גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר
גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

הפרסום בגלובס ביום שלישי האחרון, שלפיו בית ההשקעות אלטשולר שחם  מתכוון להפחית את החשיפה שלו למניות בישראל מ-20% ל-10%, כלומר להגיע לחשיפה של 90% למניות מעבר לים, עוררה גלים בשוק ההון הישראלי. בגופים מוסדיים מתחרים לא בטוח שהופתעו מהכיוון שאליו פונה בית ההשקעות הגדול בתחום הגמל, אלא בעיקר מהתזמון. הם לא רצו להתייחס לאסטרטגיה של אלטשולר שחם אלא לאסטרטגיה של כל אחד מהם, ונראה כי כחוט השני עוברת הסכמה שבתנאים הנוכחיים, בשוק הישראלי עדיין קיימות הזדמנויות והתמחור נוח יותר מאשר בחו"ל ובעיקר מאשר בשוק האמריקאי.

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים 
היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה 

"באוקטובר האחרון לצערנו כל הסיכונים התממשו והשוק בישראל, שגם כך היה חבוט (בעקבות המהפכה המשפטית, ר' ו'), חטף מכה כואבת נוספת", מסביר ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה. "הבנו שהרבה מהדברים השליליים כבר מגולמים בשוק, והתמחור היה מאוד נוח, בטח בהשוואה לעולם, אז התחלנו להגדיל חשיפה לישראל במחירים מאוד אטרקטיביים. גם היום, לאחר שהשוק בישראל תיקן את עצמו, הפערים בתמחור עדיין גדולים. נכון, יש פה עדיין אי-ודאות, שאגב יכולה ללכת לכיוון רע אבל גם לכיוון מאוד טוב, אבל המכפילים בארה"ב גבוהים, גם אבסולוטית וגם ביחס להיסטוריה. כך שאם אם אני מקטין חשיפה לישראל ומוכר מניות בישראל, אני מוכר משהו זול וקונה משהו יקר, והשאלה היא אם נכון לעשות את השינוי הזה היום".

אם נחזור לאלטשולר שחם, בבית ההשקעות כבר החלו בהקטנת החשיפה לישראל, בטענה לסיכונים גיאופוליטיים ולחוסר סחירות ונזילות בבורסה בתל אביב. הם מכרו בין היתר מניות של שני הבנקים הגדולים - לאומי  והפועלים , ירדו מתחת להחזקה של 5% והפסיקו להיות בעלי עניין בהם. "מה שהמוסדיים מחזיקים במשקל הגבוה ביותר ובנזילות והסחירות הגבוהים ביותר אלה מניות הבנקים. זו החשיפה לשוק המקומי ולכלכלה המקומית. מניות הבנקים הגדולים נסחרות ביחס שווי שוק להון של 0.8, במכפילים של 6.5, כלומר הבנקים מאוד זולים ויודעים לייצר 15% תשואה להון. כך שאם אתה משקיע בהם אתה אמור להכפיל תוך 4-5 שנים את ההון שלך, בסיכון נמוך. זה מתמטי", מוסיף קלינסקי.

גם גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב, אומר דברים דומים. "אנו לא חושבים ששווה לממש נכסים בשוק הישראלי כרגע, אלא להיפך. אני מעריך שברגע שתתקבל החלטה של הפסקת אש לדוגמה, השוק המקומי יעשה ריבאונד והשלמה של פערים אל מול השווקים בחו"ל. כשזה יקרה נשקול את המשך דרכנו, אבל כרגע, בתמחורים הנוכחיים, כשהבנקים נסחרים ב-0.8 על ההון, והריבית לא הולכת לרדת בצורה חדה, אנחנו בהחלט אוהבים את המניות שלהם.

"גם סקטורים אחרים מתומחרים נוח בהשוואה עולמית, אבל הכול תלוי לאן ישראל הולכת. בסוף 2022 ותחילת 2023 הורדנו חשיפה לישראל, אך לאחר פרוץ המלחמה, כפי שקורה בכל פעם שיש ירידות בישראל בגלל אירועים גיאופוליטיים, אנחנו מנצלים הזדמנויות להגדיל חשיפה. אך אנו לא רואים עצמנו מגיעים לחשיפה של 60%־40% או 50%־50%".

אורן מונטל, מנהל תחום השקעות כספי עמיתים במנורה מבטחים, מציין ארבע רגליים שבחברה מאמינים כי יכולות לדחוף את השוק הישראלי קדימה. "בישראל מה שיקבע הן ההתרחשויות הביטחוניות בעזה ובצפון. צריך לומר שהחל מנובמבר השוק הישראל עלה יחסית בצורה חזקה והמחירים גבוהים יותר מאשר באוקטובר, כשמדד הנדל"ן עלה לדוגמה ב-33%. כשמסתכלים לטווחים יותר ארוכים, המגמות ארוכות-הטווח לא השתנו, וזה בעיקר נובע מהמגמות הדמוגרפיות החיוביות שישפיעו בעתיד היותר רחוק על נדל"ן למגורים והשקעה בתשתיות.

"אם מחברים את המגמה ארוכת-הטווח בנדל"ן למגורים עם המחסור בפועלים ובעיית המחסור בחומרי גלם בשל החרם הטורקי, זה יכביד עוד יותר על צד ההיצע, ויוסיף עוד למגמות הארוכות שהן בלאו הכי חיוביות לענף. לצד סקטור הנדל"ן והתשתיות, גם התעשיות הביטחוניות הרוויחו וירוויחו מהגידול בצרכים הביטחוניים ובתקציבי הביטחון, וגם ההייטק הישראלי עדיין חזק. אלה ארבע הרגליים החזקות של המשק".

ברק בנסקי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים, מציין כי החברה שמרה על פרופורציות ההשקעה כפי שהיו טרם המלחמה, ולא עשתה שינויים משמעותיים. "קשה להשוות את ת"א-125 ל-S&P 500 ולומר שהוא עשה פחות טוב, ולכן הוא יותר זול. זו ראייה פשטנית ולא נכונה, אבל אם בכל זאת רוצים להשוות את ביצועי השוק המקומי ל-S&P 500, אפשר לבדוק מה הייתה אמורה להיות תשואת השוק המקומי אם כל סקטור בשוק היה עושה את התשואה שעשה אותו סקטור בארה"ב. מבדיקה כזו ניתן לראות שהשוק המקומי רשם מתחילת 2023 תשואת-חסר משמעותית של כ-18%, וברור שביצועי החסר נבעו בעיקר מהמצב הגיאופוליטי והביטחוני בישראל", הוא אומר.

השפעתן של המניות הדואליות

מבדיקת גלובס עולה כי בעוד שאלטשולר שחם נמצא בחשיפה של 20% למניות בישראל ו-80% לחו"ל, הגופים המוסדיים הגדולים - מגדל, מנורה מבטחים, מיטב ומור נמצאים בחלוקה של 30% מניות בישראל לעומת 70% בחו"ל. הראל וכלל נחשבות כמשקיעות גדולות קצת יותר מבחינת שיעור החשיפה לבורסה המקומית, שעומד על 35%.

 

עם זאת, חשוב להדגיש כי בכל הגופים הללו, בניגוד לאלטשולר שחם, החשיפה כוללת החזקה בבורסה בתל אביב במניות דואליות, דוגמת טבע , נייס , נובה  וקמטק . אם מנטרלים את ההחזקות במניות אלה (שמחירן נקבע ברובו מחוץ לבורסה בישראל ורוב המחזיקים בהן אינם ישראלים), שמגיעות בחלק מהגופים גם לכ-10% מתיק המניות, החשיפה לישראל יורדת משמעותית, ומתקרבת לכיוון זו של אלטשולר שחם, גם אם היא לא מגיעה לשם לחלוטין.

גוף גדול שדומה לאלטשולר שחם בחשיפה הנוכחית שלו הוא ילין לפידות, עם כ-80% חשיפה למניות בחו"ל, למרות שיש לציין כי לילין לפידות אין קרן פנסיה, מוצר חיסכון לטווח ארוך שבהתאם לבחירת רוב החוסכים סולידי יותר מאשר קרנות השתלמות וקופות גמל.

