גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוחות חברות הנדל"ן מגלים ממה הן חוששות יותר: עליית הריבית או המהפכה המשפטית

כיצד מתורגמת עליית הריבית במשק להוצאות של חברות הנדל"ן בפועל? אילו השפעות נוספות יש לה? והאם ירידות בפרויקטים ספציפיים מעידות על מגמה שתתחזק בהמשך? ● גלובס מנתח את השינויים שעוברות חברות הנדל"ן הנסחרות

גיל גירון, ברק רוזן, חיים פייגלין, שרון פרשקובסקי / צילומים: איל יצהר, טל גבעוני, ישראל הדר, ינאי אלפסי
גיל גירון, ברק רוזן, חיים פייגלין, שרון פרשקובסקי / צילומים: איל יצהר, טל גבעוני, ישראל הדר, ינאי אלפסי

בימים האחרונים חברות נדל"ן ציבוריות מפרסמות את הדוחות המסכמים שלהן ל־2022, והם מהווים הזדמנות כפולה למי שנובר בהם: ביד האחת - הדוחות מספקים נתונים רוחביים ותמונה מקיפה על החברות ועל הענף, יותר מכל דוח רבעוני אחר שמפורסם במהלך השנה; וביד השנייה - אפשרות לאתר מגמות ו"זרמים תת קרקעיים" שנראים פחות לעין בשגרת היום יום.

גלובס צולל לעומק הדוחות השנתיים המסכמים של חברות הנדל"ן, ומנתח את השינויים שהן עוברות.

"זוגות צעירים, משפרי דיור, משקיעים. כולם נעלמו": מתווכים מספרים שאינם מצליחים לסגור עסקאות | ניתוח
האם זדורוב יקבל פיצויים מהמדינה? כל מה שכדאי לדעת על הכרעת הדין | שאלות ותשובות
שרת התחבורה מירי רגב: "מנכ"ל שידבר עם שר האוצר יודח, ועד אז יהיה בובה"
לקראת אישור סופי: תקנות החלופה לתמ"א 38 פורסמו להערות הציבור - מה הן קובעות?

המימון: זינוק בהוצאות בגלל עליית הריבית

על הנושא הזה כבר דובר רבות בתקופה האחרונה, וכבר בדוחות המסכמים של הרבעון השלישי ל־2022 אפשר היה לראות ביטוי לכך, אבל בסיכום השנה כולה אפשר להשוות בצורה טובה יותר בין התקופה שלפני רצף העלאות הריבית - שהחלה באפריל 2022 - לבין התקופה הנוכחית - תקופות שההבדל ביניהן הוא יותר מ־4% בריבית בנק ישראל.

חברת צמח המרמן לדוגמה, מציגה בדוח השנתי שלה אשראי המושפע משינויי הריבית בסך כולל של כ־793 מיליון שקל, כך שכל העלאה של 1% בריבית משמעה גידול של כ־8 מיליון שקל בהוצאות המימון השנתיות. מצד שני, עליית שיעורי הריבית גוררת גם עלייה בהכנסות המימון מפיקדונות וממזומנים בריבית על בסיס הפריים, כך שכל העלאה של 1% מביאה לגידול בהכנסות ממימון בסך של 2.3 שקל בשנה.

לחברה גירעון בהון החוזר - הון חוזר מבטא את ההפרש שבין הנכסים השוטפים של החברה לבין ההתחייבויות השוטפות שלה - לתקופה של 12 חודשים, ותזרים מזומנים שלילי מתמשך מפעילות שוטפת. החברה צופה לפרוע חלק משמעותי מההתחייבויות שלה עד סוף 2024.

חברה נוספת שמתמודדת עם נטל מימון גדול בשל הלוואות משמעותיות היא חברת ישראל קנדה . בפרויקט "ורטיקל סיטי", במתחם הבורסה ברמת גן, נטלה החברה הלוואה בגובה של כ־959 מיליון שקל, בתנאי ריבית פלוס פריים פלוס 0.2%. בעת נטילת ההלוואה מדובר היה על ריבית שנתית של 1.8%, אך כיום, לאחר העלאות הריבית המתמשכות, מדובר על ריבית של 5.95%.

המשמעות: ביום נטילת ההלוואה, התשלום השנתי על הריבית היה כ־17.2 מיליון שקל, והיום - בהתחשב ביתרת החוב הקיימת, שהצטמצמה לכ־827.7 מיליון שקל - מדובר בתשלומים של כ־49.2 מיליון שקל בשנה.

תמונה דומה נשקפת מפרויקט "נווה גן" של החברה ברמת השרון - אם כי שם נעשה לאחרונה צעד להפחתה משמעותית בנטל החוב: החברה נטלה הלוואה בסך 934 מיליון שקל על הקרקע, בתנאי ריבית דומים. בהינתן פירעון מסוים של ההלוואה לאורך החודשים מאז ניטלה, אמורה הייתה החברה לשלם כ־54.4 מיליון שקל בשנה על הריבית - אלא שלאחרונה מכרה החברה מחצית מהקרקע ליזם קלוד נחמיאס, מכירה שאפשרה לה לפרוע מחצית מההלוואה, ובכך להוריד מיידית את נטל התשלום בכמעט 30 מיליון שקל בחישוב שנתי. החברה הציגה ב־2022 - עוד לפני מכירת הקרקע ברמת השרון - שיא מכירות של קרקעות ודירות, בהיקף של כשלושה מיליארד שקל - 50% יותר מב־2021.

נתונים המשקפים את אתגר המימון הגדול שמציבה הריבית הגבוהה במשק מגיעים גם מדוחות חברת אפי קפיטל: לפי דוחות אלו נטלה החברה שתי הלוואות לטווח קצר - הלוואות הנחשבות ליקרות יותר באופן טבעי - בשניים מהפרויקטים שלה, המבטאות ריבית שנתית של יותר מ־10%.

כך, בפרויקט "אפי בנופי בן שמן" בלוד, נטלה החברה הלוואה לזמן קצר בסך של כ־34 מיליון שקל. תנאי ההלוואה כוללים ריבית פלוס פריים פלוס ריבית בטווח שבין 4.65% ל־5.65%, כך שהריבית השנתית היא לכל הפחות 10.4%. המשמעות בפועל - עד כארבעה מיליון שקל תשלומי מימון להלוואה. מאחר שהחברה נטלה גם הלוואה לטווח ארוך בפרויקט, תשלומי המימון עבורו עשויים להגיע לכל הפחות לכ־14 מיליון שקל בשנה.

בפרויקט הרכבת היוקרתי של החברה בדרום תל אביב, היא נטלה הלוואה לזמן קצר בגובה 65 מיליון שקל. כאן שיעור הריבית אף גבוה יותר: בטווח שבין 5.1% ל־6.3%. כך שבתוספת ריבית בנק ישראל והפריים, היא יכולה להגיע עד 12.05% בשנה. המשמעות היא הוצאות מימון נוספות של כ־7 מיליון שקל לפחות השנה בגין הלוואה זו בלבד, ובתוספת הלוואה לטווח ארוך שניטלה עבור הפרויקט, החברה צפויה לשלם עבורו כ־23 מיליון שקל בשנה לכל הפחות.

שוק השכירות לטווח ארוך: "נימנע מהתרחבות"

כמה מחברות הנדל"ן הציבוריות פועלות בשוק השכירות ארוכת הטווח, אשר גם הושפע מאוד מעליות הריבית בתקופה האחרונה.

