדדים. כך שאל מול שני מנכ"לים אקטיביים, שלושה בנקים מעדיפים לשמור על ניטרליות.

שיתוף־הפעולה שבוטל

הפערים האלה בין הבנקים הביאו גם לסיכולה של יוזמה משותפת נדירה בין חמישתם. לגלובס נודע כי במטרה להרגיע את הרוחות בין תומכי ומתנגדי הרפורמה המשפטית, ומתוך ניסיון למנוע השפעה של הדיונים סביב אותה רפורמה על הכלכלה הישראלית, עלתה יוזמה לפרסום מודעה משותפת של הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי.

בין הבנקים התנהלו מגעים על־מנת להגיע לנוסח מוסכם, כאשר חלקם היו תקיפים יותר, ואילו אחרים לא רצו להזדהות באופן פוליטי לכאורה. בסופו של דבר הבנקים כמעט וסיכמו על ניסוח מרוכך מאוד שקורא לסובלנות בציבור ובמערכת הפוליטית במטרה להרגיע את הרוחות. עצם הפגישה עם ראש הממשלה והדברים שנאמרו בה גרמו לחלק מהבנקים להתנגד לפרסום כדי לשמר קו ממלכתי.

למרות זאת, יש בבנקים גם מי שחושב שעוד מוקדם להספיד לחלוטין את היוזמה הנדירה של שיתוף־פעולה בין ראשי חמשת הבנקים הגדולים.

בעקבות דבריו של קוטלר בפגישה עם נתניהו, מבדיקת גלובס עולה כי לפי שעה בבנקים האחרים לא מזהים תנועה של כספים מהפיקדונות הזרים המוחזקים אצלם. עוד נודע לגלובס כי בנק ישראל פנה לבנקים על־מנת לבדוק אם אכן מתבצעת משיכה של כספי פיקדונות.

בפיקוח על הבנקים השיבו במענה לפניית גלובס כי "מבצעים כשגרה ניטור שוטף אחר מצב המערכת הבנקאית, ואין כל אינדיקציה לפעילות חריגה. המערכת הבנקאית איתנה ויציבה".

בנוסף, מתברר כי הבנקים לא ערכו בשלב זה דיונים ייעודיים בנושא הרפורמה המשפטית, כיוון שהם עצמם אינם גוף פוליטי, ולכן הם לא דנים בשאלה אם הרפורמה היא הכרחית. עם זאת, גורמים במערכת הבנקאית טוענים כי החששות שהעלו קוטלר ולוין כן נמצאים באוויר בחלק מהבנקים, בעיקר על רקע ההשלכות הפיננסיות, המשקיות והכלכליות של הרפורמה, דוגמת הוצאת כספים אפשרית מהארץ והפחתת דירוג האשראי של ישראל, כפי שהזהירו נגיד בנק ישראל אמיר ירון וקודמיו בתפקיד.

ברקע הדברים, נציין כי שלושת הבנקים שהשתתפו בפגישה הם בנקים ללא גרעין שליטה, מה שעשוי להקל עליהם להתבטא או לכל הפחות להיות נוכחים בפגישה מסוג זה. לעומתם, מזרחי טפחות נמצא בשליטת משפחת ורטהיים ואייל עופר, ואילו הבינלאומי נמצא בשליטת צדיק בינו.

"רק פרומו לעתיד"

לצד ההשפעה על הבנקים, ככל שמגמות אלה יימשכו, הן צפויות להשפיע גם על החוסכים הישראלים, כאשר בינתיים, לדברי גורמים בשוק, הם נובעים משינויים דווקא של גופים מוסדיים ישראליים, ולא של משקיעים זרים.

"מה שרואים עכשיו זה פרומו בלבד, כי התנועות שרואים באג"ח, בשקל/דולר ובחולשה של שוק המניות לעומת שווקים בעולם, נובעות בעיקר מהתאמות אלוקציה של גופים מוסדיים מקומיים אל מול המהלכים הפוליטיים שקורים פה, כשהמשקיעים הזרים עוד לא כל־כך פעילים", אומר בכיר באחד מהגופים המוסדיים הגדולים. "מכיוון שהתוצאות האלה מגיעות דווקא אחרי שנתוני המאקרו של ישראל שפורסמו לאחרונה נראים מעולה, כמו יחס החוב־תוצר והעודף בתקציב, אפשר לזקק ולייחס את זה לרפורמה.

"כשגוף מוסדי גדול שמנהל מיליארדי שקלים מחליט שהוא עושה אלוקציה מחדש ומסיט כמה אחוזי חשיפה מישראל לחו"ל, זו דרמה, וזהו רק קצה הקרחון".

לדבריו, השוק מסמן שאם הממשלה תקדם את התהליכים בלי נכונות לעשות זאת תוך הידברות ובהחלטות שקולות, הנזק לכיס של החוסך הישראלי יהיה כבד מאוד. "אפשר להניח שאם הרפורמה תעבור כמו שהיא, לחוסך הישראלי מצפה שנה של תשואה שלילית דו־ספרתית בחיסכון הפנסיוני, ואז צריך להחליט אם זה מחיר הולם בשביל המשילות", מסביר הבכיר בגוף המוסדי.

"מה הנקודה האופטימית בכל זאת? בשונה ממשברים פיננסיים מסובכים כמו הקורונה או הסאב־פריים, פה המשבר יכול להיגמר בקלות, אפילו על־ידי ביצוע שינויים תוך הידברות ובהדרגה. במקרה כזה הבורסה תעשה ריבאונד ותתיישר. לעומת זאת, אם התהליכים יימשכו ללא הידברות, המשבר הפיננסי עשוי להפוך למשבר ריאלי ולהשפיע על היכולת של החברות לגייס חוב ולפתח את העסקים שלהם, מה שיפגע בכלכלה".

"גופים יחשבו פעמיים"

לדברי בכיר נוסף, ההשפעה על הכלכלה הישראלית עשויה להתבטא בצד השני של צינור הזרמת הכספים לישראל וממנה. "לא בטוח שנראה משיכת גופים גדולה מהשקעות שכבר בוצעו בישראל, אבל יש גופים שיחשבו פעמיים אם לשים את 'השקל השולי', כלומר את ההשקעות העודפות שלהם, דווקא בבורסה בתל אביב או בחברה ישראלית, ויעדיפו להמתין כעת לגבי השקעות כאן", הוא מסביר. "ייתכן שהן יעדיפו ללכת למקום ודאי יותר מבחינה שלטונית ומבחינת מערכת המשפט, כך שלא יהיה מדובר בכסף שיוצא אלא כזה שנמנע מלהיכנס לישראל".

באשר לשיתופי־הפעולה שמייצרים הגופים המוסדיים עם גופי השקעה זרים במטרה לייצר תשואה עודפת, אותו גורם מסביר כי בשלב הזה הוא לא רואה אף גוף זר שלא מתכוון לעבוד עם גופים ישראלים, בעיקר כשמדובר בחוזים חתומים עם אותם מנהלי השקעות זרים. "לא שמענו מאף גוף שאנחנו עובדים איתו אפילו מילה שקרובה לכך, ואני לא רואה את המצב מתדרדר לכיוון הזה. גם לגבי הלוואות שנותנים גופים זרים בשוק המקומי, לא נראה כרגע שהם יימנעו מלתת הלוואות לחברות ישראליות". 

עוד כתבות

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס ל-AFP: אין בעיות מהותיות עם ההצעה לעסקה שהוצגה לנו


דיווח: מצרים הזמינה בכירים ישראלים לקהיר, במקביל להגעת משלחת חמאס • הבית הלבן: הנשיא ביידן שוחח עם ראש הממשלה נתניהו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי, שר החוץ הורה להיערך ל"גל אנטישמי" • שרים איימו בהפלת הממשלה, גורם מדיני: עסקה לא תפגע במטרות המלחמה • עדכונים בולטים

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"