יתכנסו לחשיפה הנוכחית של אלטשולר שחם

ברוב הגופים שעימם שוחחנו מסבירים כי השוק ימשיך להגדיל חשיפה לחו"ל בשנים הקרובות, אך הוא צפוי להתיישר לשיעורי החשיפה שבהם נמצא אלטשולר שחם כיום, 20%-80%, לטובת חו"ל, ולא לחלוקה שאליה שואפים באלטשולר שחם להגיע.

"זה לא יקרה בזבנג וגמרנו, תוך כדי תקופות קשות כמו שעוברות על ישראל, אבל בתקופות שבהן תהיה רגיעה אני כן מעריך שלאחר שהמחירים יגלמו ריבאונד מסוים אל מול החלק החו"לי, נחזור - כמו שהיינו בסוף 2022 ובתחילת 2023 - לחשיפה של 75%-25% לטובת חו"ל, ואולי אפילו מעבר לזה", אומר מני. "שוק החיסכון ארוך-הטווח צובר נכסים, השוק המקומי קטן, ולכן לטווחים יותר ארוכים אין לי ספק שהשיעור של חו"ל רק ילך ויגדל לאורך הזמן. שוק חו"ל הרבה יותר מפוזר ונזיל, ולכן רואים את המגמה הזו ממשיכה. אבל שוב, לא עכשיו, בנקודה הספציפית שבה אנו נמצאים".

בנסקי מכלל מוסיף, כי "בראייה ארוכה ברור שהמשקל של ישראל בתיק המניות יקטן, אם נרצה או לא. בהחלט יש מקום לדיון מה המשקל הנכון של חשיפה לשוק המקומי בטווח הארוך, אבל אנחנו חושבים שבטיימינג הנוכחי ובחוסר הוודאות המאפיין את השוק, לא צריך לעשות שינוי אקטיבי משמעותי לאור התמחור של השוק".

מה צריך לקרות כדי שתגדילו חשיפה לישראל?
בנסקי: "כרגע השוק פה אטרקטיבי, אבל צריך להסיר כל מיני מכשולים כדי שיהיה יותר קל לגופים מוסדיים לפעול בשוק המקומי - אם זה הבורסה, הפיקוח על הבנקים או רשות ני"ע. אם רוצים שהגופים המוסדיים יהיו דומיננטיים במשק המקומי או בבורסה המקומית, צריך להסיר חסמים שקבעו בעבר, ולא בטוח שיש בהם הרבה היגיון בהסתכלות מחודשת. למשל, המגבלה על החזקה בבנקים של 7.5% שנקבעה ב-2016 אחרי שהמגבלה הועלתה מ-5%. מאז נכסי הפנסיה יותר מהוכפלו, ולדעתנו יש מקום להקל על השקעות הגופים המוסדיים, כאשר מדובר בהשקעות מכספי העמיתים".

קלינסקי ממור לא מתייחס לעתיד, אך מציין כי כיום החזקה של 30% בישראל ו-70% בחו"ל "עושה שכל", בעיקר בהתחשב "בפיזור סיכונים וניהולם, ובהתחשב בתמחור וביתרון היחסי בהשקעות מקומיות".

"למוסדיים הישראליים יש יתרון מאוד גדול שנקרא הום ביאס (הטיית ביתיות). אנחנו מכירים את החברות, את השוק, את הרגולציה, את המנכ"לים, עושים איתם שיחות ומקיימים פגישות שוטפות. יש לנו היכרות עם החתמים, כל העסקאות הגדולות עוברות אצלנו ואם אתה גדול, העסקאות מגיעות אליך ראשון. אתה יכול לעשות עסקאות אוף מרקט ואפילו מתחת למחירי השוק, כך שאנחנו יודעים לייצר תשואות עודפות בעזרת הדברים האלה. בחו"ל אין לנו את זה. כך שהחלוקה של 30%-70% הגיונית, ולשבת היום על 20%, שלא לדבר על 10% בישראל, זה נראה לי קיצוני", הוא אומר.

ההערכה: סוכני הביטוח לא יושפעו

לפי שעה נראה כי ההחלטה של אלטשולר שחם להקטין חשיפה לישראל לא צפויה להשפיע על סוכני הביטוח, הצלע העיקרית במשולש שמניע את הכסף בין חברות החיסכון ארוך-הטווח (יותר מהלקוחות ומהחברות המנהלות עצמן). זאת, לפחות כל עוד לא תהיה לכך השפעה שלילית על התשואות. ההחלטה יכולה לשפר את הבחירה בהם על ידי זרוע ההפצה, אם ההתמקדות בארה"ב תביא לשיפור התשואות.

לדברי גורם בכיר מבין הסוכנים, מה שיגרום לאלטשולר שחם להפסיק לאבד כספים למתחרים - יותר מ-2 מיליארד שקל נכסי גמל בכל אחד משלושת החודשים הראשונים של השנה - הוא התמדה בהצטיינות בתשואות. "אם הסוכנים ירגישו שהתשואה משתפרת, גם הפדיונות ייעצרו, והם יעבור לגיוסים. זה מומנטום, כמו ריבית דריבית. כשהם יצטיינו גם במבט על שנה, ויראו שהם עולים על גל, הם יעצרו את הפדיונות. אין שום סיבה אחרת חוץ מהקורלציה ועוצמת הקורלציה. זה גוף מקצוען שאנחנו חושבים שהוא יחזור לקדמת הבמה", אמר. בכיר נוסף בעולם ההפצה תומך גם הוא בכך שמדובר בעיקר בנושא התשואות, ומאחר שהסוכנים עוד לא הפנימו את השיפור, לוקח זמן עד שהמומנט משתנה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

סימן מדאיג: הנתון הישראלי שזינק לשיא של 13 שנה

לפני פרסום החלטת הריבית של בנק ישראל, קפצה תשואת האג"ח לעשר שנים ליותר מ-5% - הגבוהה ביותר מאז 2011 ● המשמעות: ירידה בביקושים שגורמת למדינה להנפיק חוב בעלות גבוהה יותר ● ברקע: פרמיית הסיכון הגבוהה והחוב הממשלתי המטפס

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

אפוד וקסדה ב־150 מיליון שקל: פימי במגעים לרכישת מחצית ממרעום דולפין

הקרן במו"מ לרכישת מחצית ממניות יצרנית הציוד הטקטי, שנהנית מביקוש גובר למוצריה מאז תחילת המלחמה בעזה, לפי שווי חברה של 250-300 מיליון שקל

גיא חכמי, מנהל ההשקעות הראשי של הבנקאות הפרטית בבנק דיסקונט / צילום: דוברות דיסקונט

מנהל ההשקעות שבטוח שענקיות הטכנולוגיה לא ימשיכו להוביל בעשורים הבאים

גיא חכמי, מנהל השקעות בדיסקונט, בטוח שענקיות הטכנולוגיה שמובילות את וול סטריט לא יעשו זאת בעתיד ● בהתאם הוא ממליץ לפזר את ההשקעות בעולם ולהתמקד באג"ח קונצרניות: "יש אפיקים בשוק החוב שנותנים 8%–9% שנתיים, כלומר יותר מלהכפיל את הכסף בעשר שנים"

משרדי מיתר, הרצוג ופישר, בכר, חן. לשכת עורכי הדין החריגה את הגדולים מההגבלות / צילומים: ZUZ יועצי נדל''ן, תמר מצפי

לשכת עוה"ד פרסמה הנחיות חדשות עם סוכריה למשרדים הגדולים

הנחיות חדשות שהוציאה לשכת עורכי הדין מגבילות את האופן שבו רשאים עורכי הדין להציג בפומבי את שלטי משרדיהם, אך החריגה רבי-קומות ● בתגובתה הבהירה הלשכה: "ניתן יהיה לחרוג מהגודל כדי להתאימו לגודל ולממדי הבניין"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הריבית הגבוהה כואבת לישראלים יותר. הנתונים מראים שהיא כאן כדי להישאר

בגוש האירו צפויים להתחיל בהורדת הריבית כבר ביוני, לאחר שסחרור המחירים מהשנה שעברה נבלם ● בבריטניה האינפלציה עומדת על 2.3%, כשבשיא היא הייתה גבוהה פי חמישה, וגם בקנדה ישנה הקלה ● בישראל עם זאת המגמה הפוכה והקונצנזוס הוא שהאינפלציה תטפס ● וגם: למה נוטלי המשכנתאות פה סובלים יותר?

חניון דובנוב ,פינת רחוב שאול המלך ,ת''א / צילום: תמר מצפי

ישראל קנדה רכשה ב-443 מיליון שקל את חניון דובנוב בת"א; תקים מגדל של 170 דירות

חברות-בנות של ישראל קנדה זכו במכרז לרכישת אחת מהקרקעות המבוקשות בתל אביב ● במקום החניון יוקם מגדל הכולל 45 קומות, 170 יחידות דיור ושטחי תעסוקה

ההסתבכות של יוסי כהן, ההבטחה של טראמפ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: טרמאפ הבטיח לגרש מפגינים פרופלסטינים מארה"ב, אבל גם אמר לישראל "תפסיק להרוג אנשים", קבוצת הכדורסל של המועצה האיזורית אשכול התאחדה לראשונה בניו יורק ● ועוד סיפורים • כותרות העיתונים בעולם 

בית העיתונאים, תל אביב / צילום: Shutterstock

רק אחרי עשור: אושרה הקמת מגדל מאחורי בית העיתונאים בתל אביב

ההערכות הן שהמחיר לדירה בפרויקט העתידי יעמוד על כ־70־80 אלף שקל למ"ר ● קרן ריאליטי רכשה את המתחם ב־2015 ב-172 מיליון שקל, כעת הוא מוערך בפי 2 ● כחלק מהפרויקט, מאחורי בית העיתונאים ייהרס בניין בן ארבע קומות ששימש את יחידת דובר צה"ל במשך שנים רבות

ח''כ משה סולומון, הציונות הדתית / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

האם שיעורי העישון בישראל עולים או יורדים? תלוי בקבוצת הגיל

ח"כ משה סולומון טען כי גרף המעשנים כל שנה ושנה הולך וגדל, וכי גיל המעשנים הולך וקטן. בדקנו ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק ממשיך לשבור שיאים

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.4% ● אירופה ננעלה בירידות ● מכירות האייפונים של אפל בסין זינקו ב-50% באפריל ● מחירי הנפט עולים ● מי שמכר בתחילת חודש מאי האחרון פספס כ-5.5% עליות במדד S&P 500 ● בנק לומברד אודייר: "פוטנציאל לאפסייד ברוב המדדים הגדולים בעולם, בעיקר השוק הבריטי"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

הנגיד על האפשרות שיוטלו גזרות חדשות: "סביר שיידרשו צעדים נוספים מעבר להעלאת המע"מ ב-2025"

אחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5% בפעם השלישית ברציפות, פרופ' אמיר ירון דבק בתחזיות שמראות שבעוד שנה האינפלציה תתכנס ליעד ● על הקדמת העלאת המע"מ ל-2024: "ככל שיחול גידול בלתי צפוי בהוצאות הביטחוניות יש לשקול צעדים נוספים בתחום המיסוי או הקדמת צעדים מתוכננים"

מנהלי המשרד הממוזג גולדפרב גרוס זליגמן / צילום: דדי אליאס

גולדפרב גרוס זליגמן: חשד שבוצע ניסיון חדירה נוסף לרשת החברה

פירמת עורכי הדין גולדפרב גרוס זליגמן, שהותקפה בשבוע שעבר ע"י האקרים, הודיעה כי עודכנה ע"י מערך הסייבר הלאומי על ניסיון תקיפה נוסף ● בפירמה אישרו לאחר התקיפה הראשונה כי הועתק מידע, והודיעו כי שכרו את חברת הסייבר סיגניה, מהמובילות בתחום ● בין השאלות שנותרו פתוחות: מהו היקף המידע שנגנב, וכיצד בוצעה התקיפה?

מליאת הכנסת / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

"הסכנה ברורה": 130 כלכלנים בכירים במכתב חריף על מדיניות הממשלה

בכירי הכלכלנים בישראל פרסמו מכתב חריף, שבו הם טוענים כי נטל המילואים על האוכלוסייה העובדת והפטור מגיוס לחרדים מסכן את עצם קיום המדינה ● לדבריהם, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, רבים מהנושאים בנטל הכלכלי והביטחוני יעדיפו להגר מישראל, והמשכילים יהיו הראשונים לעזוב

מחסום סגור בגבול פינלנד-רוסיה / צילום: Reuters, LEHTIKUVA

חומת מל״טים מנורבגיה ועד פולין: קו ההגנה החדש נגד רוסיה

שש מדינות אירופיות, להן גבול ישיר עם רוסיה או עם בעלות בריתה, נמצאות בשיחות סביב הקמת "חומה וירטואלית" שתורכב מהמוני כטב"מים ● רוסיה הגבירה לאחרונה את החיכוך באזור הגבול שלה עם מדינות נאט"ו, ובין היתר, כלי טיס שלה ביצעו גיחות מעבר לשטחה הטריטוריאלי - שנתפסות כצעדים של התגרות

מימין: קורדל קרטר, סשה רויטמן דרטווה ודריוס ג'ונס / צילום: אורי יואלס

התנועה למאבק באנטישמיות "מגייסת" את הקהילה העסקית האפרו־אמריקאית

בחודשים האחרונים פועלת התנועה למאבק באנטישמיות לגיוס גופים שונים לעמידה לצד ישראל ● במסגרת זו נערך אירוע מיוחד בת"א, לצד מהלך רחב יותר להקמת קבוצה בין–דתית של אנשי עסקים ● ישראל מתגייסת 

פרופ' זיו כהן ועמית גל. המועמדים הסופיים לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון / צילום: רמי זרנגר, מארק ניימן-לע''מ

אלה שני המועמדים הסופיים לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון

ועדת האיתור לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון סיימה את עבודתה והמליצה לשר האוצר על שני מועמדים: מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, פרופ' זיו כהן

עידן פלוס / צילום: יח''צ

ערוץ 14 יוצא מעידן פלוס. זו הסיבה

עפ"י מידע שהגיע לגלובס, בערוץ 14 ביקשו לרדת מעידן פלוס כדי שהחוב שלהם לרשות השנייה לא ימשיך לגדול ● ככל הנראה, אם לא יהיה שינוי במדיניות מצד משרד התקשורת, ביום חמישי הקרוב השידור של ערוץ 14 כבר לא יהיה זמין דרך השירות ● נכון לעכשיו, החוב של ערוץ 14 עומד על 6.5 מיליון שקל

גיל גרון, מנכ''ל Orca ואסף רפפורט, מנכ''ל Wiz / צילום: אורקה סקיוריטי, איל יצהר

"עו"ד באלף דולר לשעה": מה קורה כששני חדי קרן נאבקים בבית משפט בארה"ב

בית המשפט בארה"ב הודיע השבוע כי הוא דוחה את בקשתה של ענקית הסייבר וויז למחוק את תביעת הפרת הפטנטים שהגישה נגדה המתחרה אורקה סקיוריטי ● כשהוגשה התביעה לפני פחות משנה היו מי שאמרו כי היא חסרת שיניים, וכעת אומרים בשוק: "זו לא תביעת סרק"

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן / צילום: ap, Peter Dejong

ההשוואה המקוממת של התובע בהאג: על ישראל לנהוג כמו בצפון אירלנד

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, אמר בראיון ל"סנדיי טיימס" כי ישראל הייתה צריכה להגיב להתקפת חמאס ב־7 באוקטובר כפי שהגיבו כוחות הביטחון הבריטיים להתקפות של ה־IRA ● "הבריטים לא אמרו 'ברחוב המרכזי של בלפסט יש ללא ספק כמה חברי IRA, ולכן בואו נפיל עליו פצצות של טון'", אמר חאן

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יואב דודקביץ , ידיעות אחרונות

חקירת נוה ואורנשטיין מסמנת עידן חדש באכיפת שחיתות בישראל

מאז חקירת רה"מ בנימין נתניהו והעמדתו לדין לפני ארבע שנים הלך ופחת מספר חקירות השחיתות נגד אישי ציבור ● אולם גלי בהרב־מיארה, הוכיחה בשנה האחרונה שיש לה אומץ ויכולת לעמוד איתנה מול הממשלה ● ייתכן שההחלטה לפתוח בחקירה הנוכחית מלמדת על עידן חדש ויציאה מההקפאה באכיפת שחיתות בישראל