כך למשל מציינת חברת פרשקובסקי כי "מגמת עליית שיעורי הריביות בשנה האחרונה החלה להשפיע על שיעורי התשואה המשמשים את מעריכי השווי בקביעת שוויים של נכסים על בסיס מודל היוון ההכנסות (ביניהם פרויקטי שכירות ארוכת טווח - י.נ). המשך עליות בשיעורי הריביות עלול להביא להמשך שינוי בשיעורי התשואה כאמור, וכתוצאה מכך עלול להשפיע על שווים של הנכסים בעתיד".

כל זאת נכתב על אף שתחום השכירות החל להניב עבור החברה הכנסות, לראשונה, ברבעון הרביעי של 2022 - בעקבות אכלוס פרויקט מסוג זה בשכונת נווה דורון ברמלה - ולמרות הכנסות צפויות מתחום זה של יותר מ־12 מיליון שקל בשנה, משנת 2024 ואילך.

חברת צמח המרמן, שמכרה לאחרונה את פרויקט השכירות ארוכת הטווח שלה בכרמיאל, ציינה בדוח שלה כי היא בוחנת עוד השקעות בתחום הנדל"ן המניב, אך "לאור שיעורי הריבית העולים באופן חד, החברה תימנע מהתרחבות במגזר זה עד להערכת מצב חדשה שתעשה לקראת סוף שנה זו".

עד כמה המחירים בתחום השתנו בעת האחרונה, אפשר ללמוד מנתוני פרויקט ורטיקל סיטי של ישראל קנדה. במסגרת הערכת השווי לפרויקט, הוערך השווי למ"ר עבור דיור להשכרה בסוף 2022 בכ־15.2 אלף שקל בשוק החופשי, ובכ־12.4 אלף שקל בשכר דירה מפוקח; ב־2021 המחיר למ"ר בשוק החופשי הוערך ב־17 אלף שקל, והמפוקח - ב־15.3 אלף שקל. יש לציין כי גם שטחים אחרים בפרויקט, כדוגמת המשרדים ומעונות הסטודנטים, הוערכו במחיר נמוך יותר בהשוואה ל־2021, ואילו במלונאות ובמסחר לא חלה ירידת מחיר.

חשוב לציין את התייחסותה של חברת אשטרום לתחום השכירות ארוכת הטווח: ראשית, בדוחות החברה מוצג גידול משמעותי בהכנסות מהתחום, לכ־162.3 מיליון שקל, המבטאים זינוק של 116% ביחס ל־2021; שנית, החברה מעריכה כי המצב הנוכחי בשוק הנדל"ן עשוי לבוא לטובתה בכל הנוגע לתחום השכירות.

"לעלייה במחירי הדירות ולצמצום קצב גידול ההיצע, לעלייה בריבית במשק ולהגברת המגבלות על נטילת משכנתאות עשויות להיות השלכות חיוביות על הביקוש לשכירות תאגידית ארוכת טווח", נכתב בדוח. בחברה מעריכים כי חלקם בשוק עמד על כ־10% נכון לסוף 2022.

שוק המגורים: מתחילים לראות ירידות מחירים?

התבוננות בדוחות המסכמים של 2022 יכולה להעיד על תחילת מגמה מסוימת בשוק המגורים - אם כי חשוב לקחת בחשבון שלושה סייגים בהקשר זה: מדובר על סיכום 2022, שכמעט עד סופה הציגה בעיקר עליות מחירים; העלייה במדד מחירי הדירות התמתנה, אך עדיין קיימת נכון לינואר 2023; הנתונים המוצגים הם נקודתיים, ואינם מעידים על מגמה רוחבית.

בנתוני חברת בוני התיכון לגבי מתחם D בפרויקט ONO ONE בקריית אונו, המחיר הממוצע למ"ר בחוזי מכירה שנחתמו ב־2021 עמד על 23 אלף שקל, ברבעון השני של 2022 הוא עלה ל־32 אלף שקל, אך ברבעון הרביעי ירד מעט, ל־28 אלף שקל למ"ר.

בסיכום 2022 עמד המחיר על 27 אלף שקל למ"ר, אשר יכול לשקף מגמת ירידה מסוימת בפרויקט. עם זאת נציין כי ברבעון הראשון של השנה מכרה החברה 17 דירות, בשני שש ובשלישי ארבע (ברביעי לא מכרה כלל דירות) - כך שהממוצע בשני הרבעונים המאוחרים יותר נתון לתנודות בצורה משמעותית יותר.

את המחנק שאיתו מתמודדות חלק מהחברות אפשר לראות היטב בנתוני חברת לוינסקי עופר ל־2022: בפרויקט "המכבי 6/8" שהקימה ברמת גן היא מדווחת על שיעור רווח גולמי של 2% בלבד על הדירה האחרונה שנותרה למכירה בפרויקט, שאותה היא צופה למכור תמורת 3.59 מיליון שקל - כלומר רווח גולמי של פחות מ־72 אלף שקל על הדירה הזו.

נמוך עוד יותר, ומשמעותי עוד יותר, שיעור הרווח הגולמי הכולל הצפוי בפרויקט - 1.9%, שנובע בין היתר מעלייה של כ־5.7 מיליון שקל בעלויות הפרויקט בהשוואה ל־2020. רווח גולמי משקף את מחיר המכירה של הדירה פחות עלויות הבנייה, עוד לפני הוצאות אחרות שהחברה נדרשת להן - כך ששיעורי רווח כאלו משקפים בשורה התחתונה הפסד לחברה.

אך הנתונים מראים לא רק על ירידות, וכאן כדאי לשים לב לנתניה: חברת בוני התיכון מעריכה בדוח שלה כי בפרויקט ויסטה נתניה היא תמכור את יחידת הדיור הבודדה שטרם נמכרה במחיר של כ־6.54 מיליון שקל. מדובר ב"פנטהאוז ייחודי", כפי שמגדירה זאת החברה, בשטח של כ־225 מ"ר, אשר על פי ההערכות יימכר לפי מחיר של 29 אלף שקל למ"ר, לעומת מחיר מכירה ממוצע בפרויקט של 19 אלף שקל למ"ר.

המשבר הפוליטי: מתבטאים בזהירות

המתח הגואה בחברה הישראלית סביב הצעדים שמקדמת הממשלה בנוגע לרשות השופטת משפיע על כל תחום במשק, כולל ענף הנדל"ן. עם זאת, רוב הגורמים משתדלים להתבטא עד כה בזהירות רבה בנושא, ודאי בהשוואה לגורמים בענף ההייטק, למשל. ובכל זאת, אפשר למצוא התייחסויות מסוימות למשבר בדוחות השנתיים האחרונים.

התייחסותה של חברת אשטרום, לדוגמה, חמורה יותר בהשוואה לרוב החברות שבחרו להתייחס למצב. "אי־היציבות השלטונית על רקע הקואליציה השברירית המרכיבה את הממשלה עלולה להביא בסבירות גבוהה להשפעה שלילית על המצב הכלכלי", נכתב בדוח אשטרום. "ומשכך גם שוק הנדל"ן המניב יושפע. אשטרום נכסים בוחנת את המצב בשוק על מנת לקבוע את החלטותיה בנושא השקעותיה העתידיות ובפעילותה השוטפת".

חברת רוטשטיין , לעומתה, הייתה "עדינה" יותר בניסוח הדברים - גישה המאפיינת את רוב החברות הפועלות בתחום ונסחרות בבורסה. "בחודש ינואר 2023 החלה ממשלת ישראל לפעול לקידומה של רפו רמה במערכת המשפט. במסגרת הרפורמה נכללים שינויים מסוימים אשר על פי פרסומים שונים עלולים להשפיע על מצבו של המשק בישראל ובכלל זאת להביא להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל, לפגיעה בהשקעות בישראל ובפעילות המגזר הכלכלי ועוד. אין באפשרותה של החברה להעריך את ההסתברות של השפעת השינויים על המשק בישראל", היא מציינת.

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא