דיון בוועדת העלייה והקליטה על התנהלות הרשתות החברתיות בזמן המלחמה, היום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ועדת העלייה והקליטה בראשות ח"כ עודד פורר התכנסה היום (ב') כדי לעסוק בפעילות הרשתות החברתיות בימות המלחמה. כותרת הדיון הייתה "התנהלות הרשתות החברתיות והסרת תכנים אנטישמיים ופוגעניים ברשת", אך נציגי ענקיות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות סירבו להתייצב לדיון, ולפי דבריו של יו"ר הוועדה פורר, טענו כי הם לא יכולים להגיע כיוון שהם נאבקים בהסרת תכנים כל הזמן.
● מעט מדי, מאוחר מדי: כך הרשתות החברתיות מטפלות בפייק ניוז מהמלחמה
● מדריכת תיירים מרומא קראה לתמיכה בחמאס. ארבעה ישראלים יצאו למאבק
● טיקטוק חסמה את החשבון של חמאס. מה קורה בשאר הרשתות?
● התפקיד הקריטי של הרשתות החברתיות: "זה מערב פרוע שמתפוצץ, לרע ולטוב"
● האיחוד האירופי נגד מאסק: הסר תעמולת חמאס מ-X - או שתיקנס
זו לא הפעם הראשונה שוועדת העלייה והקליטה, במסגרת אחריותה על אנטישמיות ברחבי העולם, עוסקת במה שקורה ברשתות החברתיות. יו"ר ה וועדה פורר אמר בפתח הדיון: "מתנהלת מלחמה של מדינת ישראל על האמת. פייק ניוז מופץ ברשתות על מה שעשו אותם מחבלים ומפלצות מהחמאס. יש כאלה המכחישים את הטבח, כמו שמכחישים את השואה".
פורר הדגיש כי זו מלחמה שבמוקד שלה היכולת של מדינת ישראל "לתווך את האמת לעולם כולו". יתרה מכך, הוא העביר ביקורת על הרשתות החברתיות וטען כי הן מאפשרות לפרסם תכנים פוגעניים אך מסירות תכנים פרו-ישראליים. ח"כ צגה מלקו מהליכוד אמרה כי "הרשתות החברתיות מעוותות את האמת".
סירובן של הרשתות החברתיות להגיע - בלתי מתקבל על הדעת
יו"ר הוועדה פורר התייחס לכך שאין בדיון נציגים מטעם הרשתות החברתיות. "לדיון הזה נציגי הרשתות החברתיות סירבו להגיע, מסיבותיהן. העובדה שהן לא שולחות נציג, זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת, אבל זה לא יפגע בנחישות שלנו", אמר.
עוד ציין פורר כי נציגי הרשתות החברתיות שהוזמנו הם אזרחים ישראלים, "וזה לא אומר שהם בהכרח מסכימים עם מדיניות המטה במדינות-האם של אותם העסקים. לכן, באופן טבעי, הם לא יכולים להציג את העמדה האמיתית שלהם".
מטעם משרד התפוצות אמרו כי הם מפיצים דוחות אחת ליומיים בכל מה שקשור לאנטישמיות. לדברי נציג מטעמם בדיון, מעל ל-150 אלף תכנים שמכילים חומרים של אנטישמיות פורסמו - עלייה של 450% טרם תחילת המלחמה. לדבריהם, הם משקיעים יותר משאבים על ניטור טוויטר, טלגרם ורשתות חברתיות של הימין הקיצוני. במשרד התפוצות מפיצים את הדוחות לחברות הרשתות החברתיות ולארגונים ברחבי העולם, כדי להפעיל לחץ מגורמים שונים להסיר את התכנים.
מחלקת הסייבר בפרקליטות, בראשות ד"ר חיים ויסמונסקי, פועלת בצורה וולונטרית להסרת תכנים מהרשתות החברתיות. לא מדובר בפעילות מתוקף חוק, אלא הם פונים בערוצים ייחודים משלהם כדי שהרשתות החברתיות יסירו את התכנים המדוברים. בוועדה בכנסת עלה כי המחלקה בחנה יותר מ-5,000 תכנים שהתקבלו מגופי הביטחון וממשרדי הממשלה. לדבריהם, מעל ל-90% מאותם תכנים הוסרו על-ידי הרשתות החברתיות, ועם זאת בפרקליטות מזהים קושי בהסרת תכנים מאפליקציית טלגרם.
תומר אלדובי מהתנועה למאבק באנטישמיות אמר כי הם צריכים תקציב של 2 מיליון שקל כדי להתמודד עם העומסים. "אין לנו שיתוף-פעולה אמיתי שעוזר מצד משרדי הממשלה, והם יכולים לעשות הרבה יותר. מהצד השני, לדוגמה, טיקטוק עושה המון כדי לשחזר חשבונות של ישראלים שנחסמו. משרדי הממשלה לא עושים מספיק", ציין אלדובי.
במהלך הדיון, נציגת משרד החוץ מסרה מילה טובה לאיחוד האירופי. "בתחילת החודש, חוק ה- DSA נכנס לתוקף באיחוד האירופי", אמרה. החוק הזה למעשה קובע את האחריות של הרשתות החברתיות להסיר תכנים, לקחת אחריות על הפייק ניוז ולאכוף כראוי את המדיניות שהן קבעו בעצמן. נציב בכיר באיחוד האירופי פנה למטא (פייסבוק) ולאילון מאסק בדרישה לספק תשובות תוך 24 שעות במסגרת החוק, על מה הם עושים כדי להסיר תכנים בעיתיים. במשרד החוץ אמרו כי "פנו אלינו גורמים מהאיחוד האירופי כדי לספק להם תכנים בעיתייים שלא הוסרו מהרשתות, כדי שהם יוכלו להפוך את זה למקרי מבחן".
ח"כ רול: "יש לקונה בחקיקה. לא נוכל להיות קורבנות של הסיטואציה"
ח"כ עידן רול מיש עתיד קרא לחקיקה מסודרת בנושא הטיפול בתוכן אנטישמי ומסית. "יש לקונה של חקיקה. אנחנו מצפים לדרוש מהפלטפורמות הגדלת ראש כשאנחנו לא תובעים את מה שמגיע לנו. אם אנחנו לא מבססים חקיקה עם השלכות פליליות, לא נוכל לבסס כלום", אמר רול, ו הוסיף כי הוא מסכים שצריך להיכנס למצב חירום בכל מה שקשור לרשתות החברתיות. לדבריו, "אנחנו לא יכולים להיות קורבנות של הסיטואציה. צריכה להיות הגנה חוקית למהלכים הזו, וגם אם זה יוביל לביקורת שתהיה אשר תהיה. זה היה צריך לקרות מזמן בממשלה".
ח"כ רול קרא למשרד התפוצות בדיון ואמר: "יש פה הזדמנות - אלפי אזרחים שיכולים להירתם, וזה לא יקרה בזמן אחר. משרד התפוצות צריך להבין את גודל השעה ורק לייצר תשתית שמאפשרת ליוזמות אזרחיות לפעול. צריך לשמר את האלפים שנרתמים ולוודא שימשיכו גם אחרי זה".
יו"ר הוועדה פורר העלה מספר פעמים במהלך את השאלה מדוע אין תקנות לשעת חירום המחייבות את הרשתות החברתיות לפעול כמו שצריך. "הרגולציה בישראל מאפשרת לרשתות החברתיות להתנהג כאילו הם אדוני הארץ. זה שונה ברמת החקיקה באירופה ובארה"ב, ואין סיבה לכך שזה לא ישתנה", אמר. הוא הוסיף כי "מצופה מהכנסת והממשלה לייצר רגולציה מתאימה כדי לא נראה תכנים פוגעניים ברשת". ההצעה שלו היא קידום כלי אכיפה במסגרת תקנות לשעת חירום.
אייל זנדברג מאגף ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הביע בדיון את הדאגה כי לישראל לא תהיה היכולת לאכוף על הרשתות החברתיות את החוקים או התקנות לשעת חירום. פורר אמר בתגובה כי לדוגמה, במטא כיום אין איסור להכחיש את הטבח. "חלק מההנחיות שהם צריכים לקבל זה גם שאסור לעשות את זה. באיחוד האירופי קונסים אותם. הן צריכות להבין שזה עולה להם כסף. למה האיחוד האירופי יכול לתת 24 שעות לקבלת המידע או שייקנסו?".
הגישות השונות: תקנות לשעת חירום או לאמץ את החקיקה האירופית
יו"ר הוועדה פורר אמר בתום הדיון כי מדינת ישראל לא שולטת ולא מנהלת את המרחב ברשתות החברתיות. "הדרישה שלי מהממשלה - שר התקשורת שלמה קרעי צריך להיות מתכלל ואחראי על זה, לגבי הסרת תכנים מהרשת מכל סיבה שהיא. שנית, שר התקשורת חייב לגבש תקנות לשעת חירום בהן יוכרו כללים להסרה מיידית של תכנים, ולכפות על ענקיות הטכנולוגיה פעולות, עם סנקציות כלכליות לצידן".
לצד זאת, פורר הוסיף כי הוא רוצה לדרוש מהרשתות החברתיות להסיר את הכחשות הטבח בעוטף עזה, כשם שאסורה הכחשת שואה; ולבסוף, לפרסם נתונים באופן שוטף על איך התמודדו עם התוכן המסית ומה עשו עד כה.
ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, אמר בדיון כי זה בדיוק המקום של חוק השירותים הדיגיטליים באיחוד האירופי. "זו בדיוק הסיבה למה צריך שיהיה פה חוק דומה ל-DSA האירופי", טען.
ד"ר וינר אף הזכיר כי הפלטפורמות איימו בעבר כי אם הרגולציה תהיה לא פרופורציונלית, והן ירגישו שאין להן דרך לעמוד בדרישות, הן ייקחו את הרגליים וילכו.
בתום הדיון, ד"ר וינר אמר לגלובס כי "אין ספק שמדינת ישראל צריכה חקיקה להסדיר זכויות של משתמשים ובטיחות בפלטפורמות תוכן ורשתות חברתיות. אם רוצים להיות באותה רמה של האירופאים, לא צריך להסתפק ב'חוק פייסבוק 2' או בתקנות לשעת חירום. צריך להעביר חקיקה מתאימה, כזו שתיתן סמכויות למדינה וכוח למשתמשים - אחרת אנחנו הופכים לחצר האחורית של הרשתות החברתיות. בפועל, הישראלים מקבלים כיום מוצר פחות בטוח ונחות ביחס למה שהאזרחים האירופאים מקבלים".
ד"ר וינר גם פנה בקריאה לרשתות החברתיות ואמר: "התשתית כבר קיימת עבור מדינות האיחוד האירופי, כל מה שעליכם לעשות זה להכליל את ישראל בתקנון הבטיחות הגבוה שיש שם, וכך נוכל לקבל יחס רציני מהרשתות".
טיקטוק בתגובה: נוקטים צעדים
מטיקטוק נמסר בתגובה: "הוועדה אכן ביקשה מאיתנו להופיע בדיון, והצענו לדחות את המועד בכשבוע, מכיוון שכרגע הצוות המקומי שלנו עסוק בניהול החמ"ל המקצועי שהקמנו לאור המצב. אתמול שיתפנו הודעה גלובלית ומקומית, בה ציינו מה הם הצעדים שאנו נוקטים במסגרת הפעילות שהקמנו, כדי להתמודד עם התנהגות אלימה ותוכן שמפר את כללי השימוש בפלטפורמה במהלך המלחמה שמתקיימת בישראל נגד החמאס. מאז אירועי הטרור האכזריים ב-7 באוקטובר, הסרנו יותר מ-500 אלף סרטונים וסגרנו 8,000 שידורים חיים באזור ישראל, הגדה ועזה, לאחר שהפרו את כללי הקהילה שלנו".
לא נמסרו תגובות ממטא (פייסבוק ואינסטגרם) וגוגל. מאז רכישת אילון מאסק את טוויטר, אנשי יחסי הציבור הדוברות אינם זמינים לפניות תקשורת.