מנכ''ל ריסקיפייד עידו גל בטקס פתיחת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: CRC MEDIA
חברת הפינטק הישראלית ריסקיפייד (Riskified) היא המצטרפת החדשה לגל החברות שהודיעו רשמית על העברת פיקדונות לבנקים זרים. החברה, שמנוהלת על-ידי המייסדים עידו גל ואסף פלדמן, הודיעה לעובדים בדוא"ל שנשלח אליהם הבוקר (ד') כי היא תוציא את כל המזומנים שלה בסך 500 מיליון דולר מישראל, ובנוסף תתמוך ברילוקיישן של עובדים מישראל לפורטוגל, מקום בו היא מחזיקה במרכז פיתוח בשל חוקי המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה.
● אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות של ישראל: האם המכירה של חץ 3 לגרמניה בדרך לסגירה?
● מאסק פיטר בכיר בטוויטר. ואז הוא גילה שהוא חייב לו 100 מיליון דולר
● עזריאלי תקים דאטה סנטר לטיקטוק בנורבגיה בהשקעת כ-750 מיליון אירו
לטענת החברה, "הרפורמה צפויה להוביל לפירוק מערכת המשפט העצמאית שלנו. בסבירות גבוהה, הדבר יוביל למיתון כלכלי משמעותי וממושך בישראל. על-מנת לשמר יציבות כלכלית, הממשלה עלולה להגביל משיכות והעברה של כספים בסכומים גדולים", כתב המנכ"ל עידו גל לעובדים.
עד כה הועברו על-פי ההערכה מיליארדי דולרים מבנקים ישראלים לזרים בעקבות החלטה של חברות הייטק להקטין את החשיפה למערכת הבנקאית הישראלית בשל החקיקה המואצת להכפפת הרשות השופטת לרשות המבצעת. עם זאת, רק כמה חברות החליטו להודיע על המהלך בפומבי: פאפאיה גלובל, שגייסה 440 מיליון דולר עד היום; חברת הסייבר וויז (Wiz), שגייסה 921 מיליון דולר; וקרן דיסרפטיב, שהודיעה כי תגייס מיליוני דולרים לקרנות זרות שלא יירשמו בישראל; ויזמים כגון תום ליבנה, מנכ"ל ורביט, ויזמים נוספים שהודיעו כי יעבירו מאות מיליוני דולרים מהונם האישי לחו"ל.
חברת ההייטק הגדולה ביותר שמוציאה כספים מישראל
ריסקפייד היא הגדולה מבין החברות שהודיעה על המהלך, וגם הצהירה על הסכום הגבוה ביותר שיעבור מבנק ישראלי לבנק זר. אלא שיש בהכרזה של ריסקיפייד משמעות כלכלית גדולה הרבה יותר: היא חברה ציבורית, ולהחלטה שלה עשויה להיות השפעה גם על גופים מוסדיים, בראשם גופים המחזיקים בה מניות: הפניקס וכלל הישראליות וג'נרל אטלנטיק, פידליטי וסמולקאפ האמריקאיות.
עבור ארז שחר, דירקטור בחברה מטעם קרן קומרה וממובילי מטה מחאת ההייטק, מדובר במהלך מתבקש, למרות הביקורת מצד מובילי הרפורמה המשפטית כאילו הצהרות אנשי ההייטק הן מחולל המשבר. "ממשלת ישראל היא זו שמרעידה את אמות הסיפים - ראה את האזהרות של בנקי ההשקעות וסכנויות הדירוג ובראשן מודי'ס. אנחנו במשבר עמוק כבר היום, והוא לא נובע מכך שחברה כזו או אחרת מתריעה מפני הסיכונים הפוטנציאליים של החקיקה, אלא שמכך שהממשלה דוהרת לקראת חקיקה שהיא טירוף. כאשר מחוקקים חוק שעוד שבועיים יהפוך את ישראל לאוטוקרטיה, אתה מתלונן".
גם אם כמה מיליארדי דולרים שיוצאים מהמערכת הבנקאית עדיין לא טלטלו את הבנקים בישראל - כספי המזומן של ההייטק הם כעין וכאפס לעומת טריליוני השקלים שמחזיקים המוסדיים הישראלים: בנק ישראל הוציא אתמול (ג') הנחיה חדשה בנושא העברת כספים. על-פי ההנחיה, על הבנקים לדווח אחת לשבוע על העברת כספים לחו"ל, שינוי ביחס לנוהל הקודם שחייב דיווח חודשי.
בכך הבנק המרכזי מגביר באופן מעשי את הפיקוח על מעבר כספים מחוץ לישראל. הנוהל הגיע ברקע פרסום יתרות המט"ח של בנק ישראל, שחשף כי לא נעשתה התערבות מצדו בשוק המטבעות בחודש פברואר, למרות התחזקות הדולר אל מול השל בכ-6% מאז ראשית פברואר. הנוהל יאפשר לבנק ישראל לנטר מהר יותר תנועות של העברת כספים ולהתערב במהירות רבה יותר לתנועות חדשות שעלולות לערער את מעמד השקל.
ריסקיפייד היא הראשונה שתתמוך ברילוקיישן של עובדים
אלא שבריסקיפייד לא הסתפקו רק בהעברת כספים - בחברה קראו לראשונה בקרב חברות ההייטק הישראליות כי יתמכו ברילוקיישן של עובדים, במקרה זה לפורטוגל, היכן שהחברה תשיק בקרוב מרכז פיתוח חדש. "יש לנו מספר חבילות רילוקיישן מוגבל, אבל אנחנו מסוגלים לתמוך במעבר של עובדים שמעוניינים לבצע את מהלך שכזה באופן עצמאי", כתב גל.
"בעקבות המהפכה המשפטית, חברות הייטק רבות בוחנות הקמה של מרכזי פיתוח נוספים מחוץ לישראל", אומר לגלובס ארז שחר, דירקטור בריסקיפייד ומראשי מטה מחאת ההייטק. "הן מעוניינות לתת לעובדים שלהן את האפשרות לעשות רילוקיישן. רבים מהם בודקים את האפשרות הזו בלאו הכי, כך שהחברות מקדימות תרופה למכה ומשמרות בצורה זו את העובדים אצלן".
ריסקיפיד מעסיקה 780 עובדים בישראל ובארה"ב, ולאחרונה החליטה להקים מרכז פיתוח שלישי בפורטוגל. לשם כך היא מגייסת מהנדסים מקומיים, אבל גם מאפשרת למהנדסים הישראלים ממרכז הפיתוח בתל אביב לעבור למדינה האירופית. "אני יכול להעיד על כך שהביקושים שאנחנו רואים בחברה הם משמעותיים", מוסיף שחר.
פורטוגל קיבלה בשנים האחרונות מעמד של יעד מועדף עבור עובדי הייטק וחברות ישראליות המעוניינים להקים מרכז פעילות. רק בחודשים האחרונים רכשו חברות ישראליות כמו הייבוב ונקסאר כמה חברות מקומיות והפכו אותן למרכז פיתוח, לשם הם מעבירים מדי פעם גם מהנדסים ישראלים. מאות מהנדסים ישראלים כבר עברו לפורטוגל, שם הם נהנים מעלויות מחיה נמוכות ושיעור מס הכנסה נמוך העומד על 20% בלבד ועל מיסוי של 10% על קרן פנסיה המוחזקת מחוץ למדינה - כל עוד הם מחזיקים בויזת העבודה D7, המיועדת לבעלי הכנסות גבוהות ומושכת בדרך כלל אנשי הייטק למדינה.
יונתן מטוס, יזם ישראלי שהקים את חברת פיירמטיקס ועבר לפורטוגל מארה"ב כדי להתקרב לישראל, אומר כי הביקוש לרילוקיישן למדינה נמצא בשיא מאז הצגת הרפורמה המשפטית על-ידי הממשלה. החברה לא מחזיקה במרכז בפורטוגל, אך מגייסת שם עובדים: "העלייה היא מאוד חדה", הוא מספר לגלובס. "פתחנו מרכז בישראל לא מזמן מתוך רצון לתרום לכלכלה ומתוך ציונות, ואני מגיע לכאן די הרבה כדי לראיין מועמדים לחברה הישראלית. אבל בראיונות כמעט כולם שואלים אותי על מעבר לפורטוגל - וזה מאוד מעציב אותי", הוא מספר.
מטוס מספר כי קהילת ההייטקיסטים הישראלים במדינה מונה כ-400-500 משפחות, וכי הקירבה לישראל משחקת תפקיד מכריע. "קל מאוד לטוס בחזרה ולחלק את הזמן בין ישראל לבין הקהילה החמה של הישראלים בפורטוגל".
שווי ריסקיפייד ירד ב-72% מאז ההנפקה ב-2021
חברת הפינטק ריסקיפייד, שמפתחת מערכות תשלומים ומניעת הונאות אשראי במסחר מקוון, הגיעה לוול סטריט בשנת השיא של הנפקות הטכנולוגיה, 2021. החברה הונפקה בשווי 3.3 מיליארד דולר בבורסת ניו יורק, ותוך זמן קצר מנייתה זינקה לשיא ששיקף לריסקיפייד שווי של כ-5.9 מיליארד דולר. עם זאת, על רקע שינוי טעמי המשקיעים והירידה בתאבון להשקעה בחברות צומחות אך הפסדיות, מניית ריסקיפייד נפלה לשווי נמוך מההנפקה, וכיום שווי החברה הוא כמיליארד דולר (ירידה של 72% מההנפקה).
ריסקיפייד רשמה ב-2022 צמיחה של 14% בהכנסות ל-261 מיליון דולר וצמצמה את ההפסד הנקי ב-42% ל-104 מיליון דולר. ב-2023 היא צופה צמיחה של כ-15% בהכנסות ומצפה להמשיך לצמצם את הפסדיה.
החברה הייתה אחת הראשונות שפרסמה השנה דוחות מורחבים ובהם כללה את המהפכה המשפטית כגורם סיכון בהשקעה בה (בהמשך הצטרפו אליה מספר גדול של חברות).
מהדוח המורחב של ריסקיפייד עולה כי המייסד המשותף והמנכ"ל עידו גל קיבל ב-2022 תגמול הוני המהווה בחלקו תגמול רב-שנתי, בעלות של 29 מיליון דולר. התגמול מבוסס בחלקו על ביצועי המניה ודורש רף מחיר של 26.67-106.67 דולר, רחוק מאוד מהמחיר הנוכחי.