גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק העמלות נכנס לתוקף, אך בינתיים בבנקים מצאו דרכים יצירתיות לעקוף אותו

חוק העמלות המחייב את הבנקים לדווח על היקף העמלה שנגבתה מהלקוח, נכנס לתוקף החל מה־1 בינואר ● עד כה, רק שני בנקים יישמו אותו, אך באופן חלקי ● בדיסקונט לא מפרטים את הסכומים שנגבו, ובבינלאומי לא ציינו את עמלות כרטיסי אשראי ללקוחות ● מה קורה בשאר הגופים?

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי שלא הצליחו לדחות את מועד כניסתו לתוקף של החוק שמחייב אותם לעדכן מדי תחילת חודש את הלקוחות בסך העמלות שאלו שילמו, פחות מרבע מהבנקים, כלומר שניים בלבד, שלחו בימים האחרונים מסרונים ללקוחות בנושא. מדובר בבנק הבינלאומי שהיה הראשון לעשות זאת, ולאחריו שלח מסרון ללקוחות גם בנק דיסקונט.

10 המניות המומלצות של המגזין הכלכלי בארונ'ס 
הבנקאי שצופה התאוששות בהנפקות בוול סטריט, אך לא של חברות מישראל 
מחנן מור ועד הרץ: מה החביאו הדוחות שפורסמו ברגע האחרון 

מבדיקת גלובס עולה כי שלושה בנקים נוספים - לאומי, מזרחי טפחות (שם הסבירו כי חלק מהלקוחות כבר קיבלו הודעות) ו־וואן זירו, צפויים להצטרף אליהם עוד השבוע ולעדכן את הלקוחות על סך העמלות שנגבו. באשר ליתר הבנקים, כאן פרק הזמן לשליחת המסרון כמתחייב בחוק עומד על בין ימים ספורים כפי שציינו לדוגמה בבנק הפועלים, לבין חודש פברואר, אותו ציינו בבנק ירושלים כמועד בו ישלח הבנק את כל הדיווחים בנושא עמלות שנגבו מהלקוחות החל מה־1 בינואר, בהתאם לדרישת החוק. בבנק יהב הסבירו כי הם נערכים למשלוח הודעות ללקוחות כמחוייב על פי דין.

 

עם זאת, שני בנקים ששלחו עדכון, לא עשו זאת באופן מלא כמתחייב. בהודעה שנשלחה ללקוחות דיסקונט לא פורט סך העמלות שנגבה מהלקוח בחודש הקודם, אלא הלקוח עודכן כי עליו להיכנס לאתר הבנק או לאפליקציה ושם יוכל לצפות בפירוט. כאן נשאלת השאלה אם מדובר בהפרת החוק, שם צוין כי המידע צריך לעבור ללקוח בהודעה נגישה ואם אין בידיו אמצעים דיגיטליים המידע יימסר לו בדואר. בדיסקונט מפרשים את העברת הלקוח לאתר הבית של הבנק כאמצעי נגיש, פרשנות שיתכן שתתעדכן בהמשך.

"המטרה היא לייצר מודעות אצל הלקוח"

"משרד האוצר הדגיש בחוק ההסדרים האחרון את נושא השקיפות וחייב את הבנקים מדי חודש לידע בסמס או בהודעה נגישה את הלקוח לגבי סיכום העמלות שלו", אומר משה קאשי, מנהל תחום פיננסי בלובי 99. "יבוא השואל וישאל אם גם כך הציבור מקבל מהבנק דוח חודשי, רבעוני ושנתי, במה יועיל המסרון. משרד האוצר הסביר שאת כל המסמכים האלה שהבנקים שולחים הציבור לא פותח, אבל כשאדם מקבל מסרון שבו כתוב ששילם 300 או 400 שקל או אפילו 10 שקלים בחודש, כלומר 120 שקל בשנה, הוא יפנה לבנק שלו וישאל על מה הוא משלם. כלומר המטרה היא לייצר ברמה התודעתית מודעות אצל הלקוח".

לכן לדבריו מדובר על סמס בעייתי, ועל כך שמדובר ביישור קו שיש לבצע עכשיו, גם כהכנה לחלק השני של החוק שייכנס לתוקפו בחודש יוני, אז הבנקים יחויבו לדווח ללקוחות גם על הריבית שנגבתה מהם בחודש הקודם (וכן על העמלות והריביות בתחום המשכנתאות).

"לא מעט חיים באוברדראפט, שזו הלוואה לזמן בלתי מוגבל. אנשים לא מודעים שהם משלמים ריבית דו ספרתית. אם הם יקבלו הודעה שתראה להם כמה ריבית הם משלמים מדי חודש - בסבירות גבוהה זה יניע אותם לפעולה".

באשר להודעת הבינלאומי, שם אמנם המחישו ללקוח את הסכום הכולל של העמלות בהודעות הסמס (כולל קישור ישירות לעמוד הפירוט באתר), אך לא נכללו בהן עמלות כרטיסי האשראי של הלקוחות, כשאלו צפויות להיכלל בהמשך.

הח"כים התגברו על תמיכת האוצר

הבנקים כאמור ביקשו לדחות את מועד כניסתו לתוקף, כשעל שולחן ועדת הכלכלה של הכנסת אף הוגשה הצעת חוק לדחות את החוק בשלושה חודשים. "עקב המלחמה וגיוס המילואים הרחב נוצר מחסור בעובדים במערכת הבנקאית.

כמו כן, ובהתאם להנחיית בנק ישראל, הסיטה המערכת הבנקאית את משאביה לטיפול במקרים דחופים. מציאות זו משפיעה, בין השאר, על היערכותם של התאגידים הבנקאיים ליישום ההוראות", הוסבר בהצעת החוק.

במהלך הדיון לא הושגה הסכמה בין חברי הכנסת. ח"כ בועז טופורבסקי לדוגמה ציין כי המצב של התחרות בבנקים רחוק שנות אור ממה שהוא היה צריך להיות בשנת 2024. ההכרעה בעניין נדחתה, ויו"ר הוועדה ביטן הודיע כי יכנס את חברי הכנסת בלשכתו, בניסיון להשיג הסכמה. אולם, הסכמה כזו לא גובשה והצעת הדחייה נמשכה.

"נוסח החוק הוא גמיש ואומר שהמידע ישלח בתחילת החודש ללקוחות", מציין גורם המכיר את השתלשלות העניינים. "אז הבנקים ישלחו מסרון, אבל השאלה היא באיזו איכות והאם הם יעמדו בעומס של כל מי שיתקשר וירצה לשאול על פערים בסכום העמלות אל מול מה שכתוב בחוזים מול הבנק. בימים האלו (בשל גיוס המילואים הנרחב נוצר מחסור בעובדים, ר"ו), הבנקים פחות ערוכים למענה הזה ולעצם החלוקה של העמלות, ולכן השירות עשוי שלא להיות ברמה המספיקה".

מבנק ישראל נמסר כי "תיקון 35 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) הינו חוק חשוב שנועד להגביר את מודעות הלקוחות לסכומים שהם משלמים לבנקים מדי חודש. הפיקוח ער לקשיים האובייקטיביים בהם נתקלה המערכת הבנקאית בתהליך ההיערכות ליישום החוק. מתוך הבנה הגיש משרד האוצר הצעה לדחיית מועד תחילת החוק בשלושה חודשים, הצעה שלצערנו לא הבשילה. כתוצאה מכך, ייתכנו תקלות בשלבי יישום החוק הראשונים".

"ההודעות נמסרות לעיתים במובלע"

הדיון הסוער סביב שליחת המסרונים, בנושא העמלות עשוי לחזור על עצמו ביום שלישי הבא בוועדה למיזמים ציבוריים של הכנסת. הפעם הדיון ייסוב סביב נושא יידוע הלקוח בגין סיום הטבה שניתנה לו על ידי הבנק או חברת כרטיסי אשראי, שאמנם נקבעו הוראות לגביה בנוהל בנקאי תקין אולם בכנסת סבורים שאין די בכך.

"ההודעות נמסרות לעיתים במובלע, במסגרת הודעה שבה כמה נושאים, או נמסרות באופן שאינו מיידי ונגיש, ובשל כך לקוחות רבים אינם ערים לסיום ההטבה ונושאים בתשלומים שיכלו להימנע מהם אם היו מקבלים הודעה מספקת מראש", הסבירו מגישי ההצעה חברי הכנסת יונתן משרקי, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, אלי דלל וחאמד עמר.

הם מציעים בין היתר להרחיב את טווח ההודעה מראש משבועיים לשלושה, לחייב את התאגיד הבנקאי לציין בהודעה את הדרך לסיום ההתקשרות בעניין כרטיס החיוב ולשלוח הודעה קולית למי שלא מקבל הודעות טקסט.

קאשי מסביר מצדו את הצורך בחקיקה: "ישראלים רבים מחזיקים 3־4 כרטיסי אשראי שהיו בפטור מעמלות, לדוגמה למשך שנה. עוד טקטיקה ידועה של הבנקים היא לתת פטור מעמלות לתקופה מוגבלת תחת השם הטבה. אולם אחרי שמועד ההטבה הסתיים, המחיר עשוי לקפוץ ויכול להיות גם גבוה ממה שהוא שילם טרם קיבל את ההטבה. בהצעת החוק מדברים על עדכון בגין סיום הטבה ואילו לדעתנו אין בכך מספיק וצריך ליידע את הלקוח גם על שינוי בהטבה, למשל אם במקום מתן שירות בחינם מתחילים לגבות מהלקוח שלושה שקלים לחודש ולא את המקסימום הניתן, לדוגמה 7 שקלים".

עוד כתבות

